קבא דקשייתא פה
<< · קבא דקשייתא · פה · >>
קושיא פה
עריכהקשה לי סתירת הרא״ש ז״ל. דבב״מ סוף השואל פוסק הרא״ש דמשכיר לזמן, אף אי נפל דירת המשכיר אינו יכול להוציא השוכר תוך זמנו. ואילו פרק קמא דע״ז סוף סימן כב כתב הרא״ש, דטעם של שכירות לא קניא הוא יען אם יפול ביתו של משכיר יוציאו. והש״ך ביורה דעה סימן קנא ס״ק י״ז מביאו, עיי״ש. והרי אף בשכירות לזמן יכול להוציאו, וכשיטת התוס׳ דסוף השואל, עיי״ש ד״ה בחזקת. וגם דגוף דברי הרא״ש בע״ז תמוה. דהרי גם בשכירות פרה אמרינן דלא קניא גבי ישראל ששכר פרה מכהן (ע״ז דף ט״ו ע״א), ובמטלטליז לא שייך סברת הרא״ש. גם תמוה דבדיניהם יכול להפקיע השכירות על ידי מכירת הבית, כמבואר בתשובת פרח מטה אהרן, וכן החק היום, ודברי הרא״ש בע״ז צע״ג: