צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון)

צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

צו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), תשל״א–1971


קמצ״ם 27, 1000 (צו 418); קמצ״ם, 35, 1422 (צו 577); קמצ״ם, 36, 1494 (צו 604); קמצ״ם, 46, 246 (צו 814); קמצ״ם, 48, 718 (צו 860), 872 (צו 895); קמצ״ם, 57, 50 (צו 1043); קמצ״ם, 66, 30 (צו 1100); קמצ״ם, 76, 174 (צו 1224); קמצ״ם, 130, 552 (צו 1335); קמצ״ם, 151, 1406 (צו 1403); קמצ״ם, 169, 2115 (צו 1446); קמצ״ם, 189, 2698 (צו 1471); קמצ״ם, 194, 3005 (צו 1492); קמצ״ם, 202, 3333 (צו 1523); קמצ״ם, 207, 3541 (צו 1537); קמצ״ם 210, 4059 (צו 1573); קמצ״ם, 219, 4461 (צו 1584), 4465 (צו 1585); קמצ״ם, 221, 4840 (צו 1598), 4901; קמצ״ם, 223, 5131 (צו 1613); קמצ״ם, 239, 6689 (צו 1699); קמצ״ם, 243, 7258 (צו 1749); קמצ״ם, 246, 8276 (צו 1783), 8298 (צו 1796); קמצ״ם, 247, 8554; קמצ״ם, 249, 8733 (צו 1809); קמצ״ם, 252, 9472 (צו 1840); קמצ״ם, 255, 10737 (צו 2008); קמצ״ם, 260, 11904 (צו 2109), 11916 (צו 2113); קמצ״ם, 261, 12140; קמצ״ם 267, 13366 (צו 2188).


הואיל ואני סבור, כי הדבר דרוש לשם ניהולן התקין של עבודות הפיתוח והבניה באזור ולשם הבטחת תכנון מוקדם והסדרי רישוי נאותים של עבודות כאמור, הנני מצווה בזה לאמור:


פרשנות [תיקון: 1743, 2113]
(א)
בצו זה –
”הממונה“ – מי שהתמנה על־ידי מפקד האזור להיות ממונה לענין צו זה;
”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ – כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
”כלי צמ״ה“ – מכונה המיועדת או המשמשת לבניה, לבניה הנדסית, לעבודות ציבוריות, לעבודת קרקע, לחציבה, להרמה, להעמסה או לפריקה, לרבות טרקטור, לרבות ציוד עזר לאלה ואביזריהם;
”מגרש אחסנה“ – מקום שנקבע כמקום לאחזקת רכוש על ידי ראש המנהל האזרחי או מי שהוא מינה לעניין זה.
(ב)
כל מונח אחר בצו זה יתפרש, בכפוף לכל תחיקת בטחון, כמשמעותו בחוק.
העברת סמכויות [תיקון: 604]
סמכות שניתנה בחוק
(1)
לשר – תהיה נתונה לממונה;
(2)
לועדה מחוזית לתכנון ערים, כפרים ובנינים – תהיה נתונה למועצת התכנון העליונה;
(3)
(בוטלה);
(4)
למועצה כפרית – תהיה נתונה לועדות תכנון הכפרים.
מינוי ועדות תכנון מיוחדות [תיקון: 604]
[תיקון: 1759]
(א)
מפקד האזור רשאי למנות, לגבי אזור תכנון מסוים, ועדת תכנון מיוחדת לקבוע את הרכבה ובידיה תהיינה נתונות סמכויות ועדה מקומית לתכנון, במקרים המפורטים להלן:
(1)
ניתן צו כאמור בסעיף 9(1) לחוק;
(2)
אזור התכנון אינו כולל תחום של עיריה או מועצה כפרית.
ועדות משנה לוועדות מיוחדות [תיקון: 1759]
(א1)
מפקד האזור רשאי לקבוע, כי לועדות המיוחדות האפשרות למנות ועדות משנה, את הרכבן וסמכויותיהן.
(ב)
מפקד האזור רשאי לקבוע על אף האמור בסעיף 2(2) כי בידי ועדת התכנון המיוחדת תהיינה גם סמכויות הועדה המחוזית לתכנון ערים, כפרים ובנינים לגבי אזור התכנון שלגביו נתמנתה.
[תיקון: 860, 1043, 1613]
(ג)
במינוי לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ניתן לקבוע, כי לוועדת תכנון מיוחדת תינתנה רק סמכויות מסוימות של ועדת התכנון הנוגעת בדבר לגבי אזור התכנון או חלק ממנו.
[תיקון: 895, 1699]
(ד)
(בוטל).
רשות רישוי [תיקון: 1471, 1584]
א.
יושב־ראש ועדת תכנון מיוחדת או יושב־ראש ועדה מקומית לתכנון, ומהנדס הועדה המיוחדת או הועדה המקומית, לפי העניין, יחדיו, יהיו רשות רישוי מקומית לעניין מתן רישיון לבינוי כאמור בחוק ובתחיקת הביטחון ולעניין הפעלת הסמכויות לפי סעיף 37א לחוק, בתחום סמכותה של הועדה המיוחדת או הועדה המקומית, לפי העניין.
ב.
בקשה לקבלת רשיון בינוי תוגש לרשות הרישוי המקומית וזו לא תיתן את הרשיון, אלא אם כן העבודה או השימוש שבעדם מבוקש הרשיון מתאימים להוראות החוק ותחיקת הביטחון ולתקנות שהותקנו מכוחם, ולתכניות החלות על הקרקע או הבנין הנדונים, ולכל ההוראות וההנחיות המהוות חלק בלתי נפרד מהן; רשות הרישוי המקומית רשאית להעביר את הבקשה להחלטת ועדת התכנון המיוחדת או הועדה המקומית לתכנון, לפי העניין.
(ג)
בקשה לקבלת אישור לפי סעיף 37א לחוק תוגש לרשות הרישוי המקומית וזו לא תיתן את האישור אלא בתנאים בהם רשאית הועדה המקומית לתתו.
חובת דיווח של ועדת תכנון מקומית וועדת תכנון מיוחדת [תיקון: 1573]
א.
(1)
אחת לחודש ידווח יושב ראש ועדה מקומית לתכנון ויושב ראש ועדת תכנון מיוחדת ליושב ראש מועצת התכנון העליונה, על בנייה ללא רשיון או בניגוד לקבוע ברשיון או בניגוד לתקנות או לצווים ולהוראות שבתוקף, או בניגוד לכל תכנית תכנון ו/או בינוי מאושרות (להלן: ”בנייה שלא כדין“), שנעשתה באיזור תכנון מסויים, בו מוסמכות ועדות אלה להפעיל סמכויותיהן.
(2)
הדיווח האמור בסעיף קטן [צ״ל: בפסקה] (1) יכלול פרטים אלה:
(א)
זיהוי המקום;
(ב)
סוג הבנייה, מועד ביצועה המשוער ומועד גילויה;
(ג)
היקף הבנייה והשלב שבו היא נמצאת;
(ד)
הטיפול המינהלי והמשפטי בבניה והאחראים לה.
ב.
בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש מועצת התכנון העליונה לדרוש מיושב ראש ועדה מקומית לתכנון או יושב ראש ועדת תכנון מיוחדת דיווח על בנייה שלא כדין שנעשתה באיזור תכנון מסויים בו מוסמכות ועדות אלה להפעיל סמכויותיהן לגבי מקומות ובמועדים שיפורטו בדרישה.
ג.
לא בוצעה בניה שלא כדין באזור תכנון מסויים, ישא הדיווח את המלים ”לא בוצעה בניה שלא כדין“, וייערך וישלח לפי סעיף קטן (א)(2) אף אם לא בוצעה כל בניה שהיא שלא כדין.
קבלת החלטות [תיקון: 1335, 1523]
(א)
הוועדות המנויות בצו זה יקבלו את החלטותיהם ברוב דעות של הנוכחים, ובלבד שמספר הנוכחים יהיה למעלה ממחצית הנמנים על הועדה.
(ב)
נערכה הצבעה והתברר כי דעות חברי הועדה שקולות, יהא ליושב ראש הועדה קול נוסף באותו עניין.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א) סיפא, לעניין ישיבות ועדת תכנון מיוחדת שמונתה כאמור בסעיף 2א(א) לצו זה יחולו ההוראות הבאות:
(1)
נוכח יושב ראש הוועדה כי בשעת פתיחת הישיבה לא נוכחים בה למעלה ממחצית הנמנים על הוועדה, ידחה את פתיחת הישיבה בחמש עשרה דקות;
(2)
לאחר עבור זמן זה, ניתן יהיה לקבל החלטות בישיבה גם אם מספר הנוכחים הינו שליש מהנמנים על הוועדה ויושב ראש הוועדה בכללם, ובלבד שמספר הנוכחים לא יפחת משניים בנוסף ליושב ראש.
מינוי ועדות [תיקון: 604]
(א)
מועצת התכנון העליונה וועדות תכנון הכפרים יתמנו על־ידי מפקד האזור.
(ב)
(בוטל).
סמכות העומדת בתוקפה
סמכות שנתנה בחוק לוועדת תכנון מקומית באזור תכנון עירוני תוסיף לעמוד בתוקפה.
הוראות מעבר
תכניות שאושרו ורשיונות שהוצאו לפני תחילת תוקפו של הצו הזה יוסיפו לעמוד בתוקפם.
סמכויות מיוחדות [תיקון: 577]
על אף האמור בסעיף 5 ובחוק, רשאית מועצת התכנון העליונה:
(1)
לתקן, לבטל או להתלות תקפם של כל תכנית או רשיון;
(2)
ליטול לעצמה כל סמכות הנתונה לועדה מן הועדות הנזכרות בסעיפים 2 ו־5;
(3)
ליתן כל רשיון שועדה מן הועדות הנזכרות בסעיפים 2 ו־5 מוסמכות לתתו, לתקן רשיון כזה או לבטלו;
(4)
לפטור כל אדם מחובת רשיון שנדרש על פי החוק;
(5)
(א)
לקבוע בהחלטה, לאחר התייעצות עם ועדות התכנון הנוגעות בדבר, את שעוריהן של אגרות למתן היתרים, אישורים ותעודות לפי החוק, הנסיבות שבהן משתלם פקדון על חשבון האגרות ומתן פטור מתשלום האגרות או הפקדון האמורים;
(ב)
החלטה כאמור בסעיף קטן [צ״ל: בפסקת משנה] (א) יכול שתהיה לכל ועדות התכנון או לחלק מהן ויכול שתקבע שעורי אגרות שונים באזורי תכנון שונים;
(ג)
קבעה מועצת התכנון כאמור, לא תגבינה אגרות אלא בשיעורים שקבעה;
(ד)
הודעה על ההחלטה כאמור, תפורסם ע״י מועצת התכנון העליונה בשני עתונים יומיים וההחלטה תופקד לעיון בלשכת מועצת התכנון העליונה ובמשרדי ועדות התכנון המקומיות והכפריות בשעות העבודה הרגילות.
ועדות משנה למועצת התכנון העליונה [תיקון: 604, 1043]
(א)
מועצת התכנון העליונה רשאית –
(1)
למנות מבין חבריה או שלא מבין חבריה ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים ולקבוע להם את סמכויותיהם ותפקידיהן, ובלבד שרוב חברי הועדות האמורות יהיו מבין חברי מועצת התכנון העליונה;
(2)
לאצול סמכויותיה לועדות כאמור.
(ב)
היה חבר ועדה שנאצלה לה סמכות לפי סעיף זה חולק על החלטת הועדה, תעביר הועדה את ההחלטה על פי דרישתו, להכרעתה הסופית של מועצת התכנון העליונה.
תיקון החוק [תיקון: 714, 1043, 1100, 1224, 1403, 1446, 1537, 1584, 1598, 221/ת״ט, 1796, 247/ת״ט, 1840, 2109]
מתן אישור או רישיון שלא כדין [תיקון: 1043, 1584]
(א)
חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה מן האמורות להלן, או היה שותף לה שלא דרך הצבעה דינו – מאסר שנה אחת או קנס של 100,000 שקלים או שני העונשים כאחד:
(1)
החלטה שלא לאשר תכנית או להמליץ על אישורה – בידעו שהיא בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי החוק או לפי הצו העיקרי;
(2)
החלטה לתת אישור אחר או רשיון או להמליץ עליהם – בידעו שהם בניגוד לתכנית, למעט אישור או רשיון להקלה או לשמוש חורג כדין;
(3)
החלטה לתת אישור לפי סעיף 37א לחוק – ביודעו שלא התקיימו התנאים הקבועים בחוק למתן אישור זה.
(ב)
עובד של מוסד תכנון או של רשות מקומית אשר קבע בכתב, או בעל פה בשעת דיון במוסד התכנון, כי ניתן לתת אישור או רשיון מן האמורים להלן ועל יסוד קביעתו ניתן האישור או הרשיון או הומלץ עליהם, דינו – מאסר שנה או קנס של 100,000 שקלים או שני העונשים כאחד:
(1)
אישור תכנית – בידעו שהיא בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי החוק או לפי הצו העיקרי;
(2)
אישור אחר או רשיון – בידעו שהם בניגוד לתכנית למעט היתר או רשיון להקלה או לשמוש חורג כדין.
(ג)
בסעיף זה:–
”מוסד תכנון“ – כל רשות באיזור שיש לה סמכות בענין תכניות או רשיונות לפי החוק או לפי הצו (להלן – מוסד תכנון);
ממלא מקום לחבר מוסד תכנון [תיקון: 1043]
(א)
מי שממנה חבר במוסד תכנון, רשאי למנות לו, בדרך שבה מתמנה אותו חבר, ממלא מקום.
(ב)
הכשירות הנדרשת מחבר נדרשת גם מממלא מקומו.
(ג)
נעדר חבר מישיבה פלונית של מוסד תכנון, יהא לממלא מקומו מעמד של חבר לאותה ישיבה.
פטור לצלחת קליטה לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין [תיקון: 1492]
(א)
על אף האמור בסעיף 34 לחוק, התקנת צלחת קליטה על גג בנין אינה טעונה קבלת רשיון, ובלבד שקוטר צלחת הקליטה אינו עולה על 1.2 מטרים; מנהל לשכת התכנון, בהייעצות עם מועצת התכנון העליונה ועם קצין המטה לענייני תקשורת במינהל האזרחי, רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין תחולת הפטור מחובת רשיון כאמור ולעניין דרכי ההתקנה.
(ב)
בסעיף זה:
”גג בנין“, לעניין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות התקן לאנטנה;
”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיוחדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל דין ותחיקת בטחון.
אנשים עם מוגבלות [תיקון: 1743]
(א)
בכל בנין גבוה תותקן מעלית לנשיאת בני אדם ולא יינתן היתר לבניית בנין גבוה שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור ובכל בנין מגורים תותקן מעלית או יבוצעו התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב)
(1)
בכל בנין נגיש תותקן מעלית נגישה לנשיאת בני אדם (בסעיף זה – מעלית) ולא יינתן היתר לבניית בנין נגיש שאין בו תנאי המחייב התקנת מעלית כאמור;
(2)
בכל אגף שאינו בנין נגיש יותקן או ייבנה, לפי העניין, אחד מאלה:
(א)
מעלית נגישה;
(ב)
התאמת נגישות כחלופה למעלית, שאישר מהנדס ועדת התכנון המיוחדת, לאחר שנועץ המורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה;
(ג)
פיר למעלית;
(3)
האמור בפסקה (2) לא יחול על אגף שאינו בנין נגיש, שמהנדס ועדת התכנון המיוחדת אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה, כי שתים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות סעיפים 7ח־י לצו, וכי שאר יחידות הדיור בבנין תוכננו כך שניתן יהיה לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות סעיפים 7ח־י;
(4)
בסעיף זה –
”אגף“ – חלק מבנין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
”בנין גבוה“ – בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לענין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים;
”בנין נגיש“ – אגף שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לאגף לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר באגף (להלן – הפרש גובה), עולה על 10 מטרים או גובה אחר כפי שנקבע בתחיקת המשנה בישראל לעניין זה;
”היתר“ – רשיון כמשמעותו בסעיף 34(1) לחוק;
(5)
על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, רשאי לקבוע בצו כי במתחם, בשכונה או בחלק מיישוב שמתוכננים להיבנות בו בנינים שבהם הפרש הגובה אינו עולה על 13 מטרים, יהיו הבנינים, כולם או חלקם, פטורים מחובת התקנת מעלית, אם שוכנע כי הדבר דרוש מטעמים כלכליים או חברתיים הנוגעים לאוכלוסיה המתוכננת לאכלס את הבנינים.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית.
סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים [תיקון: 1743]
(א)
בסעיף זה –
”בנין ציבורי“ – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שנקבע בתחיקת המשנה בישראל לעניין זה;
”היתר“ – רשיון כמשמעותו בסעיף 34(1) לחוק.
(ב)
סעיף זה ותחיקת המשנה שנקבעה לעניין זה בישראל יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתו לתוקף של צו זה ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם בסימן ז׳ לפרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור.
(ג)
(1)
בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן תשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה שהותקנה לעניין זה בישראל, רשאי מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, על אף האמור בכל דין או תחיקת בטחון, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתחיקת המשנה כאמור, או בחלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע;
(2)
בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה שהותקנה לעניין זה בישראל ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה ועדת התכנון המיוחדת, על אף האמור בכל דין או תחיקת בטחון, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים;
(3)
ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים [צ״ל: בפסקאות] (1) או (2), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור בסעיף 37 לחוק מאת ועדת תכנון מיוחדת; ועדת התכנון המיוחדת תעביר למנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לעלול עליה בפני ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי;
(4)
הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי פרק ט׳1 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ״א–1981, או פרק ט׳1 לתקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), התשל״ט–1979, לפי הענין (להלן בסעיף זה – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי סעיף 7ז, אם ההוראה לא תקויים;
(5)
מי שלא מילא אחר הוראה של מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי לפי סעיף קטן [צ״ל: פסקה] (1) או הוראה של ועדת תכנון מיוחדת לפי סעיף קטן [צ״ל: פסקה] (2) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן [צ״ל: בפסקה] (3), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.
(ד)
(1)
מי שקיבל הוראה ממנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי כאמור בסעיף 7ז(ג)(1) או שקיבל הוראה מוועדת תכנון מיוחדת כאמור בסעיף 7ז(ג)(2), והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעלים או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט לעניינים מקומיים של הערכאה הראשונה, כמשמעותו בתקנות [צ״ל: תקנון] המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ״א–1981;
(2)
אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור בסעיף 7ז לצו בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה;
(3)
לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה;
(4)
הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעלים והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין.
(ה)
היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קוימה לגביו הוראה לפי סעיף 7ז תוך התקופה שקבע מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או ועדת תכנון מיוחדת כאמור בו, יורו מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או ועדת תכנון מיוחדת, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.
(ו)
ועדת תכנון מיוחדת לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה לעניין זה בישראל; אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובתה של ועדת תכנון מיוחדת לפי כל דין או תחיקת בטחון או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה.
(ז)
הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית.
נגישות לאנשים עם מוגבלות [תיקון: 1743]
(א)
בסעיף זה –
”אדם עם מוגבלות“, ”אנשים עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“, ”נגישות“, ”התאמות נגישות“, ”מוסד חינוך“, ”נציבות“, ”נציב“, ”נטל כבד מדי“, ”רשות ציבורית“ – כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
”היתר“ – רשיון כמשמעותו בסעיף 34(1) לחוק;
”מקום ציבורי“ – מקום מהמקומות המפורטים בתוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המיועד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;
”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי, שההיתר לבניינתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתה לתוקף של תחיקת משנה שהותקנה לעניין זה בישראל, לרבות חלק כאמור ממקום ציבורי;
”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953, כפי תוקפו בישראל מעת לעת;
(ב)
לכל מונח בסעיף זה שאין לו הגדרה בחוק, תהא המשמעות שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת;
(ג)
מקום ציבורי חדש יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות ויבוצעו בו התאמות נגישות, והכל בהתאם לתחיקת המשנה שנקבעה לעניין זה בישראל, וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
(ד)
(1)
התאמות הנגישות שייקבעו בישראל מתוקף סעיף 158ו1(ד) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 כפי תוקפו במדינת ישראל שר הפנים, יחולו גם בתחום המועצות המקומיות והמועצות האזוריות באזור;
(2)
פטורים, מלאים או חלקיים שנקבעו בישראל כאמור בסעיף קטן [צ״ל: בפסקה] (1) ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוג של מקום ציבורי חדש, כולו או חלקו, או התאמת נגישות אחרת, שעלותה גבוהה (בסעיף זה – התאמת נגישות שעלותה גבוהה) – אם ביצוע התאמת הנגישות יטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בגודל המקום הציבורי החדש, בהיקף השירות המיועד להינתן בו ובייעודו, וכן היות המקום הציבורי חלק ממקום ציבורי קיים או תוספת לבנין קיים יחול גם באזור;
(ה)
(1)
מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות במקום ציבורי חדש יהיה פטור מביצוע אותה התאמת הנגישות אם נקבע, כי מתקיים אחד מאלה:
(א)
ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;
(ב)
הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, עקב ייחודו בשל ערכי היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;
(ג)
לענין מעלית או התאמה שעלותה גבוהה, לפי ההוראות וההסדרים שנקבעו לענין זה בישראל – עלותה תטיל נטל כבד מדי בהתחשב, בין השאר, בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום לרבות היקף האוכלוסייה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות;
(ד)
לענין היתר לתוספת או לשינוי בבנין קיים – היא מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום או השירות הניתן בו;
(2)
נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס ועדת תכנון מיוחדת או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין;
(3)
בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס ועדת תכנון מיוחדת, ומהנדס הוועדה יעביר העתק מהבקשה לנציב;
(4)
מהנדס ועדת תכנון מיוחדת והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור;
(5)
קבע הנציב שלא מתקיימת אחת מעילות הפטור שבסעיף קטן זה, יודיע על כך למהנדס ועדת תכנון מיוחדת, ומהנדס הוועדה לא ייתן פטור בבקשה. אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס ועדת תכנון מיוחדת ליתן פטור;
(6)
החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס ועדת תכנון מיוחדת בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס הוועדה בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס הוועדה;
(7)
על החלטה בדבר בחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור בתנאים, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה, מהנדס ועדת תכנון מיוחדת והנציב יהיו משיבים בערר;
(ו)
הוראות לפי סעיף קטן (ד)(2) וסעיף קטן (ה)(1)(ג) לא יחולו לגבי –
(1)
מקום ציבורי חדש שעתיד להיות מופעל בידי רשות ציבורית;
(2)
חובה שחלה לפי צו זה, ערב כניסתן לתוקף של תקנות שנקבעו בישראל בהתאם לאמור בסעיף קטן (ד);
(3)
מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו׳ לפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
(4)
מוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף קטן (ז).
(ז)
(1)
במקום המיועד להיות מוסד חינוך או גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר כניסתו לתוקף של צו זה (בסעיף זה – מוסד חינוך חדש) יבוצעו התאמות נגישות בהתאם להוראות שייקבעו בישראל לעניין זה;
(2)
הוראות בדבר התאמת הנגישות, אשר נקבעו בישראל, יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית;
(ח)
הוראות סעיף זה, למעט הוראות סעיף קטן (ז), לענין מקום ציבורי חדש יחולו גם לענין –
(1)
מקום המיועד להיות מקום עבודה, למעט שטחי עבודה אישיים ושטחים שאינם מיועדים לשהיית אדם, ולרבות הגישה לשטחים האישיים, המסדרונות, והכניסה לחדרי עבודה;
(2)
כל מקום נוסף שנקבע בתחיקת משנה בישראל.
(ט)
הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית.
שטח משותף בבנין מגורים חדש [תיקון: 1743]
(א)
בסעיף זה –
”בנין מגורים חדש“ – בנין או חלק מבנין, שיש בו לפחות 6 יחידות דיור שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, שהיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לאחר י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006);
”יחידת דיור“ – חדר או תא או מערכת חדרים או תאים המיועדים לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים;
”היתר“ – רשיון כמשמעותו בסעיף 34(1) לחוק;
”שטח משותף בבנין מגורים“ – שטח המיועד לשמש את כלל דיירי בנין המגורים.
(ב)
בניה או שימוש בשטח המשותף שבבנין מגורים חדש ייעשו בכפוף לביצוע התאמות נגישות באופן, בכמות ובדרך שייקבעו בתחיקת משנה בישראל לעניין זה.
(ג)
הסידורים הנדרשים, אשר נקבעו בישראל, יחולו בתחום המועצה האזורית ובתחום המועצה האזורית.
(ד)
(1)
מי שחייב בהתקנת התאמת נגישות לפי סעיף זה, יהיה פטור מביצוע אותה התאמת נגישות אם נקבע, לאחר התייעצות במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כי מתקיים בהתאמת הנגישות אחד התנאים הקבועים בתחיקת משנה שהותקנה בישראל לעניין זה ובהתאם לאמור בסעיף 7ח(ד) לצו זה;
(2)
נקבע פטור כאמור בפסקה (1), רשאי מהנדס ועדת תכנון מיוחדת או הנציב, להורות על ביצוע התאמות נגישות חליפיות שהן סבירות בנסיבות הענין;
(3)
בקשה לפטור בצירוף הבקשה להיתר ואישור מומחה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוגש למהנדס ועדת תכנון מיוחדת, ומהנדס ועדת תכנון מיוחדת יעביר העתק מהבקשה לנציב;
(4)
מהנדס ועדת תכנון מיוחדת והנציב רשאים לדרוש מהמבקש כל מסמך הדרוש לבדיקת הבקשה לפטור;
(5)
קבע הנציב שאין ליתן פטור, יודיע על כך למהנדס ועדת תכנון מיוחדת, ומהנדס ועדת תכנון מיוחדת לא ייתן פטור; אישר הנציב מתן פטור, רשאי מהנדס ועדת תכנון מיוחדת ליתן פטור;
(6)
החלטת הנציב לפי סעיף זה תימסר למהנדס ועדת תכנון מיוחדת בתוך 45 ימים ממועד המצאת הבקשה לידיו; לא נמסרה החלטת הנציב למהנדס ועדת תכנון מיוחדת בתוך התקופה האמורה, יכריע בבקשה מהנדס ועדת תכנון מיוחדת;
(7)
על החלטה בדבר דחיית הבקשה לפטור ועל החלטה בדבר מתן פטור, רשאי מגיש הבקשה לערור לפני ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה, והנציב ומהנדס ועדת תכנון מיוחדת יהיו משיבים בערר.
(ו)
(ספרור שגוי במקור): הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית.
אישור מורשה נגישות [תיקון: 1743]
(א)
לא יינתן היתר, אישור או תעודת גמר, לפי הענין, לבנין שהוא מקום ציבורי חדש, למוסד חינוך חדש כמשמעותו בסעיף 7ח(ז)(1) או לבנין מגורים חדש כהגדרתו בסעיף 7ט(א), או לחלק ממנו, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, אלא אם כן התקבלה חוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות השירות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כי מתקיימות הוראות לפי סעיפים 7ו־י:
תחיקת משנה לעניין הפטור מחובת התייעצות עם מומחה לנגישות השירות לסוגי בניני מגורים, אשר נקבעה בישראל מכוח הוראות סעיף 158ו3(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, תחול בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית, ובמוסד או במפעל המוחזר על ידי ישראלי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה קלה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אם מהנדס ועדת תכנון מיוחדת אישר סטיה כאמור בנימוקים שיפורטו, ואישר כי אין בסטיה משום הפרה של ההוראות שלפי סעיף זה;
(2)
יכול שיינתן היתר, אישור או תעודת גמר בסטיה מחוות דעתו של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשום בפנקס מיוחד כמשמעותו בסעיף 21 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2005, כפי שתוקפו בישראל מעת לעת, שאינו אדריכל רישוי או מהנדס רישוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, כפי תוקפו בישראל מעת לעת, אם קבע מהנדס ועדת תכנון מיוחדת, כי הסטיה מתחייבת מטעמי בטיחות, ואישר כי אין בסטיה כאמור משום הפרה של ההוראות לפי סעיף זה.
(ג)
בסעיף זה –
”היתר“ – רשיון כמשמעותו בסעיף 34(1) לחוק;
”אישור“ – כמשמעותו בסעיף 37א לחוק;
”תעודת גמר“ – תעודה הניתנת לבעל ההיתר על ידי ועדת התכנון המיוחדת, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו.
(ד)
החלטת מוסד תכנון ליתן היתר לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, לפי פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, למוסדות חינוך, תהיה תקפה למשך עשר שנים מקבלתה, ובלבד שלא קבע מהנדס ועדת תכנון מיוחדת כי חלו שינויים בדין, בתכניות, בתקנים או בהנחיות הוועדה, המחייבים שינוי בהחלטה; מהנדס ועדת תכנון מיוחדת ייתן את החלטתו בענין בתוך עשרה ימים ממועד הגשת בקשתו של בעל ההיתר לבצע את העבודה בהתאם להיתר.
(ו)
הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית.
פטור מהיתר והנחיות מרחביות [תיקון: 1809]
פיצולן של תכניות [תיקון: 2008]
(א)
הופקדה תכנית תכנון מפורטת מכוח סעיף 24(1) לחוק וטרם הוחלט על ידי מוסד התכנון לתת תוקף לתכנית בהתאם לסעיף 24(6), רשאי מוסד התכנון אשר הורה על הפקדתה להורות על מתן תוקף לחלק ממנה (להלן לעניין סעיף זה – התכנית המפוצלת).
(ב)
מוסד תכנון לא יורה על מתן תוקף לתכנית המפוצלת, אם לא היה מורה על הפקדתה של התכנית המפוצלת כתכנית מפורטת מכוח סעיף 24 לחוק.
(ג)
הוגשה התנגדות בעניינה של תכנית בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק ולאחר שניתנה החלטת מוסד התכנון פוצלה התכנית למספר תכניות, תחול החלטת מוסד התכנון בהתנגדות על כל אחת מן התכניות המפוצלות, אלא אם קבע מוסד התכנון אחרת.
(ד)
פוצלה תכנית כאמור בסעיף קטן (ג) לעיל, או לאחר תום התקופה להגשת ההתנגדויות כנגד התכנית מבלי שהוגשו התנגדויות כנגד התכנית, יהא מוסד התכנון מוסמך לתת תוקף לכל אחת מהתכניות המפוצלות, ובלבד שמתקיימים התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב) לעיל וכן כי ההחלטה למתן תוקף לתכניות אלה תעשה לא יאוחר מחמש שנים מעת מתן ההחלטה הסופית של מוסד התכנון בהתנגדויות או מעת תום התקופה להגשת התנגדויות, לפי המאוחר שבהם, אלא אם קבע מוסד התכנון אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה)
סבר מוסד התכנון, לאחר פיצול תכנית כאמור בסעיף קטן (ג), או לאחר תום התקופה להגשת ההתנגדויות כנגד התכנית, כי ישנו מקום לאפשר הגשת התנגדות כנגד התכנית המפוצלת, בין אם הוגשה התנגדות כאמור ובין אם לאו, רשאי מוסד התכנון להורות על פרסום התכנית המפוצלת שנית לחודש ימים לשם קבלת התנגדויות.
[תיקון: 2113, 261/ת״ט]
סילוק שלט שהותקן ללא היתר [תיקון: 2188]
תחילת תוקף
תחילתו של צו זה ביום ו׳ בניסן תשל״א (1 באפריל 1971).
השם
צו זה ייקרא ”צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), תשל״א–1971“.


כ״ו באדר תשל״א (23 במרץ 1971)
  • רפאל ורדי, תת־אלוף
    מפקד אזור יהודה והשומרון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.