פקודת מחלקת העבודה
פקודת מחלקת העבודה מתוך 
פקודת מחלקת העבודה, 1943
פקודה הקובעת הוראות להקמת מחלקת העבודה ולהגדרת סמכויותיה ותפקידיה.
ע״ר 1943, תוס׳ 1, 1; 1945, תוס׳ 1, 135; 1946, תוס׳ 1, 121; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1; תשי״ד, 208; תשל״ז, 46; תשע״ד, 603.
תיקון התוספת: ע״ר 1945, תוס׳ 2, 1249; ע״ר 1947, תוס׳ 2, 1279.
הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר העבודה (ע״ר תש״ח, 22). לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי סעיף 1 לחוק שירות התעסוקה (תיקון מס׳ 4), תשל״ז–1976, המונח ”לשכת עבודה“ הוחלף במונח ”לשכת שירות התעסוקה“.
השם הקצר
פקודה זו תקרא ”פקודת מחלקת העבודה, 1943“.
פירוש [תיקון: תשע״ד]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם:–
”מנהל“ פירושו מנהל מחלקת העבודה;
”מעסיק“ פירושו כל אדם המתקשר בחוזה, בין מפורש ובין מסתמא, להעסקת עובד;
”מפקח“ פירושו המפקח הראשי וכל מפקח או סגן־מפקח של מחלקת העבודה;
”עובד“ פירושו כל אדם שאדם אחר מעסיקו או העובד אצל אדם אחר.
הקמת מחלקת עבודה [תיקון: תשע״ד]
בכפוף להוראות פקודה זו יש להקים מחלקת־עבודה כדי לשמור ולטפח את טובתם הכללית של העובדים ולקיים יחסים טובים בין עובדים למעסיקים.
מינוי מנהל ומפקחים וקביעת תפקידים [תיקון: 1945, תשי״ד]
(1)
שר העבודה רשאי למנות פקיד שיכונה ”מנהל מחלקת העבודה“, שתפקידו יהא לנהל את מחלקת העבודה ולטפל בביצועה הכללי של פקודה זו.
(2)
(בוטל).
תפקידי המנהל [תיקון: תשי״ד, תשל״ז, תשע״ד]
תפקידי המנהל יהיו –
(א)
לפקח בקביעות על תנאי העבודה הנוהגים בארץ ולהעבירם לבקורת בקביעות;
(ב)
להבטיח את הטלתה כהלכה של כל פקודה הנוגעת לטובתם של העובדים או לתנאי העסקתם או הנוגעת לאיגודים מקצועיים, ללשכות שירות התעסוקה [במקור: ללשכות עבודה] וליחסי עבודה בתעשיה [במקור: וליחסים בין עובדים למעסיקים בתעשיה];
(ג)
להשתתף בכל האמצעים שברשותו ליישובם של סכסוכי עבודה הפורצים בין מעסיקים לעובדים או בין עובדים לעובדים;
(ד)
(בוטל);
(ה)
להגיש לשר העבודה מזמן לזמן, מדי התעורר הנסיבה לכך, הצעות לשמירתה ולטיפוחה של טובתם הכללית של העובדים.
הכנת סטטיסטיקה ודו״חות [תיקון: תש״ט]
רשאי המנהל ללקוט, להכין ולפרסם סטטיסטיקות ודו״חות בנוגע לענינים דלקמן, כולם או מקצתם:
(א)
האבטלה, בין כללי, ובין במלאכה, במשלח יד או בתעשיה מסויימים;
(ב)
דרגת שכר העבודה;
(ג)
העסקת נשים, נערים(ות) וילדים(ות);
(ד)
שעות העבודה;
(ה)
שוליות ושוליאות;
(ו)
גיוס עובדים, לשכות עבודה וארגונים לעזרת גומלין;
(ז)
פעולות ארגוני עובדים ואיגודי מעבידים;
(ח)
ההיגיינה והבטחון בתעשיה;
(ט)
ביטוח סוציאלי, לרבות קופות פנסיה וקופות תגמולין;
(י)
תנאי העסקה כלליים, ופרטים על סכסוכי עבודה;
(יא)
כל ענין אחר ששר העבודה יטיל עליו את הוראות הסעיף הזה לפי מודעה שתפורסם ברשומות.
ליקוט חומר [תיקון: תשע״ד]
(1)
לשם ליקוט ידיעות מפורטות בנוגע לענינים המפורטים בסעיף 6 של פקודה זו או בנוגע לכל ענין שהוטל עליו אותו סעיף עפ״י פסקא (יא) הימנו, יהא המנהל רשאי לפנות אל כל אדם באופן הנקבע בסעיף קטן (2) של סעיף זה.
(2)
דרישות עפ״י סעיף זה תשלחנה בצורת הודעה בכתב שתמסר לאדם, שאליו היא ערוכה, ובהודעה יש לפרט את הידיעה או הפרטים הנדרשים ואפשר לפרט בה את הצורה שבה יש למסור את הפרטים הנ״ל ולקבוע בה מועד מספיק למסירתם, וכן אפשר לדרוש בה שהידיעות או הפרטים הנ״ל יימסרו מתקופה לתקופה.
(3)
שום אדם לא יהא נדרש או מחויב להמציא ידיעות או פרטים מחוץ לאלה שהוא יכול להשיגם בעסק, במקצוע או במלאכה בארץ שהוא עוסק בהנהלתם או בהשגחה עליהם, אלא במדה שהוא מעסיק מחוץ לגבולות הארץ עובדים הדרים כרגיל בארץ.
(4)
אם נדרש למסור פרטים או ידיעות עפ״י סעיף זה והוא –
(א)
מסרב במזיד למסור את הפרטים או הידיעות הנדרשים במועד שנקצב למסירתם או בצורה שפורטה או נקבעה, או מזלזל ללא צידוק חוקי במסירתם; או
(ב)
מוסר במזיד או גורם במזיד למסירת פרטים או ידיעות כוזבים ביחס לכל ענין שיפורט בהודעה הדורשת מסירת פרטים או ידיעות,
יאשם אותו אדם בעבירה על פקודה זו.
איסור פרסומן של דו״חות
(1)
כל העוסק בליקוטה או בהכנתה של סטטיסטיקה עפ״י פקודה זו יהא נדרש למסור הצהרה בטופס הקבוע כי לא יגלה את תכנו של כל דו״ח או של כל חלק מדו״ח או כל תשובה, או כי לא ישתמש בהם אלא לצרכי פקודה זו; וכל אדם שיפעל ביודעין מתוך הפרת ההצהרה שמסר כאמור, יאשם בעברה על פקודה זו.
(2)
כל שיש ברשותו פרטים והוא יודע כי הם נתגלו מתוך הפרת הוראות הסעיף הזה, והוא מפרסם אותו חומר או מוסרו לאדם אחר, יאשם בעברה על פקודה זו.
כחו של המנהל או של המפקח לגבי פקודות או חוקים אחרים [תיקון: 1946]
(1)
יהיה מותר למנהל או למפקח – במידה שעשוי להיות צורך בכך, כדי לתת נפקות לתכליותיה ולקביעותיה של הפקודה הזאת – להגשים ולכפות כל פקודה או חוק אחר המפורטים בתוספת, או – מקום שנוקבה איזו רָשות אחרת לאותה תכלית – לעזור בהגשמתם ובכפייתם של הנ״ל.
(2)
שר העבודה רשאי לתקן – בצו – את התוספת, מתוך שיוסיף עליה או ימחוק ממנה כל פקודה או חוק אחרים, או בכל דרך אחרת שהיא.
[תיקון: תשי״ד]
(בוטל).
עונשים [תיקון: תש״ח־2]
(1)
כל שנאשם בעבירה על פקודה זו יהא צפוי, בצאתו חייב בדין, למאסר לא יותר משלשה חדשים או לקנס לא יותר מעשרים לירות או לשני הענשים האלה כאחד.
(2)
כשהאדם שנתחייב בדין על עברה שעבר על פקודה זו הוא חברה או אגודה או חבר בני אדם, בין מאוגדים ובין בלתי מאוגדים, הרי כל אדם שבשעת מעשה העברה היה מנהל, שותף או פקיד של החברה או האגודה או של חבר בני האדם, בין מאוגדים ובין בלתי מאוגדים, יהיו רואין אותו כאשם בעברה על פקודה זו ויהא צפוי לענש הקבוע בסעיף־קטן (1) של סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי העברה נעשתה בלא ידיעתו, או שאחז בכל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את עשיתה של העברה.
תקנות [תיקון: תש״ח]
רשאי שר העבודה להתקין תקנות ולקבוע טפסים לצורך ביצוע ההוראות של פקודה זו.
תחילת תוקף [תיקון: 1945]
יהיו רואים את הפקודה הזאת כאילו קיבלה תוקף ביום 20 ביולי, 1942.
תוספת
1.
פקודת הנשים (חוזי העבדה); הפקודה בוטלה בחוק לביטול חיקוקים שנושנו, תשכ״ח–1967.
2.
פקודת המכונות (גידור); הפקודה הוסדרה בסימן א׳ לפרק ג׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש״ל–1970.
3.
4.
פקודת דודי הקטור; הפקודה הוסדרה בסימנים י׳ עד י״ד לפרק ג׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש״ל–1970.
5.
פקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן); הפקודה בוטלה בסעיף 40 לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968.
6.
פקודת גפרורי הזרחן הלבן (איסור); הפקודה הוסדרה בסימן ד׳ לפרק ה׳ לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש״ל–1970.
7.
פקודת נשים וילדים (העבדתם במפעלי תעשיה); הפקודה הוסדרה בחוק עבודת נשים, תשי״ד–1954 ובחוק עבודת נוער, תשי״ג–1953.
8.
9.
פקודת העיריות, 1934; הפקודה הוחלפה בפקודת העיריות [נוסח חדש].
10.
פקודת מכירת משקאות משכרים, 1935; הפקודה בוטלה בסעיף 40 לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968.
11.
פקודת השעשועים הציבוריים, 1935; הפקודה בוטלה בסעיף 40 לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968.
12.
13.
צו ההגנה (סכסוכי עבודה), 1942; הצו הוסדר בחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957.
14.
תקנות ההגנה (עבודות בשירות המלחמה), 1942; התקנות הוסדרו בחוק שירות עבודה בשעת־חירום, תשכ״ז–1967 ובתקנותיו.
15.
16.
[תיקון: 1945]
17.
[תיקון: 1945]
פקודת העבדת ילדים ונערים, 1945; הפקודה בוטלה בסעיף 45 לחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953.
18.
[תיקון: 1945]
פקודת העבדת נשים, 1945; הפקודה בוטלה בסעיף 25 לחוק עבודת נשים, תשי״ד–1954.
19.
[תיקון: 1945]
פקודת מועצות־מלאכות, 1945; הפקודה בוטלה בחוק לביטול חיקוקים שנושנו, תשכ״ח–1967.
20.
[תיקון: 1947]
פקודת בתי־חרושת, 1946; הפקודה הוחלפה בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש״ל–1970.
21.
[תיקון: 1947]
פקודת בתי־משפט תעשיתיים, 1947; הפקודה בוטלה בסעיף 44 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957.
22.
[תיקון: 1947]
- הרולד מקמיכאל
נציב עליון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.