פרדס רמונים כז ט

פרק תשיעי:

באות ו' אמר בספר התמונה שהיא בת"ת ומפורסם הוא ואמר כי היא פשוטה לרמוז כי הוא עמוד לעולם. ואפשר לומר הטעם כי קודם ברא הקב"ה העולם בדין וכשראה שאין העולם מתקיים שתף עמו רחמים הרי שהרחמים הם סבת קיום העולם ולכן הרחמים עמוד סומך העולם.

ואמר כי פניו הפוכים מן הה"א לרמוז כי הה"א הוא דין שאין בו רחמים. וכן אפשר לומר הטעם כי הוא מטה כלפי חסד ומחזיר פניו מן הדין. או אפשר כי הוא מביט לזיי"ן שלפניה שהוא משפיע בה כאשר נבאר.

ואמר כי הוא משגיח מעלה כנגד הכתר לקבל ומשגיח מטה להשפיע למלכות כנודע.

ואמר כי ממשלתה בשעת חמה כי כן הוא מכונה שנאמר כי שמש ומגן ה' אלדים (תהלים פד, יב).

ויש מי שפירש בענין אחר וז"ל: וא"ו היא עומדת בזאת הצורה לרשום בה צורת הטבע ולמצוא בה דוגמא נסתרת ונכרת בזו הצורה נקרא חומר קדמון ולכן אמת שהמקום המיוחד לה הוא הת"ת. אמנם הרמז אליו בהיותו קשור וכלול משש קצוות שהם גדולה גבורה ת"ת נצח הוד יסוד. ולרמוז על יופיו בכללות הזה נקרא ו' שעולה שש. והיא ארוכה שהוא הנהר המשקה בדרך העלם בסוד הדעת לשאר כל נטיעות הגן כאשר נתבאר בשערים הקודמים. וכמעט שאז נקרא נשמת הת"ת כאשר רמזנו שם. וכאשר הוא"ו בת"ת תקרא וא"ו עילאה או ו' סתם אמנם לפעמים היסוד נקרא וא"ו זעירא או וא"ו תתאה להיות כי הוא ג"כ כלול מו' קצוות כת"ת עצמו כי כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף דגוף וברית חשבינן חד כמבואר בדברי הרשב"י ע"ה במקומות רבים.

אמנם יש וא"ו אחרת והיא בראש הכת"ר בארנוהו בשער המכריעין בסופו.

ולפעמים תסובינה הואוי"ן ג"כ על גדולה גבורה ת"ת ג' ואוי"ן והיינו ויס"ע ויב"א וי"ט ג' ואוי"ן. וכן נצח הוד יסוד כאשר בארנו בשער המציאיות.

ואלה דברי ר' משה דילאו"ן ז"ל בספר השם בווי העמודים. ווי העמודים בסוד וא"ו של בי"ה שמ"ו שהוא מטה משה שש ספירות וכו' ואין וא"ו בלא שני ווי"ן והוא רמז ליסוד הנאחז בו: