פתחי תשובה על יורה דעה לא
שולחן ערוך יורה דעה ל עריכה
(א) נקב מפולש טריפה עי' בתשובת בית אפרים חי"ד סי' ו' שנשאל היות במקום אחד נתחדש ענין ששוחט אחד פתח גולגולת של בהמה גסה והוציא המוח מתוכה וראה בתוך הגולגולת יוצא מן עצם הגלגולת פנימה עצם חד וארוך כאורך שעורה בולט לצד המוח ונמצא זה בב' צדדי הגלגולת ועפ"י הרוב הוא סמוך נגד מקום הקרנים שבחוץ ועוקצו חד ובידוע שדוחק בקרום המוח לפנים וגם במוח עצמו וכאשר הובא לפני המורה קלף קרום עליון של המוח מן עצם הגלגולת ונמצא נקוב והטריף והן אח"כ ברבות בהמות הנשחטות נמצא הענין הלזה מצוי הרבה. והנה יש בזה שלש ספיקות. אחד אם יש להצריך בדיקה לכתחלה לפתוח הגלגולת ולבדוק אח"ז כיון שהוא מיעוט המצוי. ב' אם נמצא עוקצין כאלה בעצם הגלגולת אם די כשנבדוק קרום המוח שיהיה שלם או נאמר שא"א בקיאין בבדיקה ג' אם ת"ל שמועיל בדיקה מה דינו אם נאבד או נקרע הקרום קודם שנבדק. והשיב לענין הספק הראשון נראה שא"צ בדיקה לכתחלה אף דהוי מיעוט המצוי מ"מ הרי אינו מצוי שיהיה נקב בקרום שיהיה טרפה רק מצוי הוא שנמצא הריעותא ולא דמי לסירכות הריאה דמצוי הוא שיהיה טריפה. עוד צירף טעמים לזה וסיים דאין להחמיר בזה כלל אם לא היכא שאין הפסד בדבר כלל שהטריפות יכול למכור בריוח כמו הכשירות. ולענין אם אירע שבדקו ונמצא ריעותא זו אין להחמיר בזה לומר שאין אנו בקיאין בבדיקה כיון שהוא מקום ידוע מכוון כלפי העוקצים ואפי' אם לא יוכל לכוין המקום ג"כ אין להחמיר ודי בבדיקה בראיית העין בעיון יפה וקליפת קרום העליון לא צריך. ואם נאבד או נקרע קרום המוח קודם בדיקה יש להטריף. ע"ש שהאריך מאד בזה [ועיין בתשובת משכנות יעקב סי' ט"ו מה שהתווכח עם הגאון בית אפרים ז"ל בענין זה]:
(ב) הפסד מרובה עיין בתשובת הר הכרמל חלק יו"ד סי' ט"ו במה שמבואר בכמה דוכתי להקל בהפ"מ כמה נקרא הפ"מ. והביא דבתשובת נחלת שבעה סימן נ"ה נותן כלל בזה דהפסד יותר משתות בקרן מקרי הפ"מ [הובא גם בבה"ט סי' צ"ה סק"ד בשינוי קצת ע"ש]. והוא ז"ל חולק עליו דא"כ למשל אם הדבר שוה שש זהובים ויהיה הפסד יותר מזהב נתיר מטעם דיש לבעלים הפ"מ ובאם יהיה הדבר שוה ששה מאות זהובים וההפסד יהיה צ"ט זהובים נאסור ונאמר דאין זה אלא הפסד מועט ויהיה מלתא דרבנן כחוכא וטלולא. וסתר גם שאר דברי הנ"ש שם. והעלה דאין לזה דבר קצוב כלל והכל לפי ראות עיני המורה ולפי העת והזמן ולפי האדם שההפסד הוא שלו אם לגביה הוא הפסד מרובה מקרי הפ"מ ע"ש. ועיין בתשובת מאור הגולה רבי עקיבא איגר סוס"י מ"ג שכתב שהוא מסופק בכמה עניינים דמקילים בהפ"מ כמו בועי דסמיכי במים זכים אם הטבח שחט ב' או ג' בהמות והיה בכולם ב' בועי דסמיכי במ"ז ובענין דחדא בהמה לא הוי הפ"מ רק ב' וג' הוי הפ"מ אם זהו מקרי הפ"מ או לא כיון דכל אחד בעצמו לא הוי הפ"מ ויש לדון בזה להקל ע"ש בסימנים ומבואר מזה דאם היו הג' בהמות של שלשה בני אדם פשוט דאפילו באו כולם בב"א לפני המורה וצריך לפסוק על כולם דטריפה לא הוי הפ"מ ואין להקל ואפשר דה"ה אפי' בהמה אחת והיא של שותפים ואינו היתה של אחד היה הפ"מ רק השתא שהיא של שותפים אין להקל כיון דלכל אחד לא הוי הפ"מ [ועיין בתשובת ח"ס חא"ח סי' ס"ה שהבאתי בפ"ת לא"ח סי' ער"ב ס"א מבואר שם שלא הותר בהפ"מ אלא לבעל הבהמה ולבני ביתו משום הפסדו אבל אחרים למה יקנו ממנו לכתחלה וקרוב ודאי שמחוייב להודיעם ואם לא הודיעם ומכר סתם אפשר הוה מום במקח וחוזר אלא דאם לא נמצא בעיר בשר אחר כשר כ"א מבהמה זו שהותר בהפ"מ הותר לכל. רק לבעלי נפש המחמירים על עצמם כו' עש"ה אולם מתשובת רע"ק הנ"ל מבואר דגם בטבח המוכר לאחרים מתירין בהפ"מ ודוחק לומר דמיירי בלא נמצא בשר אחר דא"כ פשיטא שיש להקל משום צורך הצבור אמנם הא ודאי שצריך להודיע כדברי הח"ס הנ"ל ונכון בכה"ג להוזיל מעט לעניים]:
(ג) והגלגולת טריפה עבה"ט ולכאורה נראה דהאי בגלגולת שכתב הט"ז בריש דבריו לאו דוקא הוא אלא מתיר ג"כ אפי' בנמצא תוך הקרום אם לא נחסר מהמוח וכדמשמע סוף לשונו וגם נראה דהש"ך שכתב דכ"ש אם נמצא מים כו' חולק על הט"ז דמדבריו משמע דמים חמור משלחופית והט"ז ס"ל דמים קיל ועפר"ח ותב"ש ופמ"ג מ"ש בזה ועיין בספר לבושי שרד אות י"א שביאר יפה דברי הט"ז והש"ך בזה וכתב ג"כ דהאי בגלגולת לאו דוקא הוא וביאר שם דהש"ך אינו חולק על הט"ז ומ"ש דכ"ש אם נמצא מים כו' ר"ל היכא דנחסר מהמוח ומסיק לענין דינא כך הוא בין לט"ז בין לש"ך דמים גרידא אם לא נחסר מהמוח כשר אף בנמצאו בתוך הקרום וכ"ש על הקרום דהיינו בין קרום לגלגולת ובנחסר בנמצאו תוך הקרום כשר היכא דהמוח מקיף אבל בנמצאו על הקרום טריפה אף שהמוח מקיף החסרון דמ"מ המים ודאי באו ממעט המוח שנחסר וא"כ כבר נתגלה לקרום וכ"ז במים גרידא אבל בשלחופית בין תוך הקרום בין על הקרום טריפה אפילו אם המוח שלם [וכן נ"ל להורות ע"ש]:
[(ד) מכוסה או לא טריפה עיין בתשובת קהלת יעקב סימן ג' שהאריך בענין זה ומסיק להקל בספק זה כיון שדעת הרי"ף והרמב"ם והראב"ד להקל בעיקר הך פסולא דמים בראש וס"ל דלא מיטרף אף במגולה לקרום רק בכולו או רובו א"כ כשיש עוד ספק שמא לא היה מגולה לקרום דגם בזה לדעת הרבה פוסקים יש להתיר מטעם חזקה דנשחטה הותרה נהי דלא סמכינן עלה לחוד אבל לס"ס ודאי מצרפין הך ספק דרבוותא דמורי להיתרא בכל גווני ע"כ יש להתיר בספק זה יותר מבשארי ספק טריפות דלא הוי רק חדא ספיקא עש"ה. ונראה דבמקום שיש צדדים בלא"ה להקל כגון בתערובות יש לצרף זה]: