פרדס רמונים כו ג
<< · פרדס רמונים · כו · ג · >>
פרק שלישי: בהיכל ג' והוא נקרא היכל אופייל והוא יותר חושך ואופל מן הראשונים והוא נקרא דומה. כי אעפ"י שאמרנו שהוא יורד בהיכל א' עיקרו בהיכל זה וכנגד זה נקרא יצה"ר שונא. בהיכל הזה ד' פתחים ועליהם ד' ממונים כאשר נבאר. בפתח א' ממונה א' ושמו (קטריטיא,) {{ממ|נא|סקפורטיא]|והוא|עומד|בכח|הרוגז|כאשר|הדין|מתוח|בעולם|והוא|כשלון|הרשעים|על|זה|נאמר|(משלי ד, יט) דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו. הממונה הזה עומד על פרשת דרכים להכשיל במגפתו אותם ההולכים יחידים בדרכים ובשווקים ויכול להזיקם אם יפגע בהם וזה כאשר הוא שולט בעולם בתוקף הדין המתוח ח"ו. בפתח ב' ממונה א' נגדיא"ל {{ממ|נא|סנגדיאל]|שמו|ותחת|ידו|כמה|אלפים|ורבואות|מלאכי|חבלה|וכלם|עומדים|לקבל|פתקי|הדין|מחוץ|להיכל|ג|היכל|[נא|מהיכלי]|הקדושה|וכאשר|הוא|מקבל|פתקי|הדינים|יורד|לשתי|היכלות|הקודמים|שהם|שחת|ובור|ושם|יש|לו|כמה|אלפים|ורבואות|מלאכי|חבלה|וכלם|משוטטים|בעולם|להשלים|הדין|ההוא.|בפתח|ג|ממונה|א|ושמו|אנגיריהון|{{ממ|נא|אנגריון]|והוא|ממונה|על|הקדחת|השורפות|בתוך|העצמות|וכל|מיני|חלאים|רעים|המקדחין|והשורפין|הגוף|וממנו|יוצאים|כמה|אלפים|וריבואות|הממונים|על|הענין|הזה|כמותו.|בפתח|ד|ממונה|אחד|ושמו|אסכרה|וזה|ממונה|על|הריגת|ומיתת|התינוקות|(עד בן, יג) ומתראה כאשה המגדלת ומניקת אותן ומשחקת עמהם ומחנק' אותן ונשמתן [נמסרת] ביד עזריא"ל המלאך שבהיכל ג' שבקדושה כדפי' שם. באמצע ההיכל הזה עומד רוח א' ונקרא אגירוסי"ון [אגיריסו"ן] וזה ממונה על מיתת הבחורים מבן י"ג שנה ועד בן כ' שנה שעליהם נאמר (משלי יג, כג) ויש נספה בלא משפט כי לפי שאינם נשמרים מן החטא כשהם קטנים מפני רוע מוסרם ורואה בהם סימן שיחטאו ויפסדו והורג אותם קודם שיבאו לידי חטא וע"ז נאמר והנה טוב מאד זה מלאך המות. מהיכל זה מתפשטים שני רוחות ושמם אף וחימה את אלו ראה מרע"ה ברדתו מן ההר ואמר (דברים ט, יט) כי יגורתי מפני האף והחימה ותחת ידם כמה אלפים ורבואות מלאכי חבלה וכלם ממונים על כל אותם השומעים חרם או שמתא מפי בעל תורה ואינם שמים על לב וכן על כל אותם המתלוצצים בדברי תורה או בדברי חכמים. וכן כלם חונים והולכים לקנטר על כל אותם העוסקים בתורה וכן במעשה מצוה כדי שלא ישמחו בה ויעצבו עמה. תחת הרוחות האלה יש רוח א' ושמו סכסיכ"א וכאשר האדם מלשין את חבירו או מסכסך עליו זה מתעורר עם המלשינות ההיא לרשום הענין ולהרוג במלשינות ההיא. בא וראה אע"פ שהקב"ה קבע לכל חיות ונחשים זמן לפשיטת עורם עכ"ז [הכל] תלוי בלשון הרע ובמלשינות כשהאדם מלשין את חבירו נחשים תחתונות מתפשטות מעורם ונותנים קולות ואותם קולות עולים למעלה בהיכל הנקרא בור ששם כמה נחשים ועקרבים כדפי' לעיל וכלם מלמדים קטיגוריא לעורר הנחש הקדמוני הנחש הגדול והוא פושט את עורו, וכל קשקשותיו ר"ל מחנותיו וחייליו מתפרד מהם ומורידם למטה בהיכלות והוא עולה ללמד קנטורייא במלשינות ההיא ואלמלא הפשט עורו אין אדם יכול לעמוד מפניו הרחמן יצילנו. וכל זה מפני תוקף המלשינות ולשון הרע ולא לחנם ארז"ל (ערכין דף, טו) שהיא עבירה ביותר וחמורה כע"ז וג"ע וש"ד: