פתיחת התפריט הראשי

[רלא] כל התנשאות ושררה הוא ע"י ד"ת, כמ"ש בי מלכים ימלוכו. ולכן סמוך למ"ת ובאותה פרשה ‏נאמר התמנות הראשום. והי' זה ע"י יתרו, דבאמת נפש הישראלית אין יכול לסבול התנשאות כלל ‏אפי' מן הגדול בחכמה, לפי שכל ישראל יש להם חלק בתורה, כמ"ש מורשה קהלת יעקב. כמו שאמר ‏ההוא ע"ה לר' ינאי במ"ר (פ' צו פ' ט). וכנודע דכל א' אחיזתו באות מהתורה, וספר תורה שחסר אות ‏א' פסול. וא"כ כמו שזה צריך לזה כך צריך זה לזה. והגם שיש לו חלק יותר גדול בד"ת, מ"מ אינו ‏יודע מחלקו של זה הקטן כלום. וזה טעם (תענית ז.) ומתלמידיי יותר מכולם. כי רב אין לאדם רק ‏אחד, כמ"ש (ע"ז יט.) כל הלומד תורה מרב א' כו' גמרא מרב א' עדיף. ואפי' יש לו יותר מ"מ חבירים ‏מרובים יותר כנודע, ותלמידים יותר מכולם דלזה אין קץ. והוא קולט כל הד"ת שבכל א' שאין נמצא ‏בו ונמצא למד מהם יותר לרבויים. וטענת קרח מדוע תתנשאו וגו' אמיתית, דאין להתנשאות באמת. ‏והגם דגם הוא ביקש כהונה גדולה וא"כ סותר דעת עצמו. רק כונתו ודאי צריך כה"ג וזה מיוחד ‏להיות שליחא דרחמנא לכנוס לק"ק ומשרע"ה מיוחד לקבלת התורה, וכיוצא בו כל א' מישראל מיוחד ‏לאיזה דבר ואין להתנשאות עליו. שכמו שהוא צורך בתורה כך הוא צורך. כיון שבחסרון אות א' ‏נפסל הוי כמו איברים שבחסרונן נטרף, ואין להתעלות זה על זה אע"פ שזה למעלה וזה למטה, מ"מ ‏גם זה צורך לשימוש הגוף כמו זה. וזה טענת אותו חופר שיחין לריב"ז במד', שגם הוא עוסק בצרכי ‏צבור. רק הוא השיבו שאין זה ד"ת, דד"ת לשון הוראה לאחרים והוא אין יכול להורות לאחרים ‏שיבואו לשאול ע"ש. ומצד זה הוא התנשאות ת"ח על ע"ה, משום דבע"ה הד"ת שלו בהעלם גדול ‏והגלוי רק מצות ותלמוד גדול. וזה לא שייך בדור המדבר שהיו דור דעה וכולם קדושים, ובתוכם ‏בפנימיותם שם הוי"ה שהוא קו אמצעי המבריח בכל קצוי הבריאה כנודע. רק עונשם היו דבאמת לא ‏התנשאו, כמ"ש והאיש משה עניו. רק הגוון של התנשאות זה צריך בעוה"ז, שהרי הסכים הקב"ה ע"י ‏יתרו. דבעוה"ז א' צריך לחבירו שגדול ממנו בחכמה, ורק לעתיד נא' ולא ילמדו וגו' כי כולם וגו'. אפי' ‏הע"ה יצא הד"ת הגנוז אצלם מן ההעלם. והיינו כי בעוה"ז יש סודות וסתרי תורה שא"א לגלותם, ‏שלא יבואו לידי קלות ראש מפני היצר, עי' בס' ברית מנוחה כ' כן על מאור א' דאלו ידעו תוקפו ‏אפשר לבוא לידי קלות ראש. וזהו טעם אין דורשין כו'. וכן יש נפשות שד"ת שלהם נסתר מטעם זה ‏והם בלבוש בעוה"ז ע"ה. אבל כשיבוטל יצ"ר יתגלה הכל ולא ילמדו וגו'. ורק יתרו שהי' גר הרגיש ‏דבר זה, שגם לעתיד אז"ל (בר"ר פ' צח ותנ' שם) שמשיח ילמד תורה לגוים שעתידים להתגייר, ‏כמ"ש ונהרו וגו'. כי הם אין להם חלק מיוחד בתורה מה שאין לישראל כלל. ולכך אצלם שפיר שייך ‏ענין התנשאות. וכן יש ענין עבד בגוי משא"כ בישראל עבדי הם כו', רק עבד עברי לשעה כענין ‏התנשאות דעוה"ז. וגם זה רק בזמן שהיובל כו' (כמ"ש ערכין כט.) שאז גם גר תושב נוהג (כמש"ש) ‏שעכו"ם ששומר ז' מצות לבד גם הוא קרוי גר. לעומת זה יש בישראל ג"כ מדריגת עבדות ושעבוד, וג"כ קרוי ישראל אע"פ שרשות אדון עליו, דזהו כ"ז שיושביה עליה (כמ"ש שם לב:) מכבוש א' ‏דיהושע שהי' כבוש דעוה"ז לבד, שלא קידשה לעת"ל כלל. אבל מעת גלות ראשון די' שבטים ובטלה ‏כבישה הראשונה, אז החל צמיחת גאולה וכבישה שני', כידוע במד' (איכה א' ע) וירוש' ברכות (פ"ב ‏ה' ד) דבאותו יום נולד משיח. ומכוון למה שאז"ל (סנהדרין צד.) בקש לעשות חזקי' משיח. דתיכף ‏התחיל נביעת אותו אור לעולם ונסתלק העבדות מישראל ונתבטל ג"כ קבלת גר תושב מאומות, כמו ‏ששמעתי בגמ' דגר עמוני בברכות (כח.). שכאשר מתברר ענין ישראל יותר אז גם ענין העכו"ם ‏מתברר ונבדל יותר מישראל. ולכן אין נקודת ישראל סובלת שעבוד והתנשאות כלל אפי' ע"י ד"ת. ‏ולכך קרי לה הזוהר פ' יתרו (סח סע"ב) מילי דהדיוטא. כי מאמר יתרו להיות שרים על ישראל עצמן ‏זהו אינו אמת גמור ומילי דהדיוט. והגם דהש"י הסכים ונכתב בתורה שהיא נצחיית. זהו לגבי ‏האומות הם ישיגו לעתיד ג"כ בישראל מדריגות שרי אלפים כו' כפי מעלתם בתורה, כמו שהאחר ‏מרגיש בהביטו על איזה אדם יתרון בראש על הרגל, אבל האדם עצמו כך יכאיב לו כשיכו הרגל כמו ‏הראש. וגם לעתיד אינו אלא כפי השגת יתרו ושאר גרים. רק דמילי דהדיוטא מילי, שבעוה"ז נראה ‏כן הגוון גם בישראל עצמן, שכל זמן שלא נתבררו ישראל מכל העכו"ם צריכים להתנהג כפי מה ‏שהוא בגוון לעיני ההדיוטות.