קדושת לוי/שופטים
פרשת שופטים עריכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ כו' וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק (דברים טז, יח). דהנה הקב"ה שופט את הכנ"י בבוא יום המשפט בגודל רחמיו וחסדיו, אך צריכין אתערותא דלתתא, לעורר את המדה של רחמנות למעלה, ועל ידי מה נתעורר אותו המדה של חסד, כשאנו למטה מתנהגים בחסד ולמדים זכות על כל איש מישראל לדונן לכף זכות, ואז על ידי זה גם מלמעלה מתעורר אותו המדה ולמדין גם עליו וגם על כל זרע ישראל חסדים, ואם כן האדם מעורר בעובדא שלמטה השער העליון, לפתוח שערי חסד להריק ברכה על כל זרע ישראל, וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ר"ל שאתה בעצמך תתקן ותכין המשפט של מעלה ע"י שעריך, והוא השערים שלך שאתה עושה ומעורר במעשיך, וזהו ושפטו את העם משפט צדק, ר"ל כל איש ילמוד את עצמו להתנהג לשפוט את העם משפט צדק, ללמד צדקה וזכות על כל זרע ישראל, ואז האדם מעורר השער של מעלה, ועי"ז יוצא בדין זכאי במשפט של מעלה, כי במדה שאדם מודד מודדין לו:
לֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה (דברים טז, כב). נראה לפרש עפ"י שאמרו רז"ל (אבות ד, כא) התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, כי העולם הזה הוא הכנה לעולם הבא, ומה שאדם אוכל ושותה הוא כדי להיות בריא וחזק לעבודת השי"ת, ולא להנאת עצמו ח"ו, והנה מה שאדם אוכל ומתהנה בעוה"ז נקרא לך, כמאחז"ל (פסחים סח:) חצי' לכם. וזהו הרמז לא תקים לך, פירוש תענוגי עולם הזה הנקרא לך, מצבה פי' מעמד ומצבה לקיום רק הכנה לעוה"ב:
לַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי (דברים יז, ג). עיין רש"י אשר לא צויתי לעבדם, וכן שינו הע"ב זקנים לתלמי המלך בהעתיקם התורה לו, והנראה כי מצינו בתורה שהשתחוו לצדיק, כגון עובדי' לאליהו, כי הצדיקים יש להם תורת ה'. ומצינו שקרא הקב"ה ליעקב אבינו אל (מגילה יח.), רוצה לומר מחמת שקיים כל התורה היה בבחינת אל, כמו כן כל הצדיקים, מחמת ציווי התורה יש להם בחינה זו, ומותר להשתחוו' להם, אבל השמש והירח אשר אין להם ציווי תורתו הקדושה, אסור להשתחוות להם, וזהו לשמש או לירח אשר לא צויתי, כלומר שאין להם הציווי שלי, היינו התורה שניתנה לישראל:
רֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ (דברים יח, ד). דהנה דוד המלך אמר (דהי"א כט, יא) לך ה' הגדול' והגבור'. דגדולה מרמז על מדת אהבה וגבורה היא מדת יראה, שאדם ירא מפניו יתברך, וכן מדת התפארת. וכן מדת הנצחון וכן מדת הוד. וכן מדת התקשרות, דהוא הדביקות אליו ית', וכן מדת מלכות שאנו ממליכין אותו ית' עלינו, וחשב דוד המלך השבע מדות, וכולם נכללים בג' מדות ראשונות, דכולם נכללים באי"ן, ומן האי"ן באין אל בחינות יש. ויש עוד מדה אשר הוא ממוצע בין העיל' לעלול, דהוא המקשר האי"ן עם היש, והוא הדעת המחבר היש אל האין, ואם כן יש ג' מדות, אשר מתוך הג' מדות יוצאי' השבעה מדות, והכל הם עשר מדות, דהם ג' ראשונות וז' אחרונות, וזהו בחי' ג"ז, דהג' נפרד מהז', דהג' מרמז על ג' ראשונות השייכים כאחת, והז' הוא מרמז על שבע מדות, והנה כולם תלויין במדת ירא' שהוא הראשית, ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קיא, י), וזהו ראשית ג"ז צאנך תתן לו:
או יש לומר דהראשית מן הז' מדות היוצאות מן הג' מדות הוא האהבה והחסד, דהיא גדולה בחינה ראשונה מן הז' מדות, והא הראשית, והנה הכהן הוא מרכבה לחסד דהוא מסטרא דימינא, וזהו ראשית ג"ז צאנך, ר"ל שהם יוצאות מן הג' מדות, הראשית דהוא החסד, תתן היינו לכהן דהוא מרכבה למדה זו:
תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים יח, יג). הכלל הוא כי הבורא ב"ה דרכו להיטיב, ובפרט לישראל עם קרובו שנקראים בנים למקום, ובוודאי האב ממלא חסרונו ורצון בנו קודם שיצטרך, ובודאי אדם אשר יש לו אמונה כזאת בהבורא, בודאי ממלא לו חסרונו, וזהו הרמז תמים תהי' עם ה', כלומר כשאתה על זה הבחינ' בחינה השלימות שיש לך אמונה בב"ה שבודאי ימלא לך חסרונך, אז תדע שבודאי עם ה' אלהיך, שבודאי ה' עמך:
תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ (דברים יט, ג). הכלל הש"י לית מחשבה תפיסא כו'. רק שצמצם עצמו במדת אברהם לעשות חסד, וכן במדת יצחק לירא מפניו, וכן במדת יעקב לרחם, ועי"ז כביכול נעשה גבול, ובזה הארץ שלך, וזהו תכין לך הדרך, בזה תכין לך הדרך להשיג ה' על ידי מדותיו, ועל ידי זה ושלשת את גבול, וגם על ידי זה הוא ארצך: