פרי הארץ/ויגש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

וכל אשר יקרא לו האדם הוא שמו (בראשית ב', יא), כשל עיקר המשכה והתפשטות הוא ע"י אדם, כי השם דבר במקורו הם אלו אותיות וחבורם, רק שכל חבלי השתלשלות קרא בשם זה מפני חיותו וקיומו שמקבל משם, דרך משל יד נקרא מקור השם למעל צירוף י"ד הוא כח וחיות של יד האדם והוא ירד ומשתלשל עד שנברא גוף יד אדם ונקרא גם כן י"ד, לא מפני הגוף כי אם מפני חבר השתלשלות כח וחיות של היד נקרא הגוף על שמו, אם אמנם מראשית ההשתלשלות עד סיומו בגוף יש כמה רבבות מדריגות כולם נקראים יד על שם ראשית ומקור החיות והן הנה הכינויים שבתורה יד ה' וגו', הם כחות עליונים שנאצלו מאתו יתברך כי האין סוף אי אפשר לתפוס אף בנקודה וכ"ש באותיות, וכן בשמות האדם דרך משל אברהם יצחק ויעקב הם ג' מקורות ושרשים אשר מהם מתפשט החיות עד גוף האדם למטה והוא נקרא על שם מקור שרשו וחיות קיומו וכן ראובן ושמעון הם מקורות ושרשים אחרים בערך כמה מדרגות למטה מהם.

והנה לכן מקובל אצלינו שכחת אדם רשע את שמו אחרי העדרו, כי אין השם מיוחד אליו לקרוא בשם זה אלא אם כן הוא דומה לו בפעולותיו להמשיך כחותיו וחיותו משרשו באור חוזר וניעור לעבודתו ית"ש ולדבקה בו דרך אור הישר שנתפשט השתלשלותו והוייתו שהם אותיות שמו לעולם וזה זכרו לנצח אחרי העדרו.