קבא דקשייתא לח

קושיא לח

קשיא לי על דברי רש״י פרק שבועות שתים (דף כ״ח ע״א) ובריטב״א שם ביותר ביאור, דאינו מחויב חטאת, רק אם האיסור ברור בשעת עבירה; אבל אם בשעת מעשה לא הוי מבורר, רק על ידי פעולה שלאחר כך איגלאי מילתא למפרע, בזה אינו חייב חטאת. עיי״ש בשבועה שלא אוכל ככר זו אם אוכל זו, מטעם דבחטאת כתיב "אשר לא תעשינה", על כן צריך שיהיה האיסור תיכף.

וקשיא לי ממשנה דסוף נדה (ע״ב ע״א) דקאמר: מגעה ובעילתה תלויין, ופירש רש״י ד״ה תלויין דאם ראתה אחר כך חייבת חטאת, אף דבשעת ביאה היה ספק אם תראה אחר כך.

גם צריך עיון בש״ס בכורות (דף ל״ט ע״א) גבי אכל ולא איתסי, עיי״ש וברש״י. וצע״ג.