"מאן דגני בבית אפל" – פירוש: כמ"ש בפרק חלק (צב.): הוי קבל וקיים כדתנן בית אפל כו', והיינו: שאין מאיר בו שום אור אלהות, ולא ידע זמן קבלת עול מלכות שמים אימתי. כיון דשמע תינוק כו', יצרף עצמו בהדי ציבורא ובהדי ראשי העדה ובהדייהו גם הוא יוכל לקבל, כידוע כאשר נכלל נפשו בנשמת גדולי־הדור גם הם מעלים אותו.

ודוקא כשאין יכול לצאת מן הבית אפל, דלא עדיף האי סימנא מחזקה דהיכא דאיכא לברורי מבררינן ויצא לחוץ לראות [ולכן לא נקט טפי סומא, דעדיין צריך לומר דגני בבית סגור שאינו יכול לצאת לשאל מבני אדם]. אך כשאין יכול כלל אחר כל השתדלות להגיע לבבו למקום האור, אז יצטרף בשמיעת קול ואשה. מה שאין כן ביכול לצאת, כמו שכתב בשער התפילה ממשל דחבורה שנחלה אחד או שמת, עיין שם: