פרדס רמונים כח ג

פרק שלישי: בביאור עבדים השלשה שהם שורק של ג' נקודות וחטף קמץ וחירק בלא יו"ד. הנה העבדים הם מצד המלכות ואם ירמזו אל מקורם העליון כאשר תראה בע"ה. כי מצדה הוא העבדות וההשתעבדות ומצד מעלה הוא החירות כנודע. והנה לפי שהמלכות היא מראות הצובאות אשר בה נראות כל המראות העליונות והיא המגלה כל הדברים הנסתרים כנודע ובה נראים כל צבאות מעלה, לכן כל החמש נקודות שרמז שלהם ה' עליונות גדולה גבורה תפארת נצח הוד יש להם מראות שבהם יתראה אותם המאורות והצבאות במלכות. ואין רצונינו לומר שהמדות יתראו בה ע"י נקודות אלו לבד כי כבר בארנו בשער שם בן ד' כי הספי' יתראו במלכות בט' נקודות והיא כוללות כלם. אבל כונתינו כי אותם הענפים והמאורות הנראות בעליונות ע"י החמשה מלכים יתראו בה ע"י הה' עבדים. והנה עבד החולם הוא החטף קמץ והטעם כי הוא מראה האורות העליונות בפרטות ולא בהעלם כ"כ כמו העליונות ולהיות שנקודת חולם נרמז יסודה בג' ראשונות וע"י בעלה נמצאו כללם ה' ספי' כתר חכמה בינה תפארת ומלכות הנה הראה הוא הענין הזה בפרטות כי הקמץ רמז אל ג' ראשונות בהתייחדם בכ"ע כאשר נבאר בעה"ו. והשבא רמז אל ב' המאורות תפארת ומלכות זה למעלה מזה מאור קטן ומאור גדול לכן משמש הנקודה הזאת שמוש החולם כי החטף קמץ מגלה נקוד החולם. כי למעלה נעלם ונכלל במקור דק וכאן במלכות נתגלה בב' מקורות וכללם ה'. ומה שנמצא לפעמים הקמץ לבד משמש נקודת חולם נוכל לבאר עד"ז כי בקמץ נכללים ג"כ החכמה והבינה והם כח"ב כדפי'. ות"ת ומלכות ברקיע שהוא הו' ת"ת והנקודה אשר תחתיה שהיא המלכות כי כן ביארו קמץ כאשר נבאר בעה"ו. והנה בקמץ נתגלו החמשה ספירות ואם נעלמו קצת: ועבד השורק הוא השרק של ג' נקודות שקוראים אותו קיבוץ שפתים כאשר המלכות מגלה מציאות התנועה הזאת הגדולה שהוא יחוד אשה ובעלה כדפי' בפרק הקודם שהם חולם שורק חירק. ולהיות שכאשר היא במדרגת השרק היא מאירה בדרך ג' חלוקים אלו שהם חש"ק כי ע"י היחוד אשר תתיחד למעלה ולמטה ואמצע כן הרמז שלה בשורק של ג' נקודות מעלה ומטה ואמצע וכן ביאר הרשב"י ע"ה בתיקונים (תקונאי) וז"ל וכד איהי תגא על רישיה ואיהי ברתא תחות רגלוי ואיהי ביחודא דיליה בחיקיה אתעבידת שורק קשורא דיליה עכ"ל. וכונתו כי כאשר תרצה לגלות המלכות ג' מציאות אלה יעשה שרק והוא במלכות עבד לשורק. ואין לומר שיהיה פי' כי כאשר תשיג המלכות ג' המדרגות יחד אז יהיה שרק שא"כ נמצא שרק על ג' נקודות שהוא עבד משובח משורק בוא"ו שהוא מלך. ועוד שכמו כן פי' הרשב"י ע"ה בשיר השירים (בזח דף, פח.) וז"ל שרק דתלת נקודין בשעתא דאות ו' אסתליק מינה אפיקת דעתא מההיא דנטלא מגו עילא כמה דאתמר ובאתריה דאת ו' נפיק שרק עכ"ל. והרי בפי' כי כאשר יסתלק יחוד בעלה ורצונה לגלות מה שקבלה היא מגלה שורק של ג' נקודות לרמוז אל ג' המציאיות שהיא משגת על ידי מיצוע בעלה: ועבד החירק הוא חירק בלא י'. והענין כי בהיותה באות המשך שהוא יו"ד אז תתגלה עליה מקורה העליון ואז היא נמשלת לבן מלך שהיא חכמה תתאה המקבלת מהמלך שהוא חכמה עלאה כדפי' בספר הבהיר וכאשר היא בלא יו"ד אז היא עבד מורה עצמותה בלי הצטרפות החכמה כלל. ונוכל לומר בזה פרפרת אחת כי כאשר תתחבר אל מקורה אז תרמוז ח"י ר"ק פי' ח"י שהיא מקבלת החיות מהחכמה ור"ק ר"ל עם היות שהיא יחידה למטה שאין בעלה מתייחד עמה בסוד שורק חולם. אבל חרק בלא יו"ד ירצה מלשון שרקו ויחרקו שן כדפי' לעיל. ויש מי שפי' בשורק ג' נקודות שהוא כתר חכמה חסד שהם כסדרן של ג' נקודות כזה. העליונה למעלה משוכה לצד האמצע כמו הכתר והשתים משוכות לצד ימין בחכמה וחסד שהם ימין: