פתיחת התפריט הראשי

‏בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ (משלי ג, ו). מפורש בשוח"ט (מזמור קמד), דהיינו שידע בכל דבר שלא הוא הפועל כלל ‏רק הש"י. ובזוהר אי' דע ה"ו, ג"כ לכך נתכוין, כידוע דו"ה הוא קוב"ה ושכינתי', ויחודם היינו שהקב"ה ‏שוכן בתוך בני ישראל, והוא חד עם כנס"י ואין הם דבר נבדל ממנו כלל. ורז"ל אמרו בברכות (סג.) ‏אפי' לדבר עבירה[1]. היינו שבלכתו לעבירה אם ישים אל לבו דכחו זה ללכת להמרות רצון הש"י, גם ‏הוא מהש"י כי בלתו מאין לו שום כח כלל. עי"ז יחלש כח היצר, וזהו (שם ה.) לעולם ירגיז כו', יקרא ‏ק"ש. היינו דעהו. וגם בעבר עי"ז יישר אורחותיך, דרך נקרא דרך המלך, ואורח הוא מן הצד, ‏וכשמקיים דעהו אז נקרא הכל דרך, שהוא דרך המלך. אבל גם אורחותיך, שכבר עברת והטית מן ‏הצד וחוץ מדרך הראוי, אם עכשיו מקיים דעהו, ידע שגם זה הי' מהש"י, וא"כ הוא מיושר:

  1. ^ דרש בר קפרא איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך (משלי ג, ו). אמר רבא אפילו לדבר עבירה.