פתיחת התפריט הראשי

[רמה] ע"י חטאת נעורים בהוצאת ז"ל ור"ק, כל זמן שלא תיקן כראוי קשה לינצל ממחשבות זרות ‏המאפיל אור השמש. כי מאותן טיפין שהם חלקי נפש ממש כנ"ל אות רמ"א ורמ"ב. וכן קראום רז"ל ‏בנדה (יג.) שוחטי הילדים. הרי זה כנפשות הרשעים שמולידים מחשבות רעות כנ"ל אות רל"ט. ואלו ‏מאחר שהם חלקי נפשו ממש והיו ראוים להיות בניו, הרי סובבים אותו ואויר שלו מלא מהם והאויר ‏מכניס מחשבה ללב. רק שאינו מחשבת עבירה רק מחשבה זרה ובטילה לגמרי או לתאות היתר ‏ורשות, כידוע מהאריז"ל בפע"ח שער ק"ש שעל המטה. כי הן אותן נפשות העשוקות בטיקלא הנז' ‏בזוהר משפטים צ"ה ב' [ע"ש בסיט' דרע, וידוע בזוהר בכ"מ רע היינו עון דהוז"ל] ודאותה טיקלא ‏הוא קליפת נוגה יעו"ש. וידוע דק"נ הוא דבר הרשות ואינו מג' קליפות הטמאות לגמרי. ובאמת בכל ‏התורה כולה לא נז' לאו על הוצאת ז"ל רק העונש דדור המבול וער ואונן, וזהו מצד בטול פו"ר ולא ‏תוהו בראה. וכ"כ תוס' בסנהדרין (נט רע"ב) דהוא בכלל מצות פו"ר. וזה לא שייך כ"כ עכשיו דא"א ‏לישא נשים הרבה וכשאין מונע מאשתו תפקידתה. רק שורש הטומאה הוא מקליפת נוגה, ולכך הוא ‏רע ביותר דאף תשובה אין מועיל, כמ"ש בזוהר כ"פ. והגם דחמורתו מכל עבירות ניחא מצד הלבשת ‏חלק הנפש כנ"ל אות רמ"ב. מ"מ מ"ט רע מעון דעריות שהוא ג"כ ביציאת זרע וחלק מנפש והם ‏עבירות חמורות ביותר. דודאי באמת חמירי מהוז"ל, וכמ"ש בס"ח (סי' קעו) דמוטב להוציא ז"ל ולא ‏לחטוא בעריות ואפי' בדרבנן ודאי דהוא מכלל ג' קליפות הטמאות לגמרי. ומ"מ תשובה מועלת, ‏כמ"ש בב"מ (נט.) בבא על א"א, ורק בהוליד ממזר א' בחגיגה (ט.) דלא יכול לתקון. רק שבאמת זה ‏יסד הש"י בבריאה בר"ק בלילה, שהוא כמו הכרח וצורך הבריאה, והיינו כמ"ש בזוהר שם לרע לו ‏ומהם חסידי או"ה כו' ע"ש. ולכך בעקבי משיח עון זה גובר, כמ"ש בס' ר"ח כי זה הכנה לאז אהפוך ‏אל עמים וגו'. ושורש נפשות או"ה מק"נ ומאין יתהפכו לטוב. רק כאשר יקלטו מנפשות אלו דז"ל ‏העשוקות בק"נ. וחסידי או"ה היינו גר תושב. עי' רמב"מ הלכות מלכים. ואין גר תושב נוהג אלא בזמן ‏שהיובל נוהג (כמ"ש ערכין כט.) דהיינו כשכל ישראל בארץ, שאז שפע דישראל סבא למעלה יורד ‏לארץ העליונה, כנודע דלמעלה מכוון כלמטה. וכפי מה שרואין למטה כך הוא ממש מכוון למעלה, ואז ‏הוא סוד השבת שק"נ נכללת בקדושה ומקבלין חסידי או"ה להיות גר תושב. ואז היובל נוהג שהוא תרעא ‏דחירו לעבד עברי, שנשמתו ג"כ משורש זה דלכן נופל עליו שם עבדות שאינו אלא בעכו"ם. רק ‏היובל הוא תיקון הכל אף לאותן נפשות, אז יוצא נקודה ישראלית לחירות ונשאר רק ההלבשה ‏והרשימו שנשאר ממנה בק"נ. כי כל אור מוליד רשימו אף אחר צאתו כנודע, מזה הם הגרי תושב. ‏אבל בזמה"ז אין מקבלין ג"ת, כי ק"נ אין נכללת בקדושה רק מחוברת אל ג' קליפות הטמאים לגמרי. ‏ובזמה"ז חסד לאומים חטאת. כטעם לרע לו. שהוא חטאת להם וחסרון באמת, רק מ"מ יניקתם ‏בעוה"ז הוא מצד זה, כמ"ש בב"ב (י.) ע"פ ביבוש קצירה. וזה טעם חרב פיפיות בידם וגו'. שפי' ‏האריז"ל דק"ש שעל המטה הורג גופות המזיקין. פי' מן עולם העשי', לפי שהוא חטא במעשה נעשים ‏רוחין שדין ולילין, כמ"ש בעירובין (יח:). ר"ל כחות מזיקין דעולם העשי' כנודע. כמ"ש במק"א והם מלבישין ‏להני"ק ונפש, וגם להחשק ותאוה הנובע מק"נ ואותו הגוף הורג ע"י קבלת עול מ"ש, שהוא ההיפך ‏דק"נ שעיקר ענינה פריקות עול ושרירות הלב. ואז אותן חלקי הנפש מתחברים בלילה עם נפשו ‏העולה למעלה, כי בעת השינה מוכנים ביותר להתחבר עמו בעת הסתלקות המוחין, וגם הם ‏מחוברין עם המוחין, כי טיפת זרע יוצא מהמוח. ומצד הגוף דרע הוא מוליד מ"ז והרהורים רעים, ‏ומצד הק"ש שזהו משביע מד"ת ולן אין מבשרין כו' (ברכות יד.). והורג הגוף ובהתחבר חלק נפשי ‏זה עם נפשו היו לאחדים, להיות מעלין בקודש, ואז חוטף אותו מן האומות ונסתלק חסד לאומים. ואז ‏תשברנה, וזהו לעשות נקמה בגוים וגו' עי"ז. ומצד זה התיקון קל ביותר מכל העבירות, כי באמת קיל ‏יותר רק להיות תשובה מועלת, דהיינו לשוב הדבר כמו שהי', ושיוציא גם החשק ומחשבה דמוח ולב ‏המלביש לאותו ניצוץ שיתהפך לטוב גמור, זה א"א כי הוא צורך העולם, והש"י חפץ בתיקון בריותיו ‏דאז אהפוך וגו'. והוא התחלה לביאת משיח דנהרו אליו עמים רבים, זה ע"י אותם חשקות של ק"נ. ‏דהגם דהוא עולה עם נפשו ונחלץ מן הגוף הטמא דרושו"ל שהוא מן הג' קליפות טמאות, שנגדן הג' ‏מדריגות דרושו"ל כמ"ש במק"א. מ"מ החשק דק"נ נשאר רק שאין יכול ליבלע עוד בשום פעם תוך ג' ‏קליפות הטמאות לגמרי כלל. כי כבר הוציאו מכח האדם רע, רק עומד בנוגה לו סביב, עד עת שיבולע ‏המות לנצח. ואז יתוקן חטא זה לגמרי כשיהפוך אל העמים ויצאו אותם חסידי או"ה שהם העשוקים ‏הנעשים ע"י העשיקה מצד החשק. אבל עצם הני"ק וכח נפשיי הוא מתעלה ונכלל בנפשו מיד, כטעם ‏אין עבד עברי נוהג. שהוא נעשה מניצוץ הנפשיי כנ"ל. וזה לא יהי' ג"כ לעת"ל, כי הני"ק אינו משועבד ‏רק החשק שמצידו חסידי או"ה כנ"ל. והגם דחרב פיפיות בידו להרוג הרע הגמור שע"י המעשה ‏ונפלט החסד לאומים. מ"מ החשק שמצד ק"נ נשאר כך כמות שהוא בק"נ עצמה, ר"ל בהיתר גמור ‏שאין בו שום תערובות רע ואין נכלל בג' קליפות הטמאות לעולם. רק בשבת שהוא מעין עוה"ב אז ‏נכלל בקדושה כידוע, וצריך לזה עצות מד"ת שיכניס החשק בד"ת, שעי"ז כל החשק שלו נכלל ‏בקדושה, ונעשה מהם ג"כ ממזר ת"ח כמ"ש בזוהר שם. והיינו במשפחה שנטמעה נטמעה, מצד זה ‏נשפע לשם נפשות ת"ח, ואז הוא נתקן לגמרי גם בזמה"ז ע"י הפלטת אותו חשק עם הני"ק בנפש ‏ת"ח מישראל. רק שהוא ממשפחה פסולה, ואם לא נתקן אז הוא נשפע בממזר מחודש שע"י ביאה ‏אסורה, וכשתיקן הוא רק במשפחה שנטמעה, שזה באמת תיקון כל המשפחה כמ"ש במק"א: ‏