צו מתן רשיונות יצוא מתוך 
צו מתן רשיונות יצוא, 1940
צו מאת הנציב העליון עפ״י סעיף 3.
ע״ר 1940, תוס׳ 2, 159, 703; 1942, תוס׳ 2, 1630; 1943, תוס׳ 2, 104; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 50; ס״ח תש״ט, 1; ק״ת תשל״ו, 470.
בתוקף הסמכויות המסורות לו בסעיף 3 מפקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939, הואיל הנציב העליון לצוות ובזה מצוים לאמור:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939 הועברו לשר המסחר והתעשיה (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר“ ייקרא מעתה ”מנהל המכס והבלו“ ומקום בו נאמר ”פקיד המכס והאקסייז“ ייקרא מעתה ”פקיד המכס והבלו“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. בהתאמה לפקודת הנמלים (תיקון), תש״ט–1948, המונח ”חוף“ הוחלף במונח ”נמל“. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.
צו זה ייקרא ”צו מתן רשיונות יצוא, 1940“.
[תיקון: 1940, תש״ח]
בהתחשב עם הוראות הצו אסור להוציא [לייצא] כל סחורה שהיא מישראל.
[תיקון: 1942, תש״ח, תש״ט, תשל״ו]
(1)
שום דבר האמור בהוראות דלעיל של צו זה אין לראותו כאילו הוא בא לאסור את היצוא של כל סחורה מכוח רשיון שנתן ע״י מנהל המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר] או כל רשות מוסמכת, או את משלוחה של כל סחורה כצידת אניות, אם פקיד המכס והבלו [במקור: פקיד המכס והאקסייז] בנמל [במקור: בחוף] אשר ממנו יוצאת הסחורה התיר את משלוחה של הסחורה לשמוש באניה, ובלבד שימלאו אחרי כל התנאים המצורפים לאותו רשיון או לאותו היתר.
(2)
לא יינתן רשיון כאמור בסעיף קטן (1) לגבי סחורות שמקורן, לפי קביעת הרשות המוסמכת, בשטח מוחזק בידי צבא הגנה לישראל, אלא אם הוכח להנחת דעתה כי נתמלאו לגביהן כל התנאים וההוראות הכלולים בדין ובתחיקת הבטחון החלים באותו שטח מוחזק.
[תיקון: תש״ח־2]
אם לצורך קבלת כל רשיון, הרשאה, או היתר להוצאתה או למשלוחה של כל סחורה כצידת אניות, אשר אלמלא אותו רשיון או אותה הרשאה או אותו היתר, היתה אסורה בהוצאה בתורת צידת אניות, מוסר אדם הודעה או מגיש כל מסמך או ידיעה כשהוא יודע שהם כוזבים בפרט חשוב, או, שמתוך קלות ראש הוא מוסר כל הודעה שהיא כוזבת בפרט חשוב, יהא אותו אדם אשם בעברה ויהא צפוי לאחר שיתחייב במשפט תכוף לקנס לא יותר מ־500 לירות או למאסר לא יותר מששה חדשים או לקנס ולמאסר כאחד; וכל רשיון הרשאה או היתר שניתנו להוצאת כל סחורה או למשלוחה כצידת אניות בקשר עם הבקשה שלגבה נמסרה הודעה כוזבת או שלגבה הוגשו מסמך או ידיעה כוזבים יהיו בטלים מיום נתינתם.
[תיקון: 1942, 1943, תש״ח, תש״ט־2]
(1)
רשאי המנהל או כל רשות מוסמכת אחרת בכל עת, בלי ליתן כל נימוק למעשה זה, לבטל כל רשיון או סוג של רשיון, שניתן עפ״י צו זה, לכל סחורה או סוג של סחורה שהוצאתה מישראל הותרה עפ״י אותו רשיון או סוג של רשיון, או להפסיק את תקפו של אותו רשיון או סוג של רשיון, או לשנות את תנאיו או את תקופת תקפו.
(2)
כל פקיד מוסמך של המכס והבלו [במקור: פקיד מוסמך של מכס ואקסייז] רשאי בכל עת, בלי ליתן כל נימוק למעשה זה, לבטל כל רשות שניתנה עפ״י צו זה לכל סחורה או סוג של סחורה שמשלוחם באניות כצידת אניות הותר עפ״י אותה רשות או אותו סוג של רשות או להפסיק את תקפם של אותה רשות או סוג של רשות או לשנות את תנאיהם או את תקופת תקפם.
(3)
כל בטול, הפסקה או שנוי כאלה כאמור לעיל, יוכלו להעשות ע״י המנהל או ע״י כל רשות מוסמכת או ע״י הפקיד המוסמך של המכס והבלו [במקור: הפקיד המוסמך של המכס והאקסייז], ע״י מודעה שתתפרסם ברשומות, ומשנתפרסמה מודעה זו רואין את כל האנשים שעליהם חלה כאילו ידעו עליה, ועליהם למלא כל תנאי או הוראה שהוטלו או שניתנו בקשר לבטול, להפסקת התוקף או לשינוי.
[תיקון: 1942, תש״ח]
למנהל המכס והבלו [במקור: למנהל המכס, האקסייז והמסחר] או לכל רשות מוסמכת תהא הסמכות לסרב ליתן כל רשיון להוצאתה של כל סחורה שהיא מישראל בלי ליתן כל טעם לסרובו זה.
הציוויים דלקמן מבוטלים בזה, אך שום דבר האמור בצו זה אין לראותו כאילו הוא בא לבטל או להפסיק כל רשיון שניתן עד עתה ע״י המנהל לצורך הוצאתה של כל סחורה:
צו מס׳ 103 לש׳ 1939, עפ״י
פקודת המכס שנתפרסם בתוספת מס׳ 2 לגליון המיוחד של העתון הרשמי מס׳ 918 מיום 1 בספטמבר, 1939.
צו מס׳ 105 לש׳ 1939, עפ״י
פקודת המכס שנתפרסם בתוספת מס׳ 2 לגליון המיוחד של העתון הרשמי מס׳ 928 מיום 9 בספטמבר, 1939.
צו מס׳ 121 לש׳ 1939, עפ״י
פקודת המכס שנתפרסם בתוספת מס׳ 2 לעתון הרשמי גליון 950 מיום 12 באוקטובר, 1939.
צו מס׳ 174 לש׳ 1939, עפ״י
פקודת המכס שנתפרסם בתוספת מס׳ 2 לעתון הרשמי גליון 967 מיום 1 בדצמבר, 1939.
[תיקון: 1940]
26 בינואר, 1940
- בפקודת הוד מעלתו,
ג׳. ס. מקפרסון
המזכיר הראשי.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ו
אין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.