פר אחד/ט
פרק ט'
דגים וחגבים נאכלין שלא בשחיטה אבל העוף אינו נאכל אלא בשחיטה. עיין בסוף הפ'. ועיין טור וש"ע רס"י י"ג. ועיין לרש"י בחולין ד"ס ולמרן ב"י שם ונזר הקודש דז"ל ע"א ובכנסת הגדולה ולהרב פרי תואר שם
וכל הגשמים היורדים בים זרע הם לאשר בים ומהם הדגים מזדווגים. ולפי זה אתי שפיר לשון המד"ר סדר ויחי פרשה צ"ז מה דגים הללו גדלים במים כיון שיורדת טיפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהן ע"כ, והיינו דאותה הם מבקשים לחיות זרע ולפרות ולרבות. ובחידושי להמד"ר שם כתבתי מוסר בזה על התלמידי חכמים ע"ש
בחמישי יצאו אבותינו ממצרים. עיין מה שחקר בזה בני אברהם הי"ו בספרו ברך את אברהם סדר בשלח ע"ש בארוכה. וכן במ"ש אח"ז ברח יונה עי' מ"ש בני. ותלמידי אור החיים נר"ו בסוף ספרא דמארי'ה טב הרב תהלה לדוד ח"ב
והתנין הגדול שבא יומו להאכל הוא בורח ונס ונכנס לתוך פיו של לויתן. והכי איתא בתנחומא סדר ויקרא [ח, ח] דאמר הדג ליונה אי אתה יודע שבא זמני להאכל לתוך פיו של לויתן, אמר לו הוליכני לשם ואני מציל אותך ואת נפשי ע"כ. ועיין בספר ולא עוד אלא שם וכן הובא לקמן בפרק שאחר זה. וכל מעשה של יונה הנביא ככתבו וכלשונו של המדרש תנחומא סדר הנזכר כן הוא הכא בפרקי ר"א בפרק יו"ד