צו התקנים (קביעת תווי-תקן)
צו התקנים (קביעת תווי-תקן) מתוך
צו התקנים (קביעת תוי־תקן), התשנ״ב–1992
ק״ת תשנ״ב, 1068.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 11(א) לחוק התקנים, התשי״ג–1953 (להלן – החוק), אני מצווה לאמור:
הגדרות
בצו זה –
”תו־תקן“ – כמשמעותו בסעיף 11(א) לחוק;
”תקן“ – כמשמעותו בסעיף 6(א) לחוק, לרבות מפרט שאישר המכון ולא פורסם כתקן ישראלי;
”תקן רשמי“ – כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק.
קביעת תו־ תקן כללי
תו־תקן המתייחס למצרך שהתקן או התקן הרשמי, החל עליו כולל דרישות טיב וכן דרישות בטיחות יהיה כמצוייר בתוספת הראשונה.
קביעת תו־ תקן בטיחות
תו־תקן המתייחס למצרך שהתקן או התקן הרשמי, החל עליו כולל דרישות בטיחות בלבד יהיה כמצוייר בתוספת השניה.
ביטול
צו התקנים (קביעת תו־תקן), התשט״ו–1955 – בטל.
תוספת ראשונה
מחוגת מדידה ובין צלעותיה האות ”ת“ ובתוכה האות ”י“
תוספת שניה
מעגל ובו האותיות ”תב“ והמלים ”מתאים לתקן בטיחות“
כ״ג בניסן התשנ״ב (26 באפריל 1992)
- משה נסים
שר התעשיה והמסחר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.