פקודת סחף חול
פקודת סחף חול מתוך 
פקודת סחף חול
פקודה הקובעת הוראות כדי לעצור חולות לבל יסחפו קרקע הראויה לעיבוד וכדי לאפשר עיבודה של קרקע שנסחפה בחול.
2001352
חא״י כרך ב׳ פרק קל״א, עמ׳ 1290; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1; תשכ״ד, 140; תשכ״ט, 259.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון במועצתו תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר החקלאות (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“, מקום בו נאמר ”מחלקת החקלאות“ ייקרא מעתה ”משרד החקלאות“ ומקום בו נאמר ”מחלקת הקרקעות“ ייקרא מעתה ”אגף רישום והסדר קרקעות“. המס העותומני על בתים וקרקעות (וירקו) הוחלף במס רכוש עירוני (לפי פקודת מס הרכוש העירוני, 1928 ופקודת מס הרכוש העירוני, 1940), שהוחלף במס רכוש (לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ״א–1961). לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, תשכ״ד–1964, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט השלום“. לפי סעיף 152 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969, סיווג מקרקעין מסוג ”מתרוכה“ בטל.
תוכן עניינים
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת סחף חול“.
חלק א׳ – מבוא
פירוש
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”סחף חול“ פירושו שכבת חול על קרקע;
”משלם מסים“ פירושו כל זכר שאינו פחות מבן שמונה עשרה שנה הגר בכפר ושהטילו עליו מסי וירקו [כיום: מס רכוש] בעד רכוש שבתוך תחומי הכפר או בתוך תחומי קרקעות הכפר.
השמוש בפקודה [תיקון: תש״ח, תש״ט]
(1)
כל מקום שסבור פקיד היערות הראשי שאדמה הראויה לעיבוד נתכסתה או עומדת להתכסות חולות שנסחפו ועלו עליה במדה שיש בה כדי לפגוע לרעה בחקלאות, יכול הוא לצוות לפרסם ברשומות מודעה שיפורטו בה המקום, השטח והגבולות של האדמה הנפגעת או העומדת להפגע בסחף חול ויפורשו בה הפעולות שינקטו בהן עפ״י פקודה זו כדי לעצור בעד סחף החול או כדי להציל אדמה שכוסתה בסחף חול.
(2)
המודעה תפורסם במקומות בולטים בסביבה, וצריך גם להדביקה במשרד הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז].
חלק ב׳ – הוראות בדבר בעלים רשומים
מסירת מודעה
(1)
העתקה מהמודעה שעפ״י הסעיף הקודם תמסר לכל אדם שעל שמו רשומה הקרקע כלה או מקצתה, או כל טובת הנאה בה, ולהעתקה תצורף דרישה לסייע בידה של הממשלה בעשית העבודה הדרושה לעצירת סחף החול או להצלת הקרקע שנסתחפה בחול.
(2)
אם אין יודעים את כתבתו של אדם שחייבים למסור לו מודעה עפ״י הסעיף־קטן הקודם, יכול פקיד היערות הראשי לפנות בבקשה לנשיא בית המשפט המחוזי, והוא יתן צו בדבר מסירת המודעה באפן אחר תחת למסרה לאותו אדם אם יראה צורך בכך.
השתתפות בעבודות [תיקון: תש״ח]
השתתפותו של אדם בעבודות עפ״י פקודה זו תהא נקבעת עפ״י תנאים שיקבעו, ואם לא נקבעו התנאים, קובעין את דרך ההשתתפות עפ״י תנאים שיראה אותם מנהל משרד החקלאות כצודקים מתוך שימת לב לכל המסבות שבדבר.
תוצאות הסרוב להשתתף [תיקון: תש״ח]
(1)
כל המסרב להשתתף בעבודה לאחר שנדרש בכך מטעם מנהל משרד החקלאות, הרי –
(א)
אם האדמה הרשומה על שמו נסתחפה בחול, תסתיים כל טובת הנאה שיש לו באותה קרקע, ותקום לקנין הממשלה;
(ב)
ואם האדמה הרשומה על שמו נשקפת לה סכנת הסתחפות בחול, יהא דינה של הקרקע כקרקע משועבדת לאותו חלק מהוצאות עבודת ההגנה שנקבע בצו של מנהל משרד החקלאות שניתן עפ״י סעיף 5, ממש כאילו היתה הקרקע ממושכנת כערובה לאותן הוצאות ביום הצו.
(2)
מי שנמסר לידו הצו של מנהל משרד החקלאות ולא הודיע בכתב בתוך חודש ימים לאחר המסירה שהוא מקבל עליו להשתתף לפי תנאי הצו, דינו כדין מסרב להשתתף בגדר סעיף זה.
דינו של אדם שעבד אדמה לפחות שלש שנים [תיקון: תש״ח]
הגיש אדם הוכחות לפקיד היערות הראשי בתוך שני חדשים מיום פרסום המודעה, שהוא עיבד את האדמה לכל הפחות שלש שנים לפני שנסתחפה בחול וגם התחייב בכתב להשתתף בעבודת ההצלה, יעביר פקיד היערות הראשי את תביעתו למנהל אגף רישום והסדר קרקעות, ואם יתברר למנהל שיש לו לתובע זכות להרשם, ירשום את טובת ההנאה שלו, וכל משא־ומתן נוסף יתנהל כאילו נרשמה טובת ההנאה ביום המודעה; החלטתו של מנהל אגף רישום והסדר קרקעות תהא החלטת גמר.
רישום [תיקון: תש״ח]
עם קבלת בקשה מאת פקיד היערות הראשי, ירשום מנהל אגף רישום והסדר קרקעות בספרי האחוזה את הרשימות הדרושות כדי להוציא לפועל את הוראות החלק הזה.
המפר הסכם להשתתף – מה דינו
מי שהסכים להשתתף בעבודה בהתאם לפקודה זו ולא עמד בהתחייבותו, כולה או מקצתה, גובין ממנו בתורת חוב אזרחי את ההפסד או הנזקין שנגרמו על ידי כך לממשלה.
חלק ג׳ – הוראות בדבר בעלים שאינם רשומים
הסתיימות של טובות הנאה בלתי רשומות
טובת הנאה בלתי רשומה בקרקע הכלולה במודעה ולא הגישו עליה כל תביעה לפקיד היערות הראשי בתוך שני חדשים מיום פרסום המודעה, או שלא התחייב בעליה להשתתף בהצלת האדמה, תחשב כבטלה, חוץ אם היתה טובת ההנאה –
(א)
משמשת נושא לבקשת רישום ביום קבל פקודה זאת תקף, או
(ב)
משמשת נושא לדין־ודברים משפטי שהוחל לפני היום שבו קבלה פקודה זו תוקף, והענין השנוי במחלוקת באותו דין ודברים היה זכות הקנין על אותה קרקע.
חלק ד׳ – השתתפותם של אנשי כפר
הזמנתם של אנשי כפר להשתתף [תיקון: תש״ט]
בהתחשב עם הוראות חלק ב׳ יכול פקיד היערות הראשי, לאחר עבור שני חדשים מיום פרסום המודעה ברשומות עפ״י סעיף 3, לקרוא לאספה את כל משלמי המסים של הכפר הסמוך לאדמה שנפגעה ע״י סחף החול והמתוארת במודעה, כדי לשמוע את דעתם בנוגע לאמצעים שיש לנקוט בהם, ויצוה להדביק מודעה בדבר יום האספה במקומות בולטים בכפר לפחות עשרה ימים לפני יום האספה, ומודעה בדבר כל אספה כזאת בצרוף הזמנה להשתתף בה תשלח לכל אחד מבעלי הקרקע החשובים שבסביבה.
סדר היום באספה
פקיד היערות הראשי ישב ראש באספה וירשום את שמות התושבים שהשתתפו בה, ויבאר למשתתפים באספה את מהותן של הפעולות שעומדים לנקוט בהן כדי לעצור את התפרצותו של סחף החול או כדי להציל את הקרקעות שנסתחפו בחול, וביחוד יבאר את הוראות הפקודה עד כמה שהן נוגעות לתוצאות החלטת האספה.
החלטת האספה ותוצאותיה [תיקון: תש״ח]
הוחלט באחת האספות האלה ברוב דעות של לא פחות משני שלישים ממספר משלמי המסים המשתתפים באספה שהכפר יקבל עליו לעצור בעד התפרצות סחף החול או להציל קרקע שנסתחפה בחול, יחולו מיד על הכפר ההוראות דלקמן –
(א)
כל תושב זכר מבן חמש עשרה שנה ומעלה יהא חייב מכאן ואילך להשתתף במספר ימי עבודה בשנה, שלא יעלה על ששה, באותם זמנים אשר ידרוש פקיד היערות הראשי לצורך כל עבודה שיצוה לעשותה כדי לעצור את התפרצות סחף החול בסביבה או להציל אדמה שנסתחפה בחול, או יהא חייב, במקום זה, להשתתף בסך מאתים פרוטות לכל יום שלא עבד בו או שלא העמיד פועל תחתיו;
(ב)
לבקשתו של פקיד היערות הראשי יהא מוכתר הכפר חייב להעמיד מספר ידוע של פועלים ביום ידוע לשם איזו עבודה בהתאם להוראות סעיף זה מבין אותם האנשים החייבים בעבודה עפ״י סעיף זה.
חלק ה׳ – שונות
תשלום תרומות כסף וגבייתן [תיקון: תשכ״ד]
(1)
תרומות כסף שיש לשלמן עפ״י פקודה זו ישולמו למוכתר, והוא יהא אחראי להן בפני פקיד היערות הראשי.
(2)
תרומות כסף תגבינה ע״י משפט שיגיש המוכתר לפני שופט של בית משפט שלום, ואם לא תבע המוכתר, יתבען במשפט פקיד היערות הראשי או כל אדם שהורשה על ידו.
השימוש בקרקע שהוצלה מהסתחפות וכו׳ [תיקון: תשכ״ט]
כפר שהחליט להוציא לפועל איזו עבודה עפ״י פקודה זו, וכתוצאה מן העבודה הזאת הצילו אדמה או נטעו שיחים או עצים, הרי מאז ואילך ישמשו האדמה, השיחים והעצים [במקור: כמתרוכה] לטובת תושבי הכפרים שבצעו את העבודה, ובלבד שינהגו עפ״י כל הסכם שנעשה עם הבעלים שנזכרו בחלק ב׳, ועפ״י כל הוראות שניתנו ע״י פקיד היערות הראשי.
קרקעות תחשבנה כמקומות מיוחדים ליערות
כל הקרקעות שבצעו בהן עבודות בהתאם לפקודה זו יהא דינן כדין אזורים מיוחדים ליערות בגדר החלקים ג׳, ד׳, ו׳ ו־ז׳ של פקודת היערות.
יכולה הממשלה לבצע עבודות
(1)
רשאית הממשלה לבצע כל מיני עבודות כדי לעצור בעד התפשטות סחף חול או כדי להציל אדמה סחופת חול בקרקע שנכללה באחת המודעות שעפ״י פקודה זו, למרות סרובו של אדם להשתתף ולמרות סרובו של איזה כפר לקבל עליו את העבודה, וכן יכולה הממשלה לבוא לידי הסכם עם כל אדם, חברה או התאגדות בענין בצוע העבודה.
(2)
כל מקום שהממשלה מקבלת עליה את עבודת עצירת סחף חול או הצלת אדמה סחופת חול בקרקעות שלא נכללו במודעה שפורסמה עפ״י פקודה זו, או כשהיא באה לידי הסכם עם כל אדם אחר לעשית אותה עבודה, הרי כל אדם הזכאי להשתתף עפ״י הוראות חלק ב׳ יוזמן להשתתף בעבודה.
חלק ו׳ – תקנות
תקנות [תיקון: תש״ח]
יכול פקיד היערות הראשי להתקין, באישורו של שר החקלאות, תקנות לכל מטרה מהמטרות דלקמן –
(א)
בדבר נטיעת עצים בכל קרקע שפרסמו עליה מודעה בהתאם לפקודה זו ובדבר אפן הטפול בעצים ובשיחים שנטעום, השקאתם והגנתם;
(ב)
בדבר ההקמה וההחזקה של מפעלי הגנה הדרושים לעצירת סחף החול בקשר עם כל קרקע שנתפרסמה על אדותיה מודעה בהתאם לפקודה זו;
(ג)
בדבר חובותיהם של מוכתרי הכפרים עפ״י פקודה זו;
(ד)
בדבר כל ענין הטעון תקנה עפ״י פקודה זו.
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.