קהלת משה ג יב
"הנני ממטיר לכם לחם מן השמים למען אנסנו הילך בתורתי אם לא"[1].
הקושיא מפורסמת מי יראה כזה לנסות בלחם אם ילך בתורתי[2]?
ותירץ הגאון ר' יונתן [מפרג (אייבשיץ)] דקשה: הנה הקב"ה קרא את המן לחם, דכתיב "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים". והנה כל ישראל ראויים לקרא את המן לחם, ולמה כתיב "ויקראו כל בית ישראל את שמו מן כי לא ידעו מה הוא"[3]?
ותירץ: דהנה האיך קרא הקב"ה את המן לחם, כי המן היה לו כל טעמים שבעולם[4]?
אבל כך הסיגנון, דאיתא באבות: "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה, אם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה"[5], ופירש מהר"ם שיף: דהנה העני אין לו בשר, ומוכרח לאכול פת במלח, ואין לו כרים וכסתות, והוצרך לישן על הארץ, זה אינו דרכה של תורה, לזה מסיים המשנה "אם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה", ר"ל שאתה עשיר ויש לך בשר וכרים, וכסתות ואתה אוכל פת במלח, וישן על הארץ, זהו דרכה של תורה.
והנה המן היה לו כל טעמים שבעולם, והעני היה לו מן כמו העשיר, כי המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר. והנה כשרצו לעסוק בדרכה של תורה, לא היו רוצים לטעום שום טעם במן, רק טעם פת במלח.
וזה כוונת המקרא: הנני ממטיר דבר שיהיו בו כל הטעמים שבעולם, אבל "לכם לחם"[6], היינו שלא תרצו לטעום בו רק טעם לחם, "למען אנסנו הילכו בתורתי", בזה אדע אם ירצו דרכה של תורה, ודוּק היטב.
הערות שוליים עריכה
- ^ שמות טז ד.
- ^ ברש"י שם מובא: "למען אנסנו הילך בתורתי" – "אם ישמרו מצות התלויות בו שלא יותירו ממנו ולא יצאו בשבת ללקוט". וזהו לפי הדרש, אבל לפי הפשט משמע שבעצם נתינת הלחם מן השמים יש נסיון. וקשה: א. איזה ניסיון יכול להיות בלחם, האם עם ישראל ילך בדרך ה' או לא. ב. איזה נסיון יש בענין של תורה, שכתוב "הילך בתורתי".
- ^ שמות טז לא.
- ^ דהיינו: למה הקב"ה קרא למן "לחם", הרי הוא לא עשוי כמו לחם, לחם עשוי מחמשת מיני דגן, והמן שבא משמים היה עשוי מדברים אחרים, אלא מה תאמר שבגלל טעמו קראו לו לחם, הרי גם טעמו לא היה כמו לחם.
- ^ משנה אבות ו ד.
- ^ ר' יונתן מדייק את הפסוק " הנני ממטיר לכם לחם מן השמים", שהמלה "לכם" מיותרת, מספיק לכתוב: "הנני ממטיר לחם מן השמים". אלא זה בא לומר: שלמעשה יש בו את כל הטעמים שבעולם, אבל לכם הוא לחם מן השמים, אתם תהיו מעונינים שיהיה לו טעם לחם.