פקודת מס הבולים
פקודת מס הבולים מתוך 
פקודת מס הבולים
פקודה הקובעת הוראות בענין הטלת מסי בולים
2000942
חא״י כרך ב׳ פרק קי״ג, עמ׳ 1302; ע״ר 1937, תוס׳ 1, 99; 1940, תוס׳ 1, 39; 1941, תוס׳ 1, 21; 1943, תוס׳ 1, 38; 1944, תוס׳ 1, 20; 1945, תוס׳ 1, 125; 1946, תוס׳ 1, 42; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 3, 18, 39; ע״ר תש״ח, 22; ע״ר תש״ט, תוס׳ ב, 8; ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 106, ת״ט; ס״ח תש״ט, 1, 171; תש״י, 13; תשי״ד, 40, 226, VIII; תשט״ו, 78; תשי״ז, 187; תשי״ט, 83, 193; תשכ״א, 67; תשכ״ג, 177; תשכ״ד, 140; תשל״ה, 204.
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר האוצר (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”ראש בית האוצר“ ייקרא מעתה ”שר האוצר“ ומקום בו נאמר ”יועץ משפטי“ ייקרא מעתה ”יועץ משפטי לממשלה“. לפי סעיף 6 לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948, כל סמכות יתר שנתייחדה בחוק לאחד מבתי המשפט המחוזיים, תהא נתונה מעתה לכל בית משפט מחוזי. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית, ולפי חוק לתיקון פקודת המטבע, תשי״ט–1959, כל מקום בו נאמר סכום במילים או בפרוטות יראו כאילו נאמר בו סכום אגורות השווה לחלק העשירי של סכום הפרוטות או המילים. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי חוק השופטים (תיקון מס׳ 2), תשכ״ד–1964, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא מעתה ”שופט של בית משפט השלום“.
תוכן עניינים
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת מס הבולים“.
חלק א׳ – מבוא
פירוש [תיקון: תש״ח, תש״ט־5]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”בנק“ או ”בנקאי“ כולל כל אדם המנהל עסקי בנק;
”הממונים“ פירושם הממונים על מס הבולים שיתמנו עפ״י סעיף 3;
”חברה“ כוללת אגודה שיתופית;
”חותמת“ כוללת כל לוח, קלישה [גלופה], כלי או מכשיר שמשתמשים בהם לפי הוראות הממונים כדי לבטא או לציין בהם כל מס או שיעור מס או כדי לציין את העובדא ששולם מס או שעור מס או קנס או שאיזה מסמך נושא בולים כחוק או שאינו טעון כל מס, או כדי לסמן כל תשלום, והיא כוללת כל חלק מאותו לוח, קלישה [גלופה], כלי או מכשיר;
”מסמך“ כולל כל כתב;
”מס“ פירושו מס הבולים שחייבים בתשלומו עפ״י פקודה זו;
”מקויים“ ו”קיום“ כולל ”נחתם בחתימת יד“ ו”חתימת יד“ ו”נחתם בחותמת“ ו”חותמת“;
”זיוף“ ו”מזויף“ כוללים כל מיני זיוף וחקוי;
”חומר“ כולל כל מין חומר שאפשר להביע בו מלים או מספרים;
”כסף“ כולל כל סכום המובע במטבע ישראלי או בכל מטבע אחר;
”נחתם בחתימת יד“ ו”חתימת יד“ כוללים ”נחתם בחותמת“ ו”חותמת“;
”בול“ פירושו – בול שהוטבע בחותמת, בול דבק וכל סימן אחר ששר האוצר קבעו בצו לשמש כבול; ו”בול דבק“ פירושו בול־הכנסה דבק שהוצא עפ״י סעיף 5;
”נושא בולים“, לגבי מסמכים וחומר, חל גם על מסמכים וחומר שהוטבעו בהם בולים בחותמת וגם על מסמכים וחומר שהדביקו בהם בולים דבקים וגם על מסמכים וחומר שסומנו בסימן ששר האוצר קבעו לשמש כבול.
הממונים על מס הבולים [תיקון: תש״ח]
(1)
לצורך פקודה זו ימנה שר האוצר בצו שני אנשים או יותר, שיכנה אותם בשמם או במשרתם, להיות ממונים על מס הבולים.
(2)
כל שני ממונים כאלה יהיו מהוים מנין חוקי.
חלק ב׳ – הוראות לענין מסמכים בדרך כלל
הטלת מס על מסמכים
מס על מסמכים
מיום תחילת תקפה של פקודה זו ואילך יהיו המסים השונים המפורטים בתוספת לפקודה זו, מסי הבולים אשר יוטלו על המסמכים השונים המפורטים בה, והם ישמשו במקום המסים שהיו חלים עד כאן, ויחולו עליהם הפטורים הכלולים בפקודה זו ובכל פקודה אחרת הנוהגת באותה שעה.
תשלום אגרות בבולים [תיקון: תש״ט־5, תשל״ה]
שר האוצר רשאי – בהסכמתו של שר הממונה על ביצוע של כל פקודה או חוק – להורות בצו שאגרה המשתלמת לפיהם ואינה עולה על סכום שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת תשולם על־ידי הדבקת בול־הכנסה או הטבעתו על גבי המסמכים או התעודות שבקשר אתם משתלמת האגרה.
בולים מוטבעים ודבקים [תיקון: 1945, תש״ח, תש״ט־5]
שר האוצר יצוה להתקין חותמות בולים ובולי הכנסה דבקים כדי לציין בהם את המסים החלים עפ״י פקודה זו; ופרט למקרים שנקבעה לגבם בפקודה זו הוראה מפורשת האומרת את ההיפך יסומנו מסים אלו על ידי בולים מוטבעים:
בתנאי שיכול שר האוצר להכריז בתקנה שיתקין עפ״י סעיף 94 כי המס שפקודה זו מחייבת או מתירה לסמנו בבול דבק, יהא צריך או מותר לסמנו בבול מוטבע, או בסימן אחר ששר האוצר קבעו בצו לשמש כבול, למן תאריך מסויים שיקבע באותה תקנה:
ובתנאי נוסף שבלי לפגוע בכל הוראה אחרת מהוראותיה של הפקודה הזאת, המרשה להשתמש בבולי־דואר כדי לסמן מס, רשאי שר האוצר להכריז בצו, שאפשר לסמן את המס – אשר לפי הפקודה הזאת יש לסמנו בבולי־הכנסה – בבולי־דואר של אותו ערך, שיהיה עשוי להינקב בצו.
כיצד כותבים מסמכים ונותנים בהם בולים
(1)
כל מסמך שנכתב על גבי חומר הנושא בולים צריך להכתב באופן שהבול יופיע על פני המסמך ובאופן שלא יהא אפשר להשתמש בו בכל מסמך אחר שנכתב על גבי אותה פיסת חומר, וכל מסמך שנכתב כלו או מקצתו לפני שנתנו בו בולים, יסומן בבולים באותו האופן.
(2)
אם נכתב יותר ממסמך אחד על גבי אותה פיסת חומר, צריך כל אחד ואחד מן המסמכים לשאת בולים באופן נבדל וברור בערך המס המוטל עליו.
מסים מיוחדים יוטלו על מסמכים לכל ענין מיוחד
פרט למקרים שנקבעו לגבם בפקודה זו או בכל פקודה אחרת הוראות מפורשות האומרות את ההיפך, הרי –
(א)
מסמך המכיל ענינים שונים נבדלים זה מזה או מתיחס לענינים שונים כאלה, יוטל עליו מס מיוחד ונבדל לכל ענין מן הענינים הנכללים בו כאילו היה זה מסמך מיוחד;
(ב)
מסמך שנעשה תמורת דבר החייב במס ”אד ולורם“ וגם תמורת כל דבר אחר או דברים אחרים בעלי ערך, מטילים עליו מס מיוחד ונבדל לכל אחת מן התמורות המפורשות בו כאילו היה זה מסמך מיוחד.
עובדות ומסבות הנוגעות למס יפורשו במסמכים [תיקון: 1946, תש״ח־3, תשי״ד־2]
חובה לפרש במסמך במלואן ולאמיתן את כל העובדות והמסבות הנוגעות לחובתו של מסמך בתשלום מס או הנוגעות לסכום המס החל על אותו מסמך, וכל אדם אשר מתוך כוונת מרמה –
(א)
מקיים כל מסמך שלא פורשו בו כל העובדות והמסבות הללו במלואן ולאמיתן, או
(ב)
בהיותו עסוק או מעורב בעריכת מסמך אינו מוסר או מתרשל למסור את כל העובדות והמסבות הללו במלואן ולאמיתן,
קונסין אותו בקנס של חמישים לירות.
כיצד מחשבין את המס בכסף נכרי או בסטוק [תיקון: תש״ח]
(1)
מקום שמוטל על מסמך מס ”אד ולורם“ ביחס –
(א)
לכל כסף המובע שלא במטבע ישראלי, או
(ב)
לכל סטוק של בטחון עובר לסוחר,
מחשבין את המס לפי שויו של הכסף במטבע ישראלי בתאריך המסמך, על יסוד שער החליפין שבאותו תאריך, או לפי שוים של הסטוק או של שטר הבטחון עפ״י המחיר הממוצע שלהם ושער החליפין הנוהג באותו תאריך יקבע עפ״י השעור הממוצע שנרשם בשוק הלונדוני בתאריך המסמך.
(2)
מסמך המכיל חשבון בשער חליפין הנוהג באותו זמן או בדבר מחיר ממוצע, הכל לפי הענין, והוא נושא בולים בהתאם לאותו חשבון, רואין אותו בכל הנוגע לענין הנידון במסמך, כאילו הוא נושא בולים כהלכה, בלתי אם הוכח שהחשבון אינו נכון וכי על צד האמת אין המסמך נושא בולים בשיעור מספיק.
השימוש בבולים דבקים ובבולי דואר
בטול בולים דבקים ובולי דואר [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשי״ז]
(1)
מסמך שעפ״י החוק צריך או מותר לסמן עליו את המס ע״י בול דבק אין לראותו כמסמך הנושא בולים דבקים כחוק אלא אם כן אותו האדם החייב עפ״י החוק לבטל את הבול הדבק, ביטלו שעה שחתם לראשונה על המסמך על ידי שכתב על הבול או לרוחב הבול, או סמן בו באופן אחר שאינו נתן להמחק, את שמו או את ראשי תבותיו של שמו או את השם או את ראשי התבות של שם הפירמה שלו בצירוף התאריך הנכון של כתיבתו זאת.
(2)
כשמשתמשים בשני בולים דבקים או יותר משנים על מנת לציין בהם את המס שעל המסמך צריך לבטל כל בול ובול באופן שנזכר לעיל.
(3)
כל שנדרש עפ״י החוק לבטל בול דבק וסרב או התרשל לעשות זאת כהלכה ובאופן ממשי כאמור לעיל קונסין אותו בקנס של חמישים לירות.
(4)
מקום שמותר עפ״י הוראות פקודה זו להשתמש בבול דואר כדי לסמן את מס הבולים, תחולנה הוראות סעיף זה על כל בול דואר שהשתמשו בו כך.
קנס בשל מעשי תרמית בקשר עם בולים דבקים ובולי דואר [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
כל אדם –
(א)
המסיר בתרמית ממסמך או גורם להסיר ממסמך כל בול דבק או בול דואר שהשתמשו בו כדי לסמן בו מס בולים או מדביק על מסמך אחר בול דבק או בול דואר שהוסרו כאמור, מתוך כונה שיוכלו להשתמש שנית בבול, או המשתמש באותו בול דבק או בול דואר לכל צורך מצרכי הדואר מתוך אותה כונה, או
(ב)
המוכר או מציע למכירה או מפיץ בול דבק או בול דואר שהוסר כאמור או מפיץ כל מסמך שיש עליו כל בול דבק או בול דואר אשר ידע שהוסר כאמור,
קונסין אותו בקנס של 250 לירות, נוסף על כל קנס או עונש אחר שיהא צפוי לו.
סימון בולים
סימון בולים
אם המס המוטל על מסמך תלוי באופן מן האופנים במס ששולם בעד מסמך אחר, מסמנין את תשלום המס שהוזכר לאחרונה על גבי המסמך הנזכר בראשונה כפי שימצאו הממונים לנכון לאחרי שיפנו אליהם בבקשה ויראו להם את שני המסמכים.
החלטה בנידון המס
הערכת המס תהא מסורה בידי הממונים
(1)
בהתחשב עם התקנות שיתקינו עפ״י הפקודה הזאת, רשאי כל אדם לדרוש מאת הממונים להביע את דעתם ביחס לאיזה מסמך מקויים בשאלות דלקמן –
(א)
אם המסמך חייב במס;
(ב)
מהו סכום המס שחייבים בו.
(2)
הממונים רשאים לדרוש להמציא להם העתקה או תמצית מן המסמך המקורי ואותן הוכחות שיראו צורך בהן כדי שיתברר להם כדי הנחת דעתם אם נמסרו להם לאמיתן ובמילואן כל העובדות והמסבות הנוגעות לחובת המסמך במס או לסכום המס שהמסמך חייב בו.
בולים לציון החלטת הממונים
(1)
אם סבורים הממונים שהמסמך אינו חייב כלל במס מותר ליתן במסמך בול מיוחד לסימן שאין המסמך חייב במס כל עיקר.
(2)
אם סבורים הממונים שהמסמך חייב במס, עליהם להעריך את המס שהמסמך חייב בו, לדעתם, ואם נשא המסמך בול בהתאם להערכה אפשר לשים עליו בול מיוחד לסימן כי המסמך נושא בולים כחוק.
(3)
כל מסמך הנושא עליו את הבול המיוחד המסמן שאין הוא חייב במס בולים או שהוא נושא בולים כחוק יקובל כהוכחה ויהא בר־תוקף לכל דבר למרות כל התנגדות בנוגע למס:
בתנאי –
(א)
שמסמך שהממונים העריכו את המס המוטל עליו והוא אינו נושא בולים כלל או אינו נושא בולים בשעור מספיק, לא ישא בולים אלא בהתאם להערכה;
(ב)
ששום דבר האמור בסעיף זה לא יחול על כל מסמך הטעון מס ”אד ולורם“ והמשמש בטחון לכסף או לנירות ערך בלי גבול;
(ג)
שהצהרה שניתנה לצורך סעיף 13 אין להשתמש בה בכל מו״מ משפטי נגד האדם המוסר אותה, חוץ מבחקירה בשאלת המס שחייב בו המסמך שההצהרה נוגעת אליו; וכל המוסר אותה הצהרה ומשלם את המס המוטל על המסמך שההצהרה נוגעת אליו, פוטרין אותו מכל קנס או פסול שהוא עלול להיות צפוי להם מחמת שלא מסר במסמך באופן נכון כל עובדה או מסבה שפקודה זו דורשת למסרן בו.
ערעורים על הערכות [תיקון: תש״ח־2]
(1)
כל שאינו מרוצה מהערכת הממונים [במקור: הנאמנים] יהא רשאי במשך עשרים ואחד יום לאחרי יום ההערכה, ובשלמו את המס בהתאם לאותה הערכה, לערער על ההערכה בפני בית המשפט המחוזי [במקור: בירושלים], ולשם כך יהיה רשאי לדרוש מאת הממונים להגיש את טענותיהם ולחתום עליהן ולפרט בהן את השאלה שנדרשה חות דעתם עליה ואת ההערכה שנעשתה על ידם.
(2)
משעשו כן יערכו ויחתמו הממונים את כתב טענותיהם וימסרוהו לאדם הדורש זאת ובמשך עשרה ימים שלאחר מכן יוכל אדם זה להגיש את הדבר למשפט.
(3)
לאחר שדן בית המשפט בענין יפסוק בשאלה המוגשת לפניו ואם סבור בית המשפט שהמסמך הנידון חייב במס, יעריך בית המשפט את המס שהוא חייב בו.
(4)
אם החליט בית המשפט שהערכתם של הממונים מוטעית, יצוה בית המשפט להחזיר למערער כל יתרת־מס ששלם בהתאם להערכה המוטעית, יחד עם כל קנס או כסף ענושים ששלם כתוצאה מן ההערכה המוטעית, אם בצירוף הוצאות המשפט או בלעדיהן, ככל אשר יצוה בית המשפט.
(5)
אם נתאשרה הערכת הממונים יוכל בית המשפט ליתן צו לשלם לממונים את ההוצאות שהוציאו בקשר עם הערעור.
הגשת מסמכים בתורת עדות
באיזה תנאים מותר לקבל כחומר עדות מסמכים שאינם נושאים בולים כדין [תיקון: תש״ח, תש״ח־3]
(1)
הוגש בבית משפט אזרחי או דתי או בפני בורר כל מסמך החייב במס כחומר עדות, על השופט או הבורר ליתן את דעתו לחסרון הבול או לבול הבלתי מספיק שעל המסמך, ואם היה המסמך ממין המסמכים שמותר עפ״י החוק ליתן בהם בולים לאחר שקוימו יהא מותר לקבלו כחומר עדות, לאחר שישולם לבית המשפט או לבורר סכום המס החסר והקנס שצריך לשלמו בשעת נתינת הבול ועוד קנס נוסף בסך לירה אחת, פרט למקרים צודקים יוצאים מן הכלל מטעמים אחרים.
(2)
פקיד בית המשפט או הבורר המקבל את המס ואת הקנס יתן קבלה על כך וירשום בפנקס שיתנהל לשם כך את עצם התשלום ואת סכום התשלום, ועליו למסור לשר האוצר [במקור: לראש בית האוצר] את השם או הנושא של המשפט שבו קבל את המס והקנס ואת שם הצד שממנו נתקבל המס או הקנס ואת תאריך המסמך ותאורו, ועליו להעביר לאוצר [במקור: לראש בית האוצר] את הכסף שקבל בתור מס או קנס.
(3)
הגישו לממונים כל מסמך ששולם עליו מס או קנס יחד עם קבלה, רושמין במסמך את דבר תשלום המס והקנס.
(4)
פרט לאמור לעיל, הרי המסמך שקויים בכל חלק מחלקי ישראל או בכל מקום אחר, – ואין נפקא מינה היכן – אלא שהוא מתייחס לנכסים הנמצאים בכל חלק מחלקי ישראל או לענין שנעשה או העומד להעשות בכל חלק מחלקי ישראל, לא יוגש כחומר עדות אלא במשפט פלילי, ולא יהא בר־תוקף לכל צורך שהוא אלא אם כן הוא נושא בולים כחוק בהתאם לחוק הנוהג בזמן שהמסמך קויים לראשונה.
הנותן בולים במסמכים לאחר שקויימו
עונשו של הנותן בולים במסמך לאחר קיומו [תיקון: תש״ח, תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(1)
פרט למקרים שנקבעו לגבם בפקודה זו הוראות מפורשות אחרות, מותר לתת בול טבוע בכל מסמך שאינו נושא בולים כלל או שאינו נושא בולים בשיעור מספיק לאחר שקויים, לאחר שישולם המס שלא נפרע וקנס של חמישים לירות, ומקום שהמס שלא נפרע עולה על חמישים לירות ישולם קנס נוסף בסכום השווה לסכום המס שלא נפרע.
(2)
(בוטל).
(3)
פרט למקרים שנקבעו לגבם הוראות מפורשות אחרות בפקודה זו בנוגע לכל מסמך מיוחד, הרי –
(א)
כל מסמך שקויים לראשונה באיזה מקום שהוא בחו״ל ואינו נושא בולים או נושא בולים בשעור בלתי מספיק, אפשר לשים בו בול תוך שלשים יום מיום שנתקבל לראשונה בישראל כדי שער המס שלא נפרע ולא יותר מכן; וכן
(ב)
אם ימצאו הממונים לנכון, יוכלו להפחית או למחול כל כסף עונשים המגיע בשעת נתינת הבולים במסמך.
(4)
תשלום כל קנס שישולם בעת הטבעת בולים יסומן במסמך ע״י בול מיוחד.
(5)
למרות כל האמור בסעיף זה ובסעיף הקודם, רשאי כל בית דין של שבט בנפת באר שבע לקבל מסמכים שבשעה שקויימו לא היו נושאים בולים או שנשאו בולים בשעור בלתי מספיק; וכל פקיד מסדר המוציא לפועל סדור עניני קרקעות עפ״י פקודת הקרקעות (סדור זכות הקנין) רשאי לקבל מסמך שקויים לפני תחילת תקפה של פקודה זו, ובשעת קיומו לא היה נושא בול או היה נושא בול בלתי מספיק, ולעולם לאחר שישולם המס שלא נפרע, ואותו מס יהא מסומן בבול דבק. ומשנתנו בו באותו מסמך את הבול כאמור יקובל ע״י כל בית משפט המברר ערעור על הפסק של בית דין השבטי או של הפקיד המסדר.
רשימות בפנקסים וכו׳
פנקסים, וכו׳ יהיו פתוחים לבקורת [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
כל פקיד ממשלתי שנתונים להשגחתו כל ספר, רשימה, נירות, מסמכים או פרוטוקולים שאם יבקרום ימצאו שיש מקום להטלת מס או להוכחת כל מרמה או השתמטות ביחס לכל מס או שיש בהם כדי להביא לידי גילוייה של מרמה או השתמטות ביחס לכל מס, חייב בכל עת מתאמת להרשות לכל אדם שהממונים [במקור: שהנאמנים] ייפו את כוחו לכך לבקר את הספרים, הרשימות, הנירות, המסמכים והפרוטוקולים ולרשום אותם רשימות וקטעים שהוא ימצא לנכון בלי תשלום או תגמול, ואם יסרב בכך קונסין אותו בקנס חמישים לירות על כל עברה ועברה.
קנס על הרושם מסמכים שאינם נושאים בולים כהלכה [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
(1)
כל אדם שמתפקידו לרשום בפנקסים כל מסמך החייב במס בולים ורושם מסמך שאינו נושא בולים כחוק, קונסין אותו בקנס של חמישים לירות.
(2)
כל אדם שמתפקידו לרשום העברה של בטחון עובר לסוחר או העברת מניות או סטוק בפנקסי החברה, רשאי לדרוש מאת מבקש ההעברה להוכיח לו שהתמורה שנמסרה בשטר ההעברה היא התמורה הנכונה וכן רשאי הוא לדרוש שהמסמך יוגש לממונים להחלטה.
תרגומים
מותר לדרוש תרגום מסמכים שלא נערכו בשפות רשמיות
לצורך ההחלטה בשאלת המס יוכלו הממונים או כל פקיד שחובתו היא להטביע בולים, לדרוש שימציאו להם תרגום לאחת משלוש השפות הרשמיות של כל מסמך שלא נכתב באחת מאותן שפות.
חלק ג׳ – הוראות בנוגע למסמכים מיוחדים
[תיקון: תשכ״א]
הסכמים (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
פסקי בוררין (כותרת בוטלה)
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
שטרי חליפין ושטרי חוב (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: 1937, תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: 1937]
(הושמט).
[תיקון: 1937, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
שטרי מטען (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
תעודות (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
חוזה מכירות של אניה (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח־3, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
העברה אגב מכירה (כותרת בוטלה)
[תיקון: 1937, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
העסקות או קטעים מפנקסים (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
העתקות או קטעים מפנקסים. (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
דופליקטים ושאר העתקים (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
חוזי שכירות (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
מכתבי הקצאת מניות, מניות ארעיות ותעודות מניה ארעיות (כותרת בוטלה)
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
רשיון לנשואין (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
מניספט (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
בטחונות העוברים לסוחר (כותרת בוטלה)
[תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
משכנתאות וכו׳ (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
אקטים נוטריונים (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
פוליסות של ביטוח (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
פוליסות של ביטוח ימי (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
פוליסות ביטוח חוץ מביטוח ימי (כותרת בוטלה)
[תיקון: תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
כח והרשאה (כותרת בוטלה)
[תיקון: תש״ח, תש״ח־3, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
קבלות (כותרת בוטלה)
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: 1937, תש״ח־3, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: 1946, תשכ״א]
דינים־וחשבונות של חברות (כותרת בוטלה)
[תיקון: 1946, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א]
תעודות סטוק למוכ״ז ותעודות מניה למוכ״ז (כותרת בוטלה)
[תיקון: תש״ח, תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
סטוק ומניות
פירושם של סטוק או מניות לצורך הטלת מס על העברתן או מכירתן [תיקון: תש״ח]
”סטוק“ או ”מניות“ פירושם, לצורך הטלת המס על העברתן או מכירתן, סטוק או מניות המוצאים ע״י כל חברה, מועצת עיריה או מועצה מקומית שנתכוננו בישראל, או מטעמן.
כרטיסים – שעשועים צבוריים
קביעות בדבר מס על כרטיסי־
(1)
לצרכי הפקודה הזאת –
”בעל“, ביחס לכל שעשועים, מובנו האדם שניתן לו רשיון לפי פקודת השעשועים הציבוריים, 1935, להחזיק אותם שעשועים, ובכל מקרה שבו לא ניתן רשיון לפי הפקודה ההיא להחזיק אותם שעשועים, או, מקום שאין רשיון להחזיק אותם שעשועים נדרש לפי קביעות הפקודה ההיא, מובנו האדם האחראי להנהלתם;
”זכות כניסה לשעשוע“ פירושה זכות כניסה למקום שבו נערך שעשוע, כאחד מקהל המבקרים;
”כרטיס־כניסה“ מובנו כרטיס המקנה זכות־כניסה לשעשועים;
”משימת־כניסה“, ביחס לכל שעשועים, מובנה מחירו של כרטיס־כניסה לאותם שעשועים, להוציא סכום כל חישוב שתטיל על אותו מחיר מועצת עירייה או מועצה מקומית או כל חישוב אחר שהוא, שיורם מאותו מחיר;
”שעשועים“ מובנם כל שעשועים שאליהם יש לבני־אדם זכות־כניסה תמורת תשלום, והם כוללים כל שעשועים של תיאטרון או קולנוע, קבריט, קרקס, קונצרט, ריקודים, מקום החלקה, וכל תערוכה, הצגה, התבדרות, משחקים או אספורט, שאליהם נותנים לאנשים זכות־כניסה כנ״ל, אולם אין הוא כולל כל הרצאה, או ויכוח, שמטרתם העיקרית היא לימוד, ואפילו היו אותם הרצאה או ויכוח מלווים תמונות בדרך כל־שהיא;
”שעשועים החייבים במס מוקטן“ פירושם תערוכות וכן שעשועים שבהם האמנים, המציגים או השחקנים, מופיעים גופם בפני קהל המבקרים, למעט שעשועים כאלה הנערכים בבית קפה;
לצורך הגדרה זו ”בית קפה“ כולל מלון וכל מקום שבו מספקים בתמורה מאכל או משקה.
(2)
בעל שעשועים כל־שהם יוציא כרטיסי־כניסה עם תלושי בקורת, שבכל אחד מהם יצויינו נכונה הפרטים הבאים:–
(א)
מחירו;
(ב)
סכום המס המשתלם עליו;
(ב1)
מועד קיום העינוגים;
(ג)
סכום כל משימה שמרימה ממחירו מועצת עירייה או מועצה מקומית ומשימה אחרת כל־שהיא, המורמת מאותו מחיר,
ואם הוצא כל כרטיס־כניסה (בין בידי בעל כל שעשועים ובין בידי משמשו, מועבדו או סוכנו) בלי שצויינו בו נכונה כל פרטים מן הפרטים האמורים, יעמוד בעליו של אותם שעשועים בקנס של מאה לירות בגין כל כרטיס וכרטיס כזה.
(2א)
מותר לסמן את המס על כרטיס כניסה על ידי בולים דבקים שיבוטלו על ידי בעל שעשועים, עובדיו, פקידיו או סוכניו.
(3)
(א)
לא ימכור ולא ימסור בעל שעשועים, או עובד, פקיד או סוכן של בעל שעשועים, כרטיס כניסה, שאינו נושא בולים המציינים את המס המשתלם על אותו כרטיס.
(ב)
נמכר או נמסר כרטיס־כניסה כל־שהוא לכל שעשועים (בין בידי בעליהם של אותם שעשועים ובין בידי משמשו, מועבדו או סוכנו), הנושא בולים כהלכה המציינים ששולם המס המשתלם על אותו כרטיס, יעמוד בעליהם של אותם שעשועים בקנס של מאה לירות בגין כל כרטיס וכרטיס כזה, ואם נמכר או נמסר כנ״ל אותו כרטיס־כניסה בידי משמשו, מועבדו או סוכנו, יעמוד גם אותו משמש, מועבד או סוכן בקנס של מאה לירות בגין כל כרטיס וכרטיס כזה.
(4)
(א)
לא יוכנס אדם כאחד מקהל המבקרים לכל שעשוע כשהוא או מבקרים אחרים שילמו בעד זכות הכניסה אליו, אלא אם יש בידו כרטיס כניסה לאותו שעשוע, הנושא בולים כדין, ותלוש הבקורת נתלש ממנו בשעת הכניסה. ניתן הכרטיס ללא קביעת מחיר יהיה המס המשתלם עליו כמס המשתלם על כרטיס כניסה רגיל לאותו שעשוע, ואם לא היה מחיר כרטיסי הכניסה לאותו שעשוע אחיד – כמס המשתלם על כרטיס כניסה שמחירו הוא הגבוה ביותר.
(ב)
הוכנס אדם לשעשוע כאמור בפסקה (א) (בין בידי בעליהם של אותם שעשועים ובין בידי משמשו, מועבדו או סוכנו) ללא כרטיס־כניסה לאותם שעשועים, הנושא אותם בולים כנ״ל, או ללא תלישת תלוש הבקורת מאותו כרטיס, יעמוד בעליהם של אותם שעשועים בקנס של מאה לירות בגין כל אדם ואדם שהוכנס כנ״ל, ואם הוכנס כל אדם כנ״ל בידי משמשו, מועבדו או סוכנו של אותו בעל, יעמוד גם אותם משמש, מועבד או סוכן בקנס של מאה לירות, בגין כל אדם ואדם שהוכנס כנ״ל.
(5)
(א)
שר האוצר, על פי המלצת שר החינוך והתרבות או מי שהוסמך על ידיו לצורך זה, רשאי להורות בצו שפורסם ברשומות, שכרטיסי כניסה לתערוכות וכן כרטיסי כניסה לעינוגים הנערכים על ידי מוסד לאמנות, למוסיקה או לספורט ושפורשו בצו, יהיו פטורים ממס, כולו או מקצתו.
(ב)
שר האוצר או מי שהוסמך על ידו לצורך זה, על פי המלצת שר הסעד או מי שהוסמך על ידיו לצורך זה, רשאי לפטור ממס, כולו או מקצתו, כרטיסי כניסה לעינוגים הנערכים על ידי מוסד צדקה, או מוסד חינוך או מוסד בריאות שמטרתם אינה הפקת רווחים, או להורות שעינוגים אלה ייחשבו כעינוגים החייבים במס מוקטן, אם הוכח, להנחת דעתו של שר האוצר או מי שהוסמך על ידו לצורך זה, כי סך כל ההכנסות עשויות לעלות על כפל סך כל ההוצאות שהוצאו לעריכתו.
(ג)
על אף האמור בפרט 38 לתוספת רשאי שר האוצר, בצו שפורסם ברשומות, לפטור ממס, כולו או מקצתו, כרטיסי כניסה לעינוגים מסויימים [או לעינוגים ...].
(ד)
שר האוצר או מי שהוסמך על ידו לצורך זה, על פי המלצת שר החינוך והתרבות או מי שהוסמך על ידיו לצורך זה, רשאי לפטור ממס, כולו או מקצתו, כרטיסי כניסה לשעשועי קולנוע המיועדים לנוער בלבד.
(ה)
שר האוצר, על פי המלצת שר החוץ או מי שהוסמך על ידיו לצורך זה, רשאי להורות בצו שפורסם ברשומות, כי כרטיסי כניסה לעינוגים הנערכים על ידי אגודה הפועלת בקביעות לשם חיזוק קשרי הידידות בין ישראל ובין מדינה זרה, יהיו פטורים ממס, כולו או מקצתו.
(6)
כל פקיד, שהורשה לכך בכתב בידי הממונים, רשאי להיכנס לכל מקום־שעשועים בשעה שנערכים השעשועים ולכל מקום המשמש כרגיל כמקום־שעשועים בזמנים מסתברים כל־שהם, כדי לברר אם ממלאים אחרי קביעותיו של הסעיף הזה, ואדם כל־שהוא המונע או מפריע את כניסתו של פקיד כל־שהוא שהורשה באופן כזה יאשם בעבירה ויהיה צפוי למאסר למשך שלושה חדשים.
(7)
כל אדם המשכיר לאחר מקום המיועד לשמש לשעשוע, חייב לברר עם השוכר בשעת ההשכרה, אם המקום אמנם ישמש לעריכת שעשוע, ואם השוכר מצהיר כי המקום ישמש לעריכת שעשוע, חייב המשכיר למסור תוך שלושה ימים מיום ההשכרה הודעה על כך בכתב לממונה; לא מסר הודעה כאמור – יוטל עליו קנס של 100 ל״י; בסעיף קטן זה ”ההשכרה“ – לרבות התרת שימוש בתמורה או ללא תמורה.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
[תיקון: תשט״ו, תשכ״א]
(בוטל).
חלק ד׳ – מכירת בולי הכנסה דבקים
בול מהו
המונח ”בול“ בחלק זה פירושו בול הכנסה דבק.
מכירת בולים [תיקון: תש״ח, תשי״ז]
(א)
מי שרשאי למכור בולי דואר רשאי למכור גם בולי הכנסה.
(ב)
שר האוצר רשאי בכל עת לאסור מכירת בולי הכנסה על ידי אדם מסויים.
הנחה
בעל רשיון הקונה בולים נותנים לו אותה ההנחה שתקבע.
קנס על מכירת בולים שלא עפ״י רשיון [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
(1)
מי שלא נתמנה כהלכה למכור ולחלק בולים והוא עוסק במכירתם באופן מן האופנים מבלי שיקבל רשיון לכך עפ״י פקודה זו, או המוכר אותם בכל בית, חנות או מקום שאינם מפורשים ברשיונו, קונסין אותו בקנס של חמישים לירות על כל עברה ועברה.
(2)
מי שלא נתמנה כהלכה למכור ולחלק בולים או שאין לו רשיון לעסוק במכירת בולים והוא תולה על ביתו, בתוכו או מחוץ לו, או על כל לוח או על חומר אחר הגלוי לעיני הצבור, בין שזה מחובר לביתו ובין שאינו מחובר, כל מלים האומרות או המכוונות לומר שהוא מוכר בולים או שיש לו רשיון לכך, קונסין אותו בקנס של חמישים לירות.
קנס על הרוכל בבולים [תיקון: תש״ח, תש״ח־3, תשי״ד־2]
(1)
כל הרוכל או מוביל למכירה או לחליפין כל בולים, בין שיש לו רשיון למכור בולים ובין שאין לו רשיון לכך, קונסין אותו בקנס של חמישים לירות נוסף לכל קנס או עונש אחר שיהא צפוי לו.
(2)
אם לא שלם העבריין את הקנס יאסר לתקופה שאינה יתירה על שני חדשים.
(3)
כל הבולים שנמצאו ברשותו של העברין יוחרמו ויימסרו לאוצר [במקור: לראש בית האוצר].
חלק ה׳ – עברות הנוגעות לבולים
עבירות ידועות הנוגעות לחותמות בולים
כל העושה את אחד המעשים הבאים, או גורם או מסרסר לעשיתם או מסייע או עוזר בעשייתם, –
(א)
מזייף חותמת או בול,
(ב)
המדפיס או טובע חותמת מזוייפת על גבי כל חומר שהוא,
(ג)
המדפיס או טובע במרמה חותמת נכונה על גבי כל חומר שהוא,
(ד)
גוזר, קורע או מסיר בכל אופן שהוא במרמה, כל בול מכל חומר על מנת להשתמש באופן מן האופנים בבול או בכל חלק הימנו,
(ה)
משחית בתרמית כל בול מתוך כונה להשתמש באופן מן האופנים בכל חלק הימנו,
(ו)
קובע בתרמית בכל חומר או על כל בול, איזה בול או חלק הימנו אשר נגזר, נקרע או הוסר באיזה אופן שהוא, בין במרמה ובין שלא במרמה, מתוך כל חומר או מתוך כל בול אחר,
(ז)
מוחק במרמה או מסיר באופן אחר, מאיזה חומר הנושא עליו בול, בין הסרה ממש ובין הסרה לכאורה, כל שם, סכום, תאריך או כל דבר או ענין אחר הכתובים בו, מתוך כונה להשתמש באופן מן האופנים בבול שעל החומר,
(ח)
מוכר או מעמיד למכירה או מפיץ ביודעין כל בול מזויף או כל בול שנדפס או הוטבע במרמה בחותמת אמיתית או משתמש ביודעין בבולים כאלה,
(ט)
ביודעין ובלי צידוק חוקי, שהוכחתו על הנאשם, מחזיק ברשותו כל חותמת או בולים מזוייפים או כל בול שנדפס או הוטבע במרמה בחותמת אמיתית או כל בול או חלק מבול אשר נגזר ונקרע או הוסר באופן אחר במרמה מכל חמר שהוא או כל בול אשר הושחת במרמה או כל חומר הנושא בולים שנמחק מתוכו במרמה או שהוסר מתוכו בצורה אחרת, בין הסרה ממש ובין הסרה לכאורה, כל שם, סכום, תאריך או ענין אחר,
יאשם בעברה ויהיה צפוי לשבע שנות מאסר.
העושה ניר בחקוי לניר המשמש למס בולים
כל שמבלי רשות חוקית או צידוק חוקי שהוכחתם על הנאשם –
(א)
עושה או גורם לעשיית כל ניר שבגופו מופיעים כל מלים, אותיות, מספרים, סימנים, שורות או כל סמלים אחרים המופיעים בגופו של ניר, והמיוחדים לגופו של נייר, שהוכן או המשמש ע״י הממונים או עפ״י הוראותיהם לקבלת טביעתה של כל חותמת או כל חלק מאותם מלים, אותיות, מספרים, סימנים, שורות או סמלים אחרים, כדי לחקות אותו ניר או כדי שיתקבלו כאותו ניר, וכל המסרסר לעשיית ניר כזה או מסייע או עוזר לעשיתו או מחזיק ניר כזה ברשותו ביודעין, או
(ב)
גורם או מסייע להופעת מלים, אותיות, סימנים, שורות או סמלים כאמור לעיל או כל חלק מאותם מלים, אותיות, סימנים, שורות או סמלים אחרים בגופו של כל ניר שהוא כדי לחקותם או כדי שיתקבלו בתור כאלה,
יאשם בעברה ויהא צפוי לחמש שנות מאסר.
המחזיק ברשותו ניר, קלישאות [גלופות] או חותמותיהם המשמשים למס בולים
כל שמבלי רשות חוקית או צידוק חוקי שהוכחתם על הנאשם, קונה או מקבל או מחזיק ברשותו ביודעין, –
(א)
כל ניר שעובד או הוכן ע״י הממונים או עפ״י הוראותיהם, על מנת להשתמש בו לשם קבלת טביעתה של כל חותמת בטרם ישא הניר בולים כהלכה ויוצא לצרכי הצבור, או
(ב)
כל קלישה [גלופה], חותמת, גליל, דפוס או כלי אחר המשמש במיוחד לעיבודו של כל ניר כזה,
יאשם בעברה ויהא צפוי לשלוש שנות מאסר.
צו חיפוש לשם גילוי חותמות מזויפות וכו׳ [תיקון: תש״ח, תשכ״ד]
רשאי שופט של בית משפט השלום, על יסוד ידיעות שנמסרו בפניו בשבועה שיש יסוד נכון לחשוד באדם כי הוא אשם באחת העברות דלעיל, לתת צו בחתימת ידו לערוך חיפוש בכל בית, חדר, חנות, בנין או מקום השייכים לאיש החשוד או התפוסים על ידו, או כשאותו אדם חשוד על היותו עסוק או מעורב או על שהיה עסוק או מעורב בעשיית אחת העברות דלעיל או שהוא חשוד בהטמנת מכונות, כלים או מכשירים ששימשו לעשיית אחת העברות דלעיל, ואם לאחר שנערך החיפוש נמצא דבר מאותם הדברים, יהא מותר לתפסו ולקחתו משם ולמסרו אחר כך לשר האוצר [במקור: לראש בית האוצר].
תפיסת בולים שנגנבו או שנתקבלו במרמה [תיקון: תש״ח, תשכ״ד]
(1)
כל שופט של בית משפט השלום שיש לו שפוט במקום שידוע או שיש סברה שטמונים או מצויים בו בולים, הרי אם יש יסוד לחשוד שאלה נגנבו או נתקבלו במרמה, יכול הוא ליתן צו לתפסם, ולתפוס ולהביא לפניו או לפני כל שופט של בית משפט השלום אחר באותו אזור השפוט את האדם שברשותו או בחזקתו נמצאו הבולים, על מנת שינהגו בו לפי החוק.
(2)
אם לא נתן האדם טעם מספיק למציאות הבולים ברשותו או אם לא נראה שהוא קנה את הבולים מאדם שנתמנה כחוק למכור ולהפיץ בולים או שקבל רשיון כהלכה למכור בולים, מחרימין את הבולים ומוסרים אותם לשר האוצר [במקור: לראש בית האוצר]:
בתנאי שאם באיזו עת שהיא במשך ששה חדשים לאחר מסירת הבולים מברר אדם כדי הנחת דעת הממונים שהבולים שהוחרמו כאמור נגבו מאתו או נתקבלו ממנו בדרך מרמה אחרת וכי הוא קנה אותם מאדם שנתמנה כחוק למכור ולהפיץ בולים, או מאדם שניתן לו רשיון כחוק לעסוק במכירת בולים, מותר להחזיר לו את הבולים.
תפיסת בולים מזוייפים [תיקון: תש״ח, תשכ״ד]
(1)
כל שופט של בית משפט השלום שיש לו שפוט במקום שידוע או שיש סברה שמצויים או טמונים בו בולים, יהא רשאי, על יסוד חשד המתקבל על הדעת כי הבולים מזוייפים, להוציא צו לחפש ולתפוס את הבולים ולהחרימם ולאסור ולהביא לפניו או לפני כל שופט של בית משפט השלום אחר שבאותו אזור שפוט את האדם שבחזקתו או ברשותו נמצאו בולים על מנת שינהגו באותו אדם עפ״י החוק.
(2)
נמצאו בולים מזוייפים ברשותו של אדם שנתמנה למכור ולהפיץ בולים או שהנהו או היה בעל רשיון לסחור בבולים, יהא דינו של אותו אדם כדין מי שהחזיק את הבולים הללו ברשותו מתוך ידיעה שהם מזוייפים ומתוך כוונה למכרם להפיצם ולהשתמש בהם, ואותו אדם יהא צפוי לעונש המוטל עפ״י החוק על המוכר, המפיץ או המחזיק ברשותו בולים מזוייפים או על המשתמש בהם מתוך ידיעה שהם מזוייפים, חוץ אם הוכיח את ההיפך בצורה המניחה את הדעת.
כיצד נוהגין כשתופסים בולים
נתפסו בולים עפ״י צו הרי על האדם המורשה עפ״י הצו ליתן לו לאדם שהבולים נמצאו ברשותו או בחזקתו, אם נדרש בכך על ידו, קבלה המאשרת את מספר הבולים, סכומם ופרטיהם ולהרשות לסמן את הבולים לפני שיוציאם מן המקום.
בענין טשטוש בולים דבקים [תיקון: תש״ח־3, תשי״ז]
כל המטשטש בול דבק מתוך שהוא רושם עליו דבר־מה לפני השימוש בו, קונסין אותו בקנס של עשרים וחמש לירות:
בתנאי שיכול כל אדם, בהסכמתם המפורשת של הממונים ולפי תנאים שייקבעו, לכתוב משהו על גבי בול דבק או להעבירו לקנינו בדרך אחרת לפני השמוש בו, לצורך זיהויו של הבול.
מעשה רמיה [תיקון: תש״ח־3, תשי״ד־2]
(א)
כל העושה מעשה רמיה או תחבולת רמיה, או מעורב בעשייתם, בידעו שעל ידי כך ימנע תשלום מס, דינו – מאסר שנה או קנס 250 ל״י או פי 100 מסכום המס או מאסר וקנס כאחד.
(ב)
כל העושה מכשיר רמיה, או מעורב בעשייתו, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכיח כי לא היתה לו כוונה למנוע על ידי כך תשלום מס.
חלק ו׳ – מו״מ משפטי
גבית קנסות [תיקון: תש״ח, תשי״ד־2]
(א)
כל הקנסות המוטלים עפ״י פקודה זו יהא דינם כדין חובות המגיעים לממשלה ותביעתם וגבייתם יהיו בדרך משפט אזרחי שיוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה לפני בית משפט מחוזי שיש לו שפוט לכך.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), יהיה קנס המוטל על פי פקודה זו ניתן לגביה לפי פקודת המסים (גביה), והוראות אותה פקודה – להוציא סעיף 12 – יחולו עליו כאילו היה מס כמשמעותו בפקודה האמורה שמועד פרעונו, לענין סעיף 3 לאותה פקודה, חל לא יאוחר מעשרה ימים מהיום בו נמסרה לחייב בקנס הודעת הממונה על הטלת הקנס.
(ג)
נמסרה לאדם הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא, תוך שלושים יום מהיום שבו נמסרה לו ההודעה, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי על ידי הגשת בקשה בדרך המרצה, ותקנות הפרוצידורה האזרחית, 1938, יחולו בשינויים המחוייבים על פי הענין.
(ד)
לא ייזקק בית משפט מחוזי לערעור לפי סעיף קטן (ג) אלא אם שולם הקנס לפני הגשת הערעור, והוא כשבית המשפט לא הורה הוראה אחרת.
הסמכות להקטין קנסות ולעכב מו״מ משפטי
יכולים הממונים, לפי הכרעת דעתם, להקטין את סכומו של כל קנס או כסף ענושים שעפ״י פקודה זו או לעכב או לסלק כל משפט שהוגש לשם גבייתו, וגם לאחר מתן פסק הדין רשאים הם להוסיף ולהמתיק את הקנס או את כסף הענושים או לותר עליהם לגמרי.
חלק ז׳ – שונות
בענין חלופי בולים [תיקון: תש״ח, תש״ט־4]
(1)
החל מיום תחלת תקפה של פקודה זו ואילך יחדלו בולי ההכנסה שהשתמשו בהם קודם לתאריך זה להיות בולים חוקיים לשם סימון כל מס שחייבים בו עפ״י פקודה זו; וכל מסמך שקויים לראשונה ע״י אדם לאחר אותו היום או הנושא עליו תאריך שלאחר אותו היום ויש עליו בול כזה, יראוהו כמסמך שאינו נושא בולים כהלכה:
בתנאי שכל מסמך הנושא בולים כאמור לעיל ואשר קויים ראשונה בתוך שני חדשים אחרי אותו תאריך בכל מקום מחוץ לישראל, יחשב כאילו הוא נושא בולים כחק רק עד כדי סכום המס המסומן עליו.
(2)
כל אימת שמחליט שר האוצר להפסיק את השימוש בכל בול וקובע בול חדש שישמש תחתיו ומוסר מודעה רשמית על כך ברשומות, הרי החל מאותו יום שיפורש במודעה ואילך, ובלבד שאותו יום לא יחול לפני עבור חודש ימים מיום התפרסם המודעה, יחדל הבול שהופסק השימוש בו להיות בול חוקי לסימון כל מס המוטל ע״י פקודה זו; וכל מסמך שקויים ראשונה ע״י איזה אדם או הנושא תאריך שלאחר היום המפורש במודעה כאמור ויש עליו בול שהופסק השימוש בו יחשב כמסמך שאינו נושא בולים כחק:
בתנאי שכל מסמך הנושא בולים כאמור לעיל ואשר קויים ראשונה בתוך שני חדשים לאחר היום האמור בכל מקום שהוא מחוץ לישראל, יחשב כמסמך הנושא בולים כחק.
פרסים [תיקון: תש״ח, תש״ח־3]
רשאי שר האוצר [במקור: ראש בית האוצר] עפ״י הכרעת דעתו לקצוב גמול לאדם המוסר ידיעות המביאות לידי חיוב אדם בדין או לגבית קנס, ואותו גמול ישולם מתוך כספים שנגבו במשפט שעפ״י פקודה זו:
בתנאי שלא יקבל אדם פרס של יותר מחמשים לירות אלא בהסכמתו של שר האוצר.
תקנות [תיקון: תש״ח]
רשאי שר האוצר להתקין תקנות:
(א)
הממנות אנשים שיפקידו בידם את ההשגחה על בולי ההכנסה והקובעות הוראות בנדון מכירתם לקהל;
(ב)
הממנות אנשים שיפקידו בידם את ההשגחה על חותמות והקובעות את הפרוצידורה שעל פיה יטביעו אלה בולים מוטבעים במסמכים;
(ג)
הקובעות את הפרוצידורה לקבלת החלטה בנדון המס;
(ד)
הקובעות באיזה מסבות ישולמו כספים מיוחדים בעד בולים שהושחתו או נתקלקלו, לרבות בולים שיחדלו להשתמש בהם עפ״י סעיף 92;
(ה)
הקובעות הוראות לסלוקם ולהשמדתם של בולי הכנסה שהשתמשו בהם לפני מתן תוקף לפקודה זו; וכן
(ו)
בדרך כלל, לבצועה המשוכלל והמתוקן של כל מטרה ממטרות פקודה זו.
פורסמו תקנות מס הבולים.
התוספת
סעיף 4
1.
[תיקון: 1937, 1944, 1946, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
2.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
3.
[תיקון: תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
4.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
5.
[תיקון: 1941, 1946, תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
6.
[תיקון: 1937, 1940, 1941, 1944, 1946, תש״ט, תש״ט־2, תשי״ד־2, תשי״ד־3, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
7.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
8.
[תיקון: תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
9.
[תיקון: תשי״ד־2]
(בוטל).
10.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
11.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
12.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
13.
[תיקון: 1937, תשכ״א]
(בוטל).
14.
[תיקון: תשי״ד־2, תשי״ד־3, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
15.
[תיקון: תשי״ז]
(בוטל).
16.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
17.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
18.
[תיקון: תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
19.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
20.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
21.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
22.
[תיקון: 1937, תש״ט, תש״ט־2, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
23.
[תיקון: 1937, תש״ט־5, תשי״ט, תשכ״א, תשכ״ג]
(בוטל).
24.
[תיקון: תש״ט־2]
(בוטל).
25.
[תיקון: תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
26.
[תיקון: תשי״ד־2, תשי״ד־3, תשכ״א]
(בוטל).
27.
[תיקון: 1937, 1941, 1946, תש״ט, תש״ט־2, תש״ט־3, תשי״ד־2, תשי״ד־3, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
28.
[תיקון: תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
29.
[תיקון: תש״ט, תש״ט־2, תשי״ד־2, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
30.
[תיקון: תשי״ד־2, תשכ״א]
(בוטל).
31.
[תיקון: תשי״ד־2, תשי״ד־3, תשכ״א]
(בוטל).
32.
[תיקון: 1937, 1941, 1944, 1946, תשי״ד־2, תשי״ז, תשי״ט, תשכ״א, תשכ״ג]
(בוטל).
33.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
34.
[תיקון: 1937, 1941, 1946, תשי״ד־2, תשי״ד־3, תשי״ז, תשכ״א]
(בוטל).
35.
[תיקון: 1946, תשי״ד]
(בוטל).
36.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
37.
[תיקון: 1946, תש״ט־2, תש״ט־5, תש״י, תשי״ט, תשכ״א, תשכ״ג]
(בוטל).
38.
כרטיס כניסה לשעשועים [תיקון: 1937, 1943, 1946, תש״ט, תש״ט־2, תש״ט־5, תשי״ט־2]
| מחיר הכרטיס | סכום המס לשעשועים החייבים במס מוקטן אגורות | סכום המס לשעשועים אחרים אגורות |
|---|---|---|
| אינו עולה על 8 אגורות | 1 | 1 |
| עולה על 8 אגורות, אך אינו עולה על 9 אגורות | 1 | 4 |
| עולה על 9 אגורות, אך אינו עולה על 10 אגורות | 1 | 6 |
| עולה על 10 אגורות, אך אינו עולה על 11 אגורות | 1 | 7 |
| עולה על 11 אגורות, אך אינו עולה על 12 אגורות | 1 | 7 |
| עולה על 12 אגורות, אך אינו עולה על 13 אגורות | 1 | 9 |
| עולה על 13 אגורות, אך אינו עולה על 14 אגורות | 1 | 10 |
| עולה על 14 אגורות, אך אינו עולה על 15 אגורות | 2 | 10 |
| עולה על 15 אגורות, אך אינו עולה על 16 אגורות | 2 | 12 |
| עולה על 16 אגורות, אך אינו עולה על 17 אגורות | 2 | 12 |
| עולה על 17 אגורות, אך אינו עולה על 18 אגורות | 2 | 14 |
| עולה על 18 אגורות, אך אינו עולה על 19 אגורות | 2 | 14 |
| עולה על 19 אגורות, אך אינו עולה על 20 אגורות | 3 | 16 |
| עולה על 20 אגורות, אך אינו עולה על 21 אגורות | 3 | 16 |
| עולה על 21 אגורות, אך אינו עולה על 22 אגורות | 3 | 18 |
| עולה על 22 אגורות, אך אינו עולה על 23 אגורות | 3 | 18 |
| עולה על 23 אגורות, אך אינו עולה על 24 אגורות | 3 | 20 |
| עולה על 24 אגורות, אך אינו עולה על 25 אגורות | 8 | 20 |
| עולה על 25 אגורות, אך אינו עולה על 30 אגורות | 8 | 22 |
| עולה על 30 אגורות, אך אינו עולה על 35 אגורות | 10 | 25 |
| עולה על 35 אגורות, אך אינו עולה על 40 אגורות | 10 | 30 |
| עולה על 40 אגורות, אך אינו עולה על 60 אגורות | 15 | 50 |
| עולה על 60 אגורות, אך אינו עולה על 80 אגורות | 15 | 75 |
| עולה על 80 אגורות ולמעלה | 20% ממחיר הכרטיס | 100% ממחיר הכרטיס |
39.
[תיקון: תשכ״א]
(בוטל).
40.
[תיקון: תשט״ו, תשכ״א]
(בוטל).
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.