פרי יצחק על ספר יצירה/ה
א עריכה
שתים עשרה פשוטות הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק יסודן שיחה הרהור הילוך ראיה שמיעה מעשה תשמיש ריח שינה רוגז לעיטה שחוק. עי' בפי' הראב"ד ז"ל מ"ש ע"ז:
ב עריכה
שתים עשרה פשוטות וכו' שנים עשר גבולי אלכסון וכו'. עיין בפרק א' משנה ב' מ"ש שם מע"ח מסוד שנים עשר גבולי אלכסון:
ומרחיבין והולכין עד עדי עד והם זרועות עולם. ר"ל כי אלו י"ב גבולי אלכסון שבעולם השפל הגשמי מקום שרשם הוא למעלה למעלה וכל עוד שיתקרבו אל שרשם הרוחני למעלה יתרחבו ויתגדלו יותר ומתרחבין והולכין עד עדי עד:
והם זרועות עולם. ר"ל עד ששה קצוות העליונים שהם זרועות עולם שהם ימי בנין העולם של כל העולמות והם בסוד עדי עד כמ"ש בזוהר פ' וארא דף כ"ב ע"א על פסוק בטחו בה' עדי עד ז"ל מהו עדי עד וכו' אתר דאחיד לכל סטרין וכו' ע"ש כי בת"ת שבו סוד י"ב גבולי אלכסון כמ"ש בפרק א' משנה ב' ע"ש הוא אתר דאחיד לכל סטרין שבו נכללין כל הששה קצוות ועיין בפ' ויחי דף רמ"ז ע"ב על פסוק בבקר יאכל עד וגו' שם משמע שעד קאי על המלכות ובינה כמ"ש שם המקדש מלך פירושו ע"ש ועיין בפרק א' משנה ה' שם וז"ש כאן עד עדי עד עד מלכות עדי עד ז"א ודוק והבן מ"ש. ומכאן ועד סוף הוא מבואר מעצמו ע"פ מ"ש בפרק ד' ע"ש ותבין:
י עריכה
עשאן כמין מריבה וערכן כמין מלחמה. ר"ל כי י"ב חדשים שבשנה וי"ב מנהיגים שבנפש כל אחד אינו דומה לחבירו בפעולותיהם שנפעלין בהם והכל תלוי במזל כל אחד לפי מזלו ושרשו למעלה באצילות ולכן לפי שאין דומין זה לזה בפעולותיהם הויין הם כמין מריבה עשאן ביניהם וכן וערכן כמין מלחמה כי כשמזל שרשו של זה עולה להתנהג העולם על ידו אז מזל שרשו של אחר יורד שלא להתנהג על ידו והוה כמו במלחמה כשזה קם זה נופל. ולפי ספרים אחרים שגורסין ג"כ סידרן כמין חומה ר"ל סידרן סדר שלהן להיות כל אחד מתחזק לעשות הנהגת פעולתו והכל על הסדר שלהם כל אחד כמו שנתמנה להיות כפי שעתו ומזלו של מעלה הראוי להיות באותו הזמן לפי סדר האצילות של מעלה וזהו כמין חומה שהוא חזק ומסודר בשוה הבנין שלו. וסוד הי"ב מזלות ידוע כי הם סוד ששה קצוות הנכללים בת"ת הנקרא ו"ו והם י"ב בסוד אור ישר ואור חוזר שית מעילא לתתא מחסד עד יסוד ושית מתתא לעילא מיסוד עד החסד כמ"ש בפרק א' משנה ב' ע"ש וכולם הם בת"ת וממנו כולם נזלו וירדו ביסוד הנקרא רקיע כי הז' כוכבי לכת הם מאור שבע ספירות ממש עצמן מחסד עד מלכות והם ג"כ נכללים ביסוד הנקרא רקיע ועיין בל"ת פ' ויצא מ"ש שם מענין זה ושם כתב ג"כ כי הי"ב חדשים הם מניסן ועד אלול הוא הקיץ זכרים מעילא לתתא חג"ת נה"י וסיון בו ניתנה תורה ת"ת ומתשרי עד חודש אדר גבורות גשמים אור חוזר נוקבא והבן זה היטב. ובזה תבין אלה תולדות יעקב יוסף שכל תולדות של י"ב שבטים שבת"ת העליון כולם הם ביוסף שהוא יסוד רקיע ולכן נקראים ג"כ בשם שבטי ישראל כי כולם הם מן ישראל שהוא הת"ת שבו י"ב שרשים של הששה קצוות שהם כפולים בסוד אור ישר ואור חוזר הנכללים בו ובו הם י"ב אותיות הפשוטות שמהם נצטיירו השנים עשר מזלות בעולם ושנים עשר חדשים בשנה ושנים עשר מנהיגים בנפש והשנים עשר כחות הפעולות שנעשים בנפש האדם הם ג"כ כנגד השתים עשרה פשוטות שמהם נמשכות כחות הפעולות אלו שחשב בעל ספר יצירה וכולם ממקור א' הם יונקים. וכתב עוד בל"ת פ' ויצא ז"ל גם תדקדק כי מזל טלה הוא בחסד ושור בגבורה ותאומים הוא בת"ת כי הוא כולל ב' הקוים בו סרטן בנצח הגדל במי החסד אריה הוא בהוד בתולה יסוד גן נעול אח"כ מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים כסדר הזה דגים ביסוד דנוקבא אור חוזר בני יוסף וידגו לרוב וכו' עכ"ל. ודע כי הי"ב כוחות הפעולות שנעשים בנפש האדם הם ג"כ ע"ד המדות העליונות של אצילות הנכללים בת"ת שממנו הם נמשכים. כח הראיה הוא מצד בחי' החסד שבו כי ראית עין תלויה בחכמה כנודע שהוא קו החסד ועיין בת"ז תיקון ע' דף קכ"א ע"א שכתב ז"ל ואריה דא ראיה ואתמר ביה ופני אריה אל הימין וכו' והפך אריה ותשכח ליה ראיה ואיהו לימינא דחסד וכו' ראובן דאיהו לימינא על שמיה אתקרי אור בן ע"ש ובדף קכ"ט ע"א כתב שם ראיה היא כסא למזרח וכו' ע"ש וידוע כי מזרח הוא בת"ת, שמיעה הוא מצד בחי' הגבורה שבת"ת כי שמיעת אזן תלויה בבינה כנודע ובת"ז בתי' הנזכר דף קכ"א ע"א שמיעה לשמאלא ועליה אתמר ופני שור מהשמאל ובדף קכ"ט כתב שמיעה לקבל שלחן בצפון וכו' ואזן דמות אל"ף דאתמר אלף בינה וכו' ע"ש. ריח הוא מצד בחי' הת"ת שבת"ת כי הריח התלוי בחוטם הוא בסוד ת"ת אות ו' שנתגלה בחוטם כנודע ובת"ז בתי' הנזכר כתב ריחא תמן אנשי אמת וכו' ע"ש. שיחה הדיבור התלוי בפה סוד המלכות הוא בא ע"י ב' שפתים שהם סוד נ"ה כנודע כמ"ש בת"ז בתי' י"ט דף ל"ח ע"א תרין שפוון דאתקרין אפיקי מים ומאן ניהו נצח והוד כי המלכות שמקומה בנ"ה דז"א מהם באים הארת המוחין למלכות ע"כ הם נקראים בשם ב' שפוון כמו ע"י ב' שפוון יוצא הדיבור ונגבל ונסתם הדבור כמו כן גם נ"ה דז"א פעמים ע"י יוצא הדבור דהיינו כשנעשים מוחין למלכות אז מתגלה הארת הדבור לחוץ אבל ח"ו כשמסתלקין המוחין אז נגבל ונסתם הדיבור ע"כ כח השיחה שייך מצד הנצח ועיקר השיחה הוא בנצח כי ידוע איהו בנצח ואיהי בהוד שעיקר השיחה הוא ע"י הדכר בסוד מגיד לאדם מה שחו אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו. והלעיטה הוא בהוד שבה הנוקבא שבה אכילת תשמיש כמו שכתוב אכלה ומחתה פיה (משלי ל׳:כ׳) ואמר בלשון לעיטה מצד הוד בסוד והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י׳:ח׳) כי יניקת ס"ם הנאמר בו הלעיטני נא וגו' הוא עיקר מצד הוד קו הגבורה שהוא אדום והבן. תשמיש הוא ביסוד. ועד הנה חשב כחות הפעולות הנמשכים מצד הששה קצוות דאור הישר שנכללין בת"ת ואח"כ חשב כחות הפעולות הנמשכים מצד הששה קצוות דאור חוזר הנכללין בת"ת ואור החוזר הוא נוקבא ויסוד דילה הוא בסוד מעשה שמעשה הוא בנוקבא כנודע. רוגז בהוד שבה רוגז הדין נתחזק. הלוך ברגל ועיקר הליכה ברגל ימין סוד נצח. שחוק הוא בת"ת בסוד יושב בשמים ישחק. הרהור מצד יראת הדין מהגבורה באה הרהור תשובה לאדם. שינה מצד החסד שהוא טוב לכל ומצד זה באה סוד שינה לעולם שאין מתעוררים בתשובה והוי כמו שינה כמ"ש עורה למה תישן.
וזה הסדר של הי"ב כחות הפעולות כמ"ש בספרים אחרים מצאתי זה הסדר שסדרתי והוא נכון כמ"ש, ובספרים שלנו כתוב בסדר אחר שאיני יכול ליישב הסדר על הנכון כפי הסדר של המדות העליונות ושיבוש וטעות נפלה בספרים שלפנינו: