צידה לדרך מפרשות השבוע/פרשת נח
פרשת נח : ראיה חיובית
עריכהבפרשת המבול 77 פסוקים. מחצית ראשונה בת 38 פסוקים (ו', ט- ז', כד) עוסקת בחטא ובעונש, בהכנות למבול ובמבול עצמו. במחצית השנייה 39 פסוקים, ועניינה חידוש הבריאה לאחר המבול .
א. חזרות בפרשת המבול
עריכהבפרשת המבול חזרות רבות. אנו נתייחס רק למחצית הראשונה ונבדוק את החזרות ביחס לניצולים. כאמור, במחצית הראשונה התורה מתארת את ההכנות למבול: בנית התיבה, מי נכנס לתיבה, תיאור המבול, והעונש לעולם ולאנשים שהלכו ואבדו מן העולם. וראה זה פלא, במסגרת 38 פסוקי פרשת החטא והעונש רק שני פסוקים וחצי מוקדשים לתיאור כל אותו עולם שאבד והושמד: " כא וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם: כב כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ: כג וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ..."
לעומת הצמצום הרב בתיאור האובדים, הרי שהתורה מזכירה את הניצולים: נח, בניו ונשותיהם שש פעמים ! כמו כן התורה מזכירה את החיה והעוף והבהמה שניצלו ארבע פעמים !
ידוע שהתורה אינה נוהגת להאריך בפרטים ולא לחזור על דברים. הרבה מצוות נכתבו בקיצור נמרץ בתורה שבכתב, ורק התורה שבע"פ הרחיבה בהן. והנה כאן אנו מוצאים שהתורה חזרה שש פעמים מי בני האדם שניצלו. וארבע פעמים מי בעלי החיים שנותרו. הלא דבר הוא?!
להלן שש הפעמים בהם הוזכרו נח ובניו:
1. "ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת" (ו', י).
2. "...ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך" (ו', יח).
3. "...בא אתה וכל ביתך אל התבה..." (ז', א).
4. "ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה..." (ז', ז).
5. "... בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה" (ז', יג).
6. "וישאר אך נח ואשר אתו בתבה " (ז', כג).
להלן ארבע הפעמים בהם הוזכרו בעלי החיים שניצלו:
1. "ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו..." (ו', יט).
2. "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו" (ז', ב).
3. "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה..." (ז', ח)..
4. "...וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ.." (ז', יד).
ב. הסיבה לחזרות- ראיה חיובית
עריכהנ"ל כי התורה רצתה ללמדנו 'ראיה חיובית' הלכה למעשה. הגם שהאנשים שהושמדו במבול היו המונים, כל העולם, ולעומתם הנשארים היו רק ארבעה גברים וארבע נשים, בכל זאת התורה העדיפה להתמקד בנותרים ולא במתים. התורה בחרה להתמקד בנותרים ע"י חזרה. שש פעמים התורה מזכירה אותם. אין לך דרך טובה מזאת ללמדנו להתמקד בחיובי ולא בשלילי. אותו דבר מצאנו באיזכור בעלי החיים. נכון שבעלי החיים שנהרגו במבול היו הרוב המוחלט, והניצולים היו מיעוט שבמיעוט. בכל זאת התורה העדיפה להתמקד בפן החיובי- בנותרים, ולא בפן השלילי- במומתים.
ג. הנטיה הטבעית להתמקד ברע
עריכהידוע, כי הנטיה הטבעית באדם היא להתמקד ברע. האדם מטבעו נמשך אחרי המרה השחורה והעצבות ולא אחרי השמחה. הדבר הזה הוא חלק מהבריאה. כך נברא האדם. האדם אינו צריך להתאמץ כדי למצוא את עצמו מתעסק ברע. האדם צריך להשקיע ולהתאמץ כדי לצאת מהרע ולהימצא בטוב. האדם אינו צריך להשקיע כדי לראות את הרע. האדם צריך להשקיע כדי לראות את הטוב. התורה פירטה, הרחיבה וחזרה בפרשת המבול על רשימת הניצולים כדי ללמדנו כי אל לו לאדם לשקוע בשלילה, בהרס, במוות, על האדם להתעסק בחיובי, ואפילו אם הוא המועט.
ד. ההתעסקות ברע מחזקת אותו- ההתעלמות מהרע מעלימה אותו
עריכהההתעסקות בשלילי וברע מחזקת אותו, מגבירה אותו ונותנת לו קיום. לעומ"ז ההתעלמות מהרע, מעלימה אותו לחלוטין. מאידך ההתעסקות בחיובי מעוררת את החיובי, יוצרת אווירה חיובית ומגבירה את כוחות הטוב. על משקל את החושך לא מגרשים במקלות, אלא פשוט מוסיפים אור. ז"א אם יש חושך ורע אל לנו להתעסק בו וגם לא בהתעסקות שכביכול תסלק אותו. פשוט אנו נתעסק בחיובי, בטוב, באור, ממילא הרע יעלם. לא ניתן לו ביטוי, וממילא לא ניתן לו קיום. וכדברי הרב קוק: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על החושך אלא מוסיפים אור, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה" . וכן כותב ר' נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן. רבי נחמן מקדיש פרק שלם בחובה לדון כל אדם לכף זכות. הוא מדגיש כי ראיה חיובית היא היסוד כדי לדון את הזולת לכף זכות. וכך הוא כותב בין היתר: "דע כי צריך לדון את כל האדם לכף זכות, כי באותו המעט אינו רשע... אי אפשר שלא יהיה בו מעט טוב... ועל ידי כך מעלה אותו באמת לכף זכות" . רבי נחמן מדבר על ההתייחסות לרשע. זה יש לו הרבה רע ובהכרח שיש בו מעט טוב, ואכן במעט הזה הוא אינו רשע. לדבריו, יש להתייחס למעט הטוב, להתמקד שם, לראות את הרשע באותה נקודה שהוא טוב, ומאותה נקודה לדון אותו לכף זכות. הרי לנו שדברי רבי נחמן מברסלב תואמים בדיוק את הגישה בתורה, הגישה העולה מפרשת המבול. בדור המבול היה הרבה רע, ואכן כולם נספו במבול, אך התורה בחרה להתמקד במעט שנשארו, כי הם מייצגים את הטוב שיש, הגם שהוא מועט.