פרקי דרבי אליעזר פרק כו

פרק ששה ועשרים

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן,וצפוי היה לפניו שעתידין בניו לנסות להקב"ה עשרה נסיונות, והקדים הרפואה למכתם ונסהו בעשרה נסיונות.

הנס הראשון, כשנולד אברהם בקשו כל גדולי מלכות והקוסמים להרגו, ונחבא מתחת לארץ בבית הרן שלש עשרה שנה, שלא ראה לא השמש ולא הירח, ולאחר שלש עשרה שנה יצא מתחת לארץ מבית הרן מדבר בלשון הקדש ומאס אשרים (באלילים) ושקץ עבודת ככבים ומזלות (את הפסילים), ובטח בצל יוצרו ואמר, ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך.
הנס השני, נחבש בבית האסורים עשר שנים, שלשה בכותא ושבעה בקרדי (ל"א ג' בקרדי וז' בכותא), ולאחר עשר שנים שלחו והביאו אותו אצלו והשליכוהו לתוך כבשן האש, ומלך הכבוד פשט יד ימינו והצילו מכבשן האש, שנ' ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים.
הנס השלישי, טלטולו מבית אביו וממשפחתו ומארץ מולדתו והביאו לחרן, ושם מת תרח אביו ואמתלאי אמו, והטלטול קשה לאדם יותר מכל, ומניין שטלטלו, שנ' ויאמר ה' אל אברם לך לך.
הנס הרביעי, מיום שנבראו שמים וארץ, לא הביא הקב"ה רעב בעולם אלא בימי אברהם, ולא בכל הארצות אלא בארץ כנען, לנסותו ולהורידו למצרים, שנ' ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה.
הנס החמישי, שנלקחה שרה אשתו לפרעה לאשה, וכי יש לך אדם שרואה שאשתו נלקחה לאיש אחר ואינו קורע את בגדיו, אלא בעצה לקחה שלא קרב אליה, ומניין שנלקחה שרה לפרעה לאשה, שנ' ויראו אותה שרי פרעה. ר' טרפון אומר באותה הלילה שנלקחה שרה אמנו, אותו הלילה ליל פסח היה, והביא הקב"ה על פרעה ועל ביתו נגעים גדולים, להודיע שכן הוא עתיד להכות את עם ארצו, שנ' וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים וכו'. במצרים כתיב עוד נגע אחד אביא על פרעה, וכי נגעים היו, והלא מכת גדולי מצרים היו, והמכות נמשלו בנגעים, לכך נאמר וינגע ה' את פרעה וכו'. ר' יהושע בן קרחא אומר, מאהבתו אותה כתב לה בשטר כתובתה כל ממונו בין כסף בין זהב בין עבדים וקרקעות, וכתב לה את ארץ גושן לאחוזה, לפיכך ישבו בני ישראל בארץ גושן בארץ שרה אמם, וכתב לה את הגר בתו מפלגשו שפחה, ומניין שהייתה הגר בתו של פרעה מפלגשו, שנ' ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר. והשכים פרעה בבקר ונבהל שלא קרב אליה ושלח וקרא לאברהם ואמר לו, הרי אשתך שרי לפניך וכל שטר כתובתה עמה קח ולך ואל תעמוד בארץ הזאת, שנ' ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים.

כל מה שנתן לשרה נתן אבימלך לאברהם, שנא' ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות. מעביר לאברהם לבא אל ארץ כנען גר בארץ פלשתים להנפש שם והלך, והכל צפוי לפני הקב"ה, ושלח אבימלך ויקח את שרה, סבור להעמיד ממנה בנים, שנ' וישלח אבימלך ויקח את שרה. ונעשה אבימלך וכל נקבות ביתו עקרות, ואפי' קדמאי לאבימלך עד ביצי כנים עקרות, שנ' כי עצור עצר ה'. וירד מיכאל המלאך ושלף את חרבו עליו, אמר לו אבימלך זה דין אמת ומשפט אמת, להרגני במה שלא ידעתי, הגוי גם צדיק תהרוג הרי הוא אמר לי אחותי היא. אמר לו השב אשת האיש כי נביא הוא. ר' יהושע בן קרחה אומר לר' (טרפו) [טרפון], כל מה שנתן אבימלך לאברהם בעבור שרה נתן, שנ' ויקח אבימלך צאן ובקר ויתן לאברהם. ועמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה ואמר לפניו, רבונו של עולם בראת את העולם לפריה ורביה, אבימלך וכל נקבות ביתו יפרו וירבו, ונעתר לו הב"ה, שנ' ויתפלל אברהם על אבימלך וירפא אלהים את אבימלך ואת אמהותיו וילדו:

פירושים

פר אחד

נסיון הא' י"ג שנה הב' בבית הסוהר וגו'. הכא חשיב ב' פעמים בית הסוהר ואו"כ לנסיון חד ועיין בס' שמו אברהם ערך או"כ וערך נסיונות ובס' אבות הראש פל"ג.

ומ"ש אלא בעצה לקחה שלא קרב אליה. בזה הלשון יש לפותרו בדרכים שונים ולא בינת אדם לברר מהו פי' האמיתי והילקוט דלג הלשון זה.

ואבימלך היו כל בני ביתו עקרות. ואפשר דזה רמוז בקרא כי עצור עצר הכפל הוא שהיה מעיקרא ועתה נסתמו יותר אפי' נקביהם ובא בכיוון כל המתפלל ע"ח דזה מעיקרו וזה מעיקרו ושוין הם ולא שנעשו עתה עקרים על דבר שרה.