פרדס רמונים כז כ

פרק עשרים:

באות פ, פי' בס' התמונה כי האות הזה הוא במלכות והוא מלשון לפאה האחת (שמות כז, ט), לפאת צפון, (וכן פאת, ים.). וצורת האות מורה כ' היא השכינה ובתוכה אות ברית קדש שהוא היסוד שהוא על ראשה ונכפל כלפי פנים ונכנס לתוכה כמו שארז"ל הקב"ה מכניס כלי גדול בתוך כלי קטן. וממשלתה בשעת צדק.

ויש מי שפי' כי פ' רמז להקב"ה ובית דינו כי הכף רמז לוא"ו תפארת מעוגל בסוד ע' סנהדרין ומלכות שהיא היו"ד מסכמת עמהם בדין. ונ"ל על פי דרכו כי היו"ד שבתוך הכף רמז לתפארת בעלה דמטרוניתא הכף היא המלכות הבית דין בצורת לשכת הגזית כדפירשנו בערכו.

ועוד פי' פ' הוא יו"ד כף יחוד תפארת ומלכות ע"י הצדיק שהוא הברית. דהברית היא י' רישא דצדיק. ועוד פי' כי היוד היא החכמה והכ"ף מתפשטת ומתגלגלת מקוצה של י' העליון הוא הכתר הכותר וסובב החכמה מג' רוחותיה.

ויש מי שפי' פ"ף ת"ת ומלכות וזהו סוד (במדבר יב, ח) פה אל פה אדבר בו פי' בהשפעת הת"ת במלכות ולכן היתה נבואת מרע"ה באספקלריאה המאירה.

ויש מי שפי' בע"א וז"ל: פ"ף הם ענין א' נקראים צורות שכל והנתיב שלהם נקרא אור הגדולה הנקרא חזחזית כלומר מקום מוצא חזיון החוזים ולכן המלכות נקראת פ' כי הוא מקום הכניסה והשער לכל האצילות. ובזולת זה היא הפ"ה המדברת ומגלה האצילות העליון. והסוד בה' מציאות י' דהיינו מציאותה הנעלם ומציאות אגן הסהר הסובב על נקודת הטיבור והיינו י' בתוך הירח וזהו סוד ה' וכן ממש מציאות פ"ה.

וזהו ה"י ה"י שבשם בן ד' במלוי יודין כזה יוד ה"י וא"ו ה"י. וצורתו האמתי כזה. והענין כי הבינה ג"כ פה כי היא המגלה כל סוד ג' ראשונות וזהו שנקראות שתיהן שכינתא עלאה ותתאה וכן פיו"ת וכן ההי"ן. ואין ספק בסוד השפעתן במהירות ולכן פתוחות ונקראות פיות שפעמים פתוחות ופעמים נעולות מושפעים ולא משפיעים ולכן כפופות נעלמות פתוחות מן הצד. ונקודות היו"ד לצד השמאל כמשפט ה"י ולא לימין במשפט י"ה שהוא רחמים כמבואר בשער ממטה למעלה: