צו איגודי ערים (איזור חיפה) (ביוב)
צו איגודי ערים (איזור חיפה) (ביוב) מתוך
צו איגודי ערים (איזור חיפה) (ביוב), תשי״ט–1959
צו בדבר הקמת איגוד ערים באזור חיפה לעניני ביוב
ק״ת תשי״ט, 1182, 1281; תש״ך, 776; תשכ״א, 1641; תשל״ה, 427; תשל״ט, 11, 229; תשנ״ד, 322.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק איגודי ערים, תשט״ו–1955, אני מצווה לאמור:
תוכן עניינים
פרק ראשון: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשכ״א]
בצו זה –
”איגוד“ – איגוד ערים המוקם לפי צו זה;
”המועצה“ – מועצת האיגוד;
”רשות מקומית“ – רשות מקומית ששמה נקוב בתוספת הראשונה;
”שר“ – שר הפנים.
פרק שני: ייסוד האיגוד
הקמת האיגוד
מוקם בזה איגוד שייקרא ”איגוד ערים אזור חיפה (ביוב)“.
תחום האיגוד
תחום האיגוד הוא תחומי הרשויות המקומיות.
תפקידים
(א)
אלה הם תפקידי האיגוד:
(1)
להקים מכון מרכזי לטיהור מי שופכין ומיתקנים אחרים הקשורים בכך, וכן מיתקנים זמניים לקליטת מי שופכין לפי הצורך;
(2)
להניח ולרכוש ביבים ראשיים, קווי סניקה וכיוצא באלה;
(3)
להקים ולרכוש תחנות שאיבה ראשיות למי שופכין;
(4)
לנהל ולהחזיק את המיתקנים הנקובים בפסקאות (1), (2) ו־(3);
(5)
לנצל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, את מי השופכין המטוהרים וכן את מוצרי הלואי שיופקו ממי השופכין.
(ב)
האיגוד רשאי לסרב מלקבל מי השופכין למיתקניו, שיש בהם כדי להפריע זרימת מים חפשית בצינורות הביוב או העלולים לסכן את מיתקני הביוב או את כשרם של המים המטוהרים לניצולם לצרכי חקלאות או תעשיה.
(ג)
האיגוד יבטיח, תוך משא ומתן עם גורמים פיננסיים שונים, דרכי מימון של הוצאותיו באמצעות תקציבי הפיתוח, מילוות, אמיסיות וכיוצא באלה.
סמכויות האיגוד
לשם ביצוע תפקידיו יהיו לאיגוד כל הסמכויות הנתונות לרשות מקומית על פי כל חיקוק, ולצורך זה בכל מקום בחיקוק שמדובר בו ב”עיריה“, ב”מועצה מקומית“ או ב”רשות מקומית“ יראו כאילו מדובר בו ב”איגוד“ ובכל מקום בחיקוק שמדובר בו ב”ראש עיריה“, ב”ראש מועצה מקומית“ או ב”ראש רשות מקומית“, יראו כאילו מדובר בו ב”יושב ראש המועצה“ והוא כשאין הוראה אחרת בצו זה.
הקניית רכוש והטלת חובות בקשר להקמת האיגוד
(א)
האיגוד ירכוש מיתקני ביוב ומפעלי ביוב הקיימים כעת בתוך תחומיו והשייכים לרשויות המקומיות וכן ציוד ותכניות, הכל כמפורט בתוספת השניה וכן נכסים אחרים במקרקעים או במטלטלים (להלן – נכסים).
(ב)
התמורה בעד הנכסים, תיזקף לזכות חשבונה של כל רשות מקומית ממנה נרכשו הנכסים בחשבון קפיטאלי מיוחד.
(ג)
השתתפות הרשויות המקומיות בהוצאות הקפיטאליות של האיגוד תיקבע על ידי המועצה ותושתת על עקרון של חישוב השטח, אחוזי הבניה, הפוטנציאל של האוכלוסיה, וכמויות מי שופכין. השתתפות זו תיזקף לחובת החשבון הקפיטאלי המיוחד של כל רשות מקומית.
(ד)
יתרת זכות או חובה בחשבון הקפיטאלי האמור של כל רשות מקומית תשולם על ידי האיגוד או לידיו, הכל לפי הענין, בזמנים ובתנאים שייקבעו על ידי המועצה.
(ה)
האיגוד יקבל על עצמו את כל החובות המגיעים מרשות מקומית בעד כל נכס שהוזמן, נרכש, או נבנה כמפורט בתוספת השניה, לפני קום האיגוד ושעבר לידיו, וישלמם בזמן פרעונם.
פרק שלישי: המועצה
הרכב המועצה
(א)
המועצה תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, שייבחרו מבין חברי מועצת רשות מקומית או עובדיה.
(ב)
כל רשות מקומית, למעט עירית חיפה, תבחר נציג אחד; עירית חיפה תבחר נציגים במספר שווה למספר הכולל של הרשויות המקומיות האחרות.
תקופת כהונת המועצה
(א)
המועצה תכהן עד תום תקופת כהונתן של מועצות הרשויות המקומיות, ובאין תאריך אחיד – עד תום תקופת כהונתה של מועצת עירית חיפה.
(ב)
מועצה קיימת תמשיך בתפקידה, אף אם תמה תקופת כהונתה לפי סעיף קטן (א) כל עוד לא נכנסה לתפקידה מועצה חדשה.
(ג)
חברי כל מועצה חדשה ייקבעו תוך 3 חדשים אחרי יום הבחירות לרשויות המקומיות, ובאין תאריך אחיד – תוך 3 חדשים אחרי יום הבחירות למועצת עירית חיפה.
ישיבות המועצה [תיקון: תש״ך, תשנ״ד]
(א)
המועצה תכונס לישיבתה הראשונה על ידי השר או מי שהוסמך על ידיו לצורך סעיף קטן זה, לא יאוחר מ־14 יום מיום שנבחרו רוב חבריה, והוא יהיה היושב ראש בה עד שייבחר יושב ראש המועצה.
(ב)
יושב ראש המועצה רשאי בכל עת לכנס את המועצה לישיבה והוא חייב לכנס אותה לפחות אחת לשלושה חדשים, ובלבד שהזמנה לישיבת המועצה שתכלול את סדר יומה תשולח לכל חבר מועצה 24 שעות לפחות לפני כינוס הישיבה.
(ג)
יושב ראש המועצה יכנס ישיבת המועצה ללא דיחוי, אם הוגשה לו דרישה על כך חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה.
(ד)
רוב חברי המועצה יהווה מנין חוקי בישיבותיה.
(ה)
באין מנין חוקי בישיבה שנקראה, תידחה הישיבה לשבעה ימים או ליום עבודה הראשון שלאחר שבעת הימים ותתכנס באותו מקום ובאותה שעה, ותהיה חוקית בכל מספר משתתפים.
(ו)
המועצה תסדיר את עבודתה וישיבותיה והוא כשאין הוראה אחרת בצו זה.
סמכויות המועצה
בידי המועצה יהיו כל התפקידים והסמכויות הנתונים לאיגוד.
החלפת חבר מועצה
רשות מקומית רשאית להחליף חבר מועצה שהיא בחרה באחר, ובלבד שתודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה.
התפטרות חבר מועצה
חבר המועצה רשאי להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה בכתב לראש הרשות המקומית שבחרה בו עם העתק ליושב ראש המועצה.
העדר מישיבות המועצה
חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות אם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – יחדל להיות חבר מועצה, מלבד אם נעדר בגלל מחלה, או שירות בצבא־הגנה לישראל או ברשות המועצה.
מילוי מקומות פנויים
(א)
חדל חבר מועצה מכהונתו, תבחר הרשות המקומית שבחרה בו נציג אחר במקומו.
(ב)
לא בחרה רשות מקומית נציג אחר במקומו, תודיע על כך המועצה לשר תוך שלושים יום מהיום שבו חדל חבר מכהונתו והשר יתרה באותה רשות מקומית. לא שעתה הרשות המקומית לאתראה, רשאי השר למנות חבר חדש מבין חברי מועצתה או עובדיה של אותה רשות מקומית, ואם אותו אדם אינו מסכים למינוי, רשאי השר למנות חבר חדש מבין בעלי זכות להיבחר כחבר המועצה של אותה רשות מקומית.
(ג)
אי־מילוי מקום שנתפנה אין בו כדי לפסול את עצם קיומה של המועצה או את פעולותיה, או לגרוע מהם באיזה אופן שהוא, ובלבד שנותרו במועצה שני שלישים ממספר חבריה.
סמכויות השר
נראה לשר שהמועצה אינה ממלאת תפקיד שהוטל עליה על פי דין, יוכל לצוות על המועצה למלא אותו תפקיד תוך מועד שיקבע בצו. לא מילאה המועצה אחרי הצו במועד שנקבע בו, יוכל השר למנות אדם מתאים שימלא אותו תפקיד ולקבוע לו שכר שישולם מקופת האיגוד.
פרק רביעי: יושב ראש המועצה וסגנו
בחירת יושב ראש המועצה וסגנו
(א)
המועצה תבחר, בישיבתה הראשונה, מבין חבריה יושב ראש המועצה.
(ב)
המועצה תבחר מבין חבריה סגן אחד ליושב ראש המועצה.
כהונת יושב־ ראש וסגנו
(א)
נבצר מיושב ראש המועצה לפעול או חדל מכהונתו וטרם נבחר יושב ראש חדש במקומו, ימלא את מקומו –
(1)
סגן יושב ראש המועצה;
(2)
אותו חבר המועצה שהיא תבחר בו – אם נבצר גם מהסגן לפעול או אם הוא חדל למלא תפקיד זה.
(ב)
יושב ראש המועצה או סגנו יחדלו מכהונתם במקרה ממקרים אלה:
(1)
אם חדלו להיות חברי המועצה;
(2)
אם התפטרו על ידי מתן הודעה בכתב למועצה;
(3)
אם הועברו מכהונתם על ידי המועצה.
(ג)
החלטת המועצה להעביר יושב ראש המועצה או סגן יושב ראש המועצה מכהונתם לא תהא בת־תוקף אלא אם נתקבלה בישיבה שנקראה במיוחד לענין זה והצביעו בעדה למעלה ממחצית כל חברי המועצה; אולם אם ההעברה מכהונה היא מסיבת הרשעה בדין לפי פסק דין סופי על עבירה שיש בה משום קלון, די בהחלטה המתקבלת ברוב רגיל.
(ד)
חדלו יושב ראש המועצה או סגנו לכהן, או שהועברו מכהונתם, תבחר המועצה במקומם יושב ראש או סגן אחר מבין חבריה תוך שבועיים מיום שנתפנה מקומם, בישיבה שתיקרא במיוחד לענין זה.
היושב ראש ממונה על ביצוע החלטות המועצה
יושב ראש המועצה יעשה כל האפשר שהחלטות המועצה יבוצעו כדין ושכל הוצאה של המועצה תהא בהתאם לתקציב או על פי כל דין המתיר את ההוצאה.
דין וחשבון של האיגוד
(א)
יושב ראש המועצה חייב אחרי האחד באפריל של כל שנה, ולא יאוחר מאשר שלושה חדשים מתום שנת הכספים, להכין בהקדם האפשרי דין וחשבון מפורט על עניני האיגוד במשך השנה שחלפה, ולהגישו למועצה. דין וחשבון זה יכלול את מאזן האיגוד, חשבון ההכנסות וההוצאות וכן כל חשבון אחר שיידרש על ידי המועצה.
(ב)
לאחר שהדין וחשבון יאושר על ידי המועצה, בתיקונים או שלא בתיקונים, ידאג יושב ראש המועצה לכך, ששלושה העתקים ממנו יישלחו לשר, העתק אחד – לכל רשות מקומית והעתק אחד – למבקר המדינה.
(ג)
האיגוד רשאי לפרסם את הדין וחשבון בצורה הטובה בעיניו.
העברת תפקידים וסמכויות של יושב ראש המועצה
יושב ראש המועצה רשאי, באישור המועצה, להעביר את תפקידיו וסמכויותיו, כולם או מקצתם, לסגנו או לחבר אחר של המועצה.
משכורת היושב ראש וסגנו
יושב ראש המועצה או סגנו, או חבר אחר של המועצה הממלא תפקיד או המשמש בסמכות מסמכויות יושב ראש המועצה לפי סעיף 20, רשאי לקבל מקופת האיגוד משכורת בשיעור שתקבע המועצה, באישור השר.
פרק חמישי: ועדות ועובדים
ועדות
המועצה רשאית לבחור ועדות קבועות, או ועדות ארעיות שתפקידן לייעץ למועצה בענינים או במקרים מסויימים, ככל שתטיל עליהן המועצה.
הרכב הועדה
לפחות מחצית מחברי ועדה יהיו חברי המועצה.
יושב ראש לועדה
יושב ראש לועדה ייבחר על ידי המועצה.
סמכויות הועדות וסדרי עבודתן
סמכויות הועדות ייקבעו על ידי המועצה וכפוף להחלטות המועצה רשאית ועדה לקבוע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה.
מהנדס ונזבר
המועצה תמנה מהנדס האיגוד וגזבר האיגוד.
עובדים אחרים
האיגוד רשאי להעסיק עובדים ולקבוע את תפקידיהם, סמכויותיהם, משכורתם, שכרם ושאר תנאי עבודתם. כן רשאי האיגוד להפסיק עבודתם של עובדים או לפטרם על פי החלטה של רוב חברי המועצה בישיבה שנתכנסה במיוחד לכך.
פרק ששי: חוזים והצעות
חוזים
(א)
יושב ראש המועצה רשאי לעשות בשם האיגוד כל חוזה מבלי להיזקק להחלטת המועצה, אם נתקיימו שני תנאים אלה:
(1)
שוויו של נשוא החוזה אינו עולה על -.2,000 לירות;
(2)
ההוצאה הכרוכה בחוזה – אם כרוכה בו הוצאה – מיועדת לה הקצבה מתאימה בתקציב המאושר לשנת הכספים שבה נעשה החוזה.
(ב)
כל חוזה אחר טעון החלטת המועצה. אם אין בתקציב המאושר לשנת הכספים שבה נעשה החוזה הקצבה מתאימה להוצאה הכרוכה בו, יהא החוזה טעון גם אישור בכתב מאת השר.
(ג)
כל חוזה למתן זכיון או מונופולין מאת המועצה טעון אישור בכתב מאת השר.
(ד)
חוזה שנעשה לפני פרסום צו זה ברשומות על ידי רשות מקומית בקשר לעניני ביוב הנתונים במסגרת תפקידי האיגוד ובתחומיו ושאושר כדין, יראו אותו כאילו נעשה על ידי האיגוד אם המועצה החליטה על כך והצדדים לחוזה הסכימו לכך; ואז בכל מקום בחוזה שבו מדובר ב”רשות מקומית“ יראו כאילו מדובר בו ב”איגוד“.
(ה)
כל חוזה שעליו החליטה המועצה והכרוך בהתחייבות כספית מצד המועצה ייחתם על ידי יושב ראש המועצה או סגן יושב ראש המועצה וכן על ידי הגזבר.
ועדת הצעות ומכרזים
(א)
למועצה תהא ועדת הצעות קבועה (להלן – ועדת הצעות ומכרזים) שתפקידה לבדוק את ההצעות ואת המחירים המוגשים למועצה ולחוות דעתה עליהן.
(ב)
הוראות פרק חמישי בעניני ועדות חלות על ועדת הצעות ומכרזים.
הזמנת הצעות מחירים
(א)
רצה האיגוד להתקשר בחוזה עבודה או בחוזה אספקה, עליו לפרסם הודעה על כך.
(ב)
בהודעה יצויינו תנאי החוזה הכלליים ותיאור קצר של הדרישות, התקופה שבה יש להגיש הצעת מחירים והמקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי הצעות.
(ג)
בסעיף זה, ”פרסום“ –
(1)
משלוח הודעה כאמור בסעיף קטן (א) בכתב, לארבעה קבלנים לפחות אם העבודה או האספקה מצריכה הוצאה משוערת שאינה עולה על -.5,000 לירות או על סכום אחר שנקבע על ידי השר;
(2)
פרסום הודעה בעתון יומי אחד לפחות, אם העבודה או האספקה מצריכה הוצאה משוערת העולה על -.5,000 לירות או על סכום אחר שנקבע על ידי השר.
קבלת הצעות והדיון בהם
(א)
ההצעות המתקבלות יונחו במשרד המועצה בתיבה נעולה על שני מנעולים שמפתחותיהם שמורים אחד אחד בידי שני בני אדם שנתמנו לכך על ידי המועצה.
(ב)
כל ההצעות ייפתחו בישיבת ועדת הצעות ומכרזים ויירשמו על ידי פקיד המועצה שנתמנה לכך.
(ג)
אין לקבל הצעות שנשלחו במברק או שנתקבלו באיחור.
(ד)
ועדת הצעות ומכרזים רשאית להמליץ על הצעה שאינה הנמוכה ביותר, ובלבד שהמחירים המוצעים בה הם הוגנים והמציע נמצא ראוי לכך. המליצה הועדה על הצעה שאינה הנמוכה ביותר, עליה לרשום את הנימוקים להחלטתה זו.
(ה)
המועצה תעיין בהמלצות ועדת הצעות ומכרזים ותקבל את ההצעה הנראית בעיני המועצה. החליטה המועצה שלא לקבל את ההצעה הנמוכה ביותר, או את ההצעה שועדת הצעות ומכרזים המליצה עליה, תרשום המועצה את הנימוקים להחלטתה זו.
חבר מועצה המעונין בחוזה
(א)
חבר מועצה שיש לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן זוגו, סוכנו או שותפו או באופן אחר, כל חלק או טובת הנאה בכל חוזה או עסק שנעשה עם האיגוד, למען האיגוד או בשמו, פרט לחוזה בדבר קבלת שירות מהשירותים שהאיגוד מספק לתושבים –
(1)
יודיע על כך בכתב למועצה או לועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה הראשונה בה תדון בו;
(2)
לא ישתתף בדיונים על החוזה או על העסק במועצה או בועדה ולא יצביע בהצבעה על כל שאלה בקשר להם.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) אינן חלות על חבר מועצה מחמת היותו בעל מניות או חבר בגוף משפטי שיש לו חלק או טובת הנאה בחוזה או בעסק כאמור באותו סעיף קטן אלא אם היה אותו חבר משמש מנהל או פקיד אחראי בגוף המשפטי, או אם היה חלקו בהונו או ברווחיו של הגוף עולה על 5%.
(ג)
העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס חמישים לירות או שני הענשים כאחד.
פרק שביעי: כספים וחשבונות
הנהלת חשבונות
המועצה חייבת לנהל חשבון נכון של כל הכספים המתקבלים והמוצאים על ידי האיגוד או בשמו; חשבון זה יהא פתוח לעיון חברי המועצה.
קופת האיגוד
(א)
כל הכספים המתקבלים על ידי האיגוד או בשמו מהווים קופת האיגוד.
(ב)
קופת האיגוד תשמש לתשלום כל סכום שהאיגוד רשאי או חייב להוציאו כדין.
בטחון קופת האיגוד
(א)
גזבר האיגוד אחראי לבטחונה של קופת האיגוד.
(ב)
כל הכספים השייכים לקופת האיגוד או המתקבלים למענו או לחשבונו ישולמו מיד לחשבון האיגוד בבנק שהמועצה תקבע לכך, אולם המועצה יכולה להרשות לגזבר להחזיק אצלו סכום כסף כדי הוצאות יום יום של האיגוד.
חתימה על פקודת תשלום
כל המחאה או פקודת תשלום לחובת האיגוד יהיו חתומים בידי יושב ראש המועצה או סגן יושב ראש המועצה ועל ידי הגזבר.
מחיקת הזכות
כל סכום המגיע לאיגוד שחל בתשלומו פיגור של לא פחות משלוש שנים והוא נראה כחוב אבוד, רשאי האיגוד לוותר עליו ולמחקו מהפנקסים. בכל מקרה אחר טעונה החלטת המועצה אישורו של השר, ובלבד שיהיה סבור שהדבר הוא לטובת הציבור.
הגשת חשבונות לרואה חשבון [תיקון: תשכ״א]
גזבר האיגוד יגיש, תוך 30 יום מתום שנת הכספים, את חשבונות המועצה לרואה חשבון שיתמנה על ידי השר.
פרק שמיני: הוראות שונות
משפטים
האיגוד רשאי להגיש תביעה, או לפתוח ולעשות כל פעולה משפטית או להיות בעל דין בכל משפט או בכל הליך משפטי בקשר לתפקידיו ולעניניו, או אם נראה לו הדבר דרוש לצורך קיומן או הגנתן של זכויות האיגוד או להגנת חבריו, עובדיו, מוסדותיו ומפעליו בקשר לתפקידיהם. לתכלית זו רשאי האיגוד לייפות כוחו של כל חבר מועצה או של כל עובד, הן באופן כללי והן לענין מיוחד.
בירור חילוקי דעות
נתגלעו חילוקי דעות בין הרשויות המקומיות, כולן או מקצתן, ובין האיגוד, או בין הרשויות המקומיות בינן לבין עצמן בעניני האיגוד, רשאים יושב ראש המועצה או כל רשות מקומית להביא את חילוקי הדעות לפני השר והשר או מי שיתמנה על ידיו לכך יכריע בהן. הכרעה זו תהא סופית.
השם
לצו זה ייקרא ”צו איגודי ערים (איזור חיפה) (ביוב), תשי״ט–1959“.
[תיקון: תשל״ט]
תוספת ראשונה
(סעיף 1)
עירית חיפה
עירית קרית ים
עירית קרית־מוצקין
עירית קרית־ביאליק
עירית קרית־אתא
המועצה המקומית נשר
המועצה המקומית טירת־הכרמל
עירית שפרעם.
עירית קרית ים
עירית קרית־מוצקין
עירית קרית־ביאליק
עירית קרית־אתא
המועצה המקומית נשר
המועצה המקומית טירת־הכרמל
עירית שפרעם.
תוספת שניה
(סעיף 6)
1.
קו סניקה בקטרים 25 ס״מ ו־30 ס״מ הנמשך מקרית־ים לאורך כביש ורבורג וכביש חברת הנפט העירקית עד לתחנת השאיבה הראשית בשיכון העירוני.
2.
קו סניקה בקוטר 30 ס״מ הנמשך מפינת שדרות השופטים בקרית מוצקין לאורך כביש חיפה–עכו עד לתחנת השאיבה הראשית בשיכון העירוני.
3.
קו סניקה בקוטר 30 ס״מ מתחנת השאיבה הראשית בשיכון העירוני לאורך כביש חברת הנפט העירקית וכביש חיפה–עכו עד לאחר מכון מרכזי לטיהור מי שופכין.
4.
תחנת שאיבה ראשית בשיכון העירוני על חלקה 41 בגוש 11579.
5.
אגני שקוע ואורור זמניים בגוש 11223.
6.
שטח של 200 דונם המיועד להקמת המכון המרכזי לטיהור מי שופכין, בגושים 11223, 11224.
7.
קו מים בקוטר 10 ס״מ מכביש חיפה–עכו ועד למכון המרכזי לטיהור מי שופכין.
8.
ציוד למכון המרכזי לטיהור מי שופכין הנמצא כעת במחסני עירית חיפה.
9.
תכנית קלגרמן הכוללת את התכניות שהוכנו על ידי אינג׳ מ. ה. קלגרמן מהפירמה אלכסנדר פוטר ושותפים ניו יורק לשם הקמת מכון מרכזי לטיהור מי שופכין על הגדה השמאלית של נחל קישון ממול לבתי הזיקוק בחיפה וכן את התכניות שעובדו ושיושלמו על ידי עירית חיפה ושאושרו עקרונית על ידי הועדה העליונה לעניני ביוב בישראל.
ל׳ בשבט תשי״ט (8 בפברואר 1959)
- ישראל בר־יהודה
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.