תפלה צריך לכל דבר, אף־על־פי שנגזר מה' יתברך;

הלא תראה באליהו שאמר לו ה' (מלכים א י"ח, א'): "הראה אל אחאב ואתנה ‏מטר", ואף־על־פי־כן נאמר אחר־כך שעלה לראש הכרמל, "וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו" (מלכים א יח, מב) – שהרבה בתפלה עד שבא גשם. וחכמים ‏דאמרו בראש השנה (טז.) דגזר־דין הוא בר"ה ויוה"כ, לא פליגי אאנשי כנסת הגדולה שתקנו סדר תפלות בכל יום. ‏ומ"ש בגמרא כמאן מצלינן האידנא אקצירי ומריעי, כרבי יוסי, ר"ל שמה: שהם היו מתפללים ומרבים ‏בתפלה לקרוע גז"ד גזר־דין\דינם זהו אליבא דרבי יוסף. והוא מאמר יגיעיי, ר"ל: שאמרו כן להלכה במכוון, שרצונם היה ‏כך שתפלתינו האידנא יהיה כרבי יוסי, שיועילו אף לקרוע גזר־ּין דראש־השנה: ‏