צדקת הצדיק/ג
עיקר הקריאת שמע – קבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות, כדאיתא (ברכות יג, א), וצריך ביום ולילה, ולא בבוקר וערב אלא ״בשכבך ובקומך״, עיין שם י"א א' (ברכות יא, א) דיהיב הזמן בזה משום דהבוקר והערב הם שינויים בעולם ולא באדם, והיה די בקבלה אחת לשניהם, רק מפני השינויים שבאדם, שביום קם ועוסק במלאכתו – וצריך קבלת עול מלכות שמים, שכל מעשיו יהיו לשם שמים, כמו שמובא (עירובין סה, א): "אנן פועלי דיממא" – כפועלים העושים מלאכה, שכל מעשיהם לאדון; ואפילו בברכת־המזון מקצר בשביל עבודתו.
ובלילה, עת שכיבה ומנוחה, צריך גם כן קבלת עול מלכות שמים, שגם בשכבו על מטתו ידע לפני מי הוא שוכב, כמו שמובא בהג"ה דריש אורח חיים; וזה מלאכה יותר גדולה, וכמו ששמעתי בזה על פסוק (בראשית כח, יב): "ויחלום יעקב", שמהחלומות ניכר מעלת האדם: אם גם כשאינו עושה כלום, רעיונותיו רק (שם, יג) "והנה ה' נצב עליו"; ובדבר זה צדיקים מעטים שנתפארו כן. ולכן נתנו ברכה היתירה לערבית, שהוא "השכיבנו לשלום":