פתיחת התפריט הראשי

‏[קפז] הד"ת הם עוז לאדם, כמ"ש והחכמה תעוז וגו'. ואיזה גבור הכובש כו'. שעי"ז מתגבר על יצרו, ‏כמ"ש (קידושין ל:) משכהו לבהמ"ד. וכמ"ש בראתי יצה"ר בראתי תורה כו'. שזהו אלמלא הקב"ה ‏עוזרו כו'. והעזר והסייעתא הוא ע"י ד"ת שמאיר לו. והסייעתא לד"ת הוא רב וחבירים ותלמידים, ואנו ‏מבקשים וחננו מאתך חכמה בינה ודעת. שהם ג' הנז' כנ"ל אות קפ"ו. יהי' מאתך בלא סיוע בנ"א, ‏וכד"ש (בר"ר פ' סא) באאע"ה רב לא הי' לו כו'. וכמ"ש כי ה' יתן חכמה מפיו וגו'. וע"ז ניתנה תורה ‏לישראל שהיא תהי' הרב והחבר, וכמו שפירש"י אבות על קנה לך חבר - י"א ספרים. ובאמת הספרים ‏הם רבותיו, וכמ"ש בשבו"י ח"ב מהאי טעמא להיות כמורה בפני רבו כשיכול להסתכל בספר. רק זהו ‏בהתחלה ואח"כ כשמחדש חדושין על ידם נעשו מדריגת חבר. וז"ש בשהש"ר (סו"פ ג) לא זז ‏מחבבה עד שקראה בתי כו' אחותי כו' אמי כו'. ואמי היינו מדרגת תלמיד, והיינו דלבסוף נעשית ‏תורתו, וכאלו הוא המוליד הד"ת עצמה שניתן למשה מסיני, כי ממש פנים חדשות באו לכאן. כמו ד"מ ‏ע"י פי' רז"ל בכתובים ודאי הם נקראים בוניה של תורה, וזהו ע"י ספרים שחברו הם ללמד חדשות ‏לאחרים, ואורייתא וקוב"ה חד, לכך לא זז מחבבה עד שקראה אמי, שהם הולידו שורש התורה ‏והחכמה בעולם. והיינו באתערותא דלתתא בחשק עצום הקודם שזהו בתחלה כנ"ל אות קפ"ד. נקרא ‏בתי. ואח"כ שבא אתערותא דלעילא לסיוע ונתחדש לו חדושין ונולד היראה כנ"ל, אז נקרא אחותי ‏ואז הם מתייחדים, וכמ"ש בזוהר ע"פ אמנם אחותי וגו' ותהי לי לאשה. והיינו ע"י ההכרה שהחדושין ‏הם מהש"י שזהו ענוה ולשמה, שמכיר שאין לו מגרמי' כלום אז מצליחין ועולה לגדולה להיות נקרא ‏אמי כמשפט אחר הברכה וההכרה שהכל מהש"י, אז הש"י אומר שהכל שלו גם האתערותא דלעילא ‏הוא משלו, כטעם תנו עוז [היינו ד"ת כנ"ל] לאלהים. כי ע"י אתערותא דלתתא שלו הוא שנולד זה: ‏