פקודת העיריות (אספקת מים)
פקודת העיריות (אספקת מים) מתוך 
פקודת העיריות (אספקת מים), 1936
פקודה הבאה לאפשר למועצות עיריה לקבל עליהן שירותים ידועים
2001337
ע״ר 1936, תוס׳ 1, 1; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1; י״פ תשי״ד, 1477; ס״ח תשכ״ב, 102; תשכ״ד, 140.
הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:
לפי סעיף 139(א) ו־(ב)(3) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, החל ביום תחילת פעילות חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי סימן א׳ לפרק ב׳ לחוק האמור, תהיה כל אחת מן הרשויות המקומיות שבתחום החברה משוחררת מחובותיה לאספקת שירותי מים, ויינטלו ממנה סמכויותיה על פי כל דין בכל הנוגע לאספקתם ולהטלה ולגביה של תשלומי חובה בקשר אליהם; בלי לגרוע מכלליות האמור, הרשות המקומית לא תפעל לענין אספקת שירותי מים כאמור בפקודת העיריות (אספקת מים).
מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצה תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון הועברו לשר העבודה והבינוי (ע״ר תש״ח, 23), ומשר העבודה לשר הפנים (י״פ תשי״ד, 1477). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מחלקת הבריאות“ ייקרא מעתה ”משרד הבריאות“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי תיקון מס׳ 2 לחוק השופטים, כל מקום בו נאמר ”שופט שלום“ ייקרא ”שופט של בית משפט שלום“.
השם [תיקון: תשכ״ב]
פקודה זו תקרא ”פקודת העיריות (אספקת מים), 1936“.
פירוש [תיקון: תשכ״ב]
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
”בור שופכין“ - (נמחקה);
”תעלה“ - (נמחקה);
”מהנדס“ - (נמחקה);
”בית“ פירושו כל בנין או מבנה המשמש מעון לאדם והוא כולל בית ספר, חנות, בית חרושת או בנין אחר שדרים בו או עובדים בו בני אדם;
”מועצת העיריה“ פירושה מועצה של עיריה בגדר פקודת העיריות, 1934, שעליה הוטל אותו חלק של הפקודה שבו בא מונח זה, עפ״י הוראות סעיף 29 מן הפקודה, ו”אזור עיריה“ פירושו אזורה של כל עיריה;
”בעלים“ פירושו מי שמקבל באותה שעה את דמי השכירות או את הרוחים מן המקום שמונח זה משמש לגבו, בין שהוא מקבלם על חשבונו הוא ובין שהוא מקבלם כסוכן או מטעם אדם אחר, או מי שהיה מקבל את דמי השכירות והרוחים הללו אילו הושכר המקום;
”מקום“ כולל בנינים וקרקעות מכל סוג־חזקה שהוא, בין קרקעות פתוחות לרשות הרבים ובין קרקעות מוקפות גדר, בין שבנויים עליו בנינים ובין שאין בנויים עליהם בנינים, בין צבוריים ובין פרטיים, בין שמחזיקים אותם עפ״י סמכות חוקית ובין שאין מחזיקים אותם עפ״י סמכות חוקית;
”תכלית צבורית“ כוללת כל מטרה או תכלית של מועצת העיריה;
”תכלית מסחרית“ פירושה תכלית לצרכי מסחר או תעשיה;
”תכלית פרטית“ פירושה תכלית שאינה לא תכלית צבורית ולא מסחרית;
”צנור שרות“ פירושו כל צנור, שאינו רכושה של מועצת העיריה המשמש להספקת מים לבנין אחד או לכל מקום המצוי באותו מגרש בנין ובידי בעלות אחת;
”צנור ראשי“ פירושו כל צנור שאינו צנור שרות;
”ביב“ - (נמחקה);
”רחוב“ כולל כל דרך, רחבה או מעבר בין שהוא פתוח לרבים ובין שאינו פתוח לרבים, שיש לצבור זכות מעבר בהם, וכן כולל המונח את הדרך שעל פני כל גשר צבורי וכל דרך או מעבר המשמשים או שנועדו לשמש כאמצעי־גישה לשני בתים או ליותר, בין שיש לצבור זכות מעבר בהם ובין שאין לו לצבור זכות מעבר בהם, וכל התעלות והערוצים שבצדי כל רחוב יהא דינם כחלק של אותו רחוב.
[תיקון: תשכ״ב]
חלק א׳ (בוטל)
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ב]
(בוטל).
חלק ב׳
סמכות כללית להספקת מים לאזור [תיקון: תש״ח]
באישורו של הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז] רשאית מועצת העיריה, ואם נתבקשה בכך ע״י שר הפנים, – חייבת היא להתקין לאזורה או לכל חלק הימנו הספקת מים מאיכות הגונה ובכמות מספקת לצרכי הצבור והיחיד ולשם כך הרשות בידה לעשות את המעשים דלקמן, מתוך התחשבות בהוראות פקודת העיריות, 1934, בענין התקשרות בחוזים ע״י המועצה:
(א)
לבנות ולהחזיק מפעלי מים, לחפור בארות ולעשות כל פעולות נחוצות אחרות, וכן
(ב)
לקבל כל מפעלי מים בחכירה או בשכירות או לקנות כל מפעלי מים, בין באזור ובין מחוצה לו, וכל הזכויות, הסמכויות והזכויות המיוחדות אשר לחברת מים, וכן
(ג)
להתקשר בחוזה עם כל אדם לשם הספקת מים.
הספקת מים לצרכי בית
(1)
לצורך חלק זה מן הפקודה, הספקת מים לצרכי בית או לצרכי בית ולצרכים רגילים לא תכלול הספקת מים לבקר או לסוסים או לרחיצת מרכבות או למכונות קיטור או לצרכי מסלות הברזל או לצרכי הסקה או אורור בבנינים צבוריים או להנעת כל מכונה או מכשיר או לכל מלאכה, תעשיה, או עסק או להשקאת גנות ע״י כל ברז, שפופרת, צנור או מכשיר כיוצא בזה או למזרקות מים או למרחצאות צבוריים או לבתי כביסה צבוריים או לכל צרכי נוי.
(2)
”בקר“ כולל לצורך סעיף זה עזים, כבשים, חזירים, חמורים, פרדות וגמלים.
הסמכות למתוח צנורות ראשיים [תיקון: תשכ״ב]
מועצת עיריה המספיקה מים באזורה היא תהיינה לה לשם מתיחת צנורות מים ראשיים כל אותן הסמכויות אשר לה בענין מתיחת צנורות שופכין, בין באזורה היא ובין מחוצה לו, כאמור בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ״ב–1962, וכן תהיה כפופה לאותן ההגבלות החלות עליה בענין מתיחת צנורות שופכין.
בענין הספקת מים
מועצת עיריה תתקין ותחזיק בכל מפעל מים שהיא בנתה, חכרה או קנתה, הספקה של מים נקיים וטהורים; ומקום שמועצת עיריה מותחת כל צנור להספקה לצבור תושבים מבין תושבי האזור או לחלק מהם, מותחין את צנור המים בלחץ אשר יהא מספיק, לדעת מנהל מחלקת העבודות הצבוריות, לאותו אזור או לאותו חלק מן האזור.
הסמכות להספיק מים לרשות של המחוז הסמוך [תיקון: תש״ח]
מועצת עיריה המספיקה מים באזורה היא רשאית באישורו של הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז], ואם נדרשה בכך מאת שר הפנים, – חייבת היא להספיק מים לכל מחוז סמוך בתנאים שיוסכם עליהם, ואם היו חלוקי דעות בענין זה – ככל אשר יוחלט ע״י שר הפנים.
חבור צנורות שרות לצנור הראשי
מועצת העיריה המחליטה להספיק מים לאזורה או לחלק הימנו, לצרכי בית ולצרכים רגילים, זכאים בעלי הבתים והבנינים באותו אזור או בחלק הימנו, בהתחשב עם הוראות פקודה זו, לקבל אותה הספקה ובהתחשב עם האמור לעיל, תמתח מועצת העיריה לצורך זה, לפי בקשה בכתב מאת הבעלים, צנור שרות לביתו או לבנינו ותחברנו עם הצנורות הראשיים שיימתחו ע״י מועצת העיריה, והבעלים ישאו בהוצאות הכרוכות בצנורות שרות אלה ובחבורם לצנורות הראשיים; וכשאיזה בית שלא קבל הספקה כזאת נמצא במרחק של מאה מטר מן הצנור הראשי, שיימדד לאורך הקו של אותו צנור שרות, תהא הסמכות למועצת העיריה לדרוש מאת בעל הבית או המקום באותו רחוב שלא קבל הספקה, לקבל הספקת מים ע״י שיחבר צנור שרות לצנור הראשי האמור; ואילו אם סרב אותו בעל לקיים את הדרישה או אם התרשל בכך, מותר לה למועצת העיריה להכנס לאותו בית או בנין ולגשת בעצמה למתיחת צנורות השרות, ולגבות מן הבעלים את ההוצאות הכרוכות בכך.
מחובתה של מועצת העיריה לדאוג כי לכל בית תהא הספקת מים
מחובתה של כל מועצת עיריה, אגב התחשבות בהוראות פקודה זו, לדאוג לכך כי לכל בית תפוש הנמצא באזורה תהא במרחק לא רב כמות מצויה של מים טהורים אשר תספיק לתצרוכת ולשימוש לצרכיהם של גרי הבית.
זכות הכניסה לצורך בקורת [תיקון: תש״ח]
כל רופא של משרד הבריאות [במקור: מחלקת הבריאות] או פקיד שנתמנה לצורך זה ע״י מועצת העיריה רשאי להכנס לכל בית בכל עת, בין שעה שמונה בבקר וחמש אחה״צ, לאחר תתו מודעה מספקת על כך, ולבדוק אותו בית כדי להוכח כי נתקיימו הוראות פקודה זו, והרשות בידו ליטול דוגמאות מהספקת המים המשמשת באותו בית לשם בדיקה בקטריולוגית וכימית כדי לברר באם אותם מים הם נקיים וראויים לשמוש ליושבי הבית.
אין להקים או לבנות מחדש בתים בתוך איזורי עיריה בלא להכניס בהם הספקת מים [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]
(1)
בית באזור עיריה שיוקם לאחר תאריך התחלת פקודה זו או בית שיהרס לאחר אותו תאריך עד כדי קומתו התחתית או למטה מזה, ולאח״כ יוקם מחדש, אסור לבעליו לגור בו, ואסור לו להתיר לאחרים לגור בו כל עוד לא קבל מאת מועצת העיריה של האזור תעודה האומרת כי הוכנסה לאותו בית הספקה של מים טהורים בכמות אשר על יסוד דו״ח של רופא משרד הבריאות [במקור: מחלקת הבריאות] או המהנדס, תהא נראית מספקת לתצרוכת או לשמוש לצרכי הבית של גרי הבית.
(2)
כל בעל בית המחזיק בית או מתיר להחזיק בית בניגוד לסעיף זה יהא צפוי לאחר צאתו חייב בדינו לקנס של לא יותר מלירה אחת על כל יום שבו הוא מחזיקו.
הגבלה על מכירת מים [תיקון: תש״ח־2]
(1)
בלי הסכם בכתב מאת מועצת העיריה אסור לשום אדם למכור מים באזור העיריה או לגרום למכירתם.
(2)
כל העובר על סעיף זה יהא צפוי לקנס של לא יותר מעשרים לירות.
בארות מזוהמות וכו׳ [תיקון: תש״ח, תשכ״ד]
(1)
על יסוד הודעה מרופא משרד הבריאות [במקור: מחלקת הבריאות] למועצת העיריה כי המים אשר בבאר, בגיגית בבור, שבאזורה, בין שהם צבוריים ובין שהם פרטיים, המתקבלים מכל משאבה והמשמשים או העלולים לשמש לאדם לצרכי שתיה או לצרכי בית או לייצור משקאות לשמוש אדם, הם כה מזוהמים עד שהם מזיקים או מסוכנים לבריאות, חייבת המועצה לדרוש מאת בעל המקום שהבאר, הבור, הגיגית שייכים לו, ואילו אם הבאר, הגיגית, הבור או המשאבה הם צבוריים – מאת כל אדם שטוענים נגדו כי הוא מעונין בהם, לתקנם במשך תקופה מסויימת, והיה אם אותו בעל או אותו אדם לא יתקן את הפגם במשך אותו זמן, רשאית אותה מועצה לבקש משופט של בית משפט שלום צו לתקון הפגם, ואותו שופט יזמין את הבעל או האדם, והרשות בידו לדחות את הבקשה או ליתן צו הגוזר לסגור לחלוטין או באופן ארעי את הבאר, הגיגית, הבור או המשאבה או להשתמש במים רק לצרכים מסויימים בלבד או ליתן צו אחר שיראה צורך בו כדי למנוע היזק לבריאותם של אנשים השותים את המים.
(2)
מי שניתן נגדו צו עפ״י סעיף זה ולא קיימו, הרשות בידי שופט של בית משפט השלום עפ״י בקשת מועצת העיריה, ליפות את כוחה לעשות את כל הדרוש לביצועו של הצו וכל הוצאות שהוציאה תוכל לגבותן מן האיש שהצו ערוך אליו, כפי שנקבע בסעיף 13 לפקודה כאילו היו פיגורי תשלום של מסים.
אם יש שפע במים רשאית מועצת העיריה להספיק מים שלא לצרכי בית
אם נותר למועצת העיריה עודף של מים לאחר שסיפקה את צרכי הצבור די הצורך לשמוש בית ולשמוש רגיל, הרשות בידה להספיק מים מתוך אותו עודף שלא לצרכי בית.
באיזה תנאים מותר להספיק מים
מים שהוספקו עפ״י הוראות חלק זה של הפקודה צריך להספיקם (בהתחשב עם הוראות פקודה זו) בהתאם להוראות פקודת העיריות, 1934 ולחוקי העזר שיותקנו על פיה.
שונות
ערעור לשר הפנים במקרים מסויימים [תיקון: תש״ח, תשכ״ב]
כל המוצא את עצמו מקופח ע״י מודעה, צו או דרישה שניתנו ע״י מועצת עיריה או בשמה, עפ״י סעיף 20 מפקודה זו, הרשות בידו בתוך עשרים ואחד יום מיום ההודעה, הצו או הדרישה או במשך זמן ארוך יותר ששר הפנים יקבענו, לערער עליהם בפני שר הפנים, והחלטתו תהיה החלטה סופית.
השמוש [תיקון: תש״ח, תש״ט]
רשאי שר הפנים במודעה שיפרסמנה ברשומות לצוות להטיל פקודה זו או חלק הימנה על כל עיריה, ומשצוה כך תחול הפקודה או חלק הימנה על אותה עיריה.
שר הפנים רשאי להכריז באותה צורה כי פקודה זו או חלק הימנה לא יוסיפו לחול על עיריה, ומשצוה כך לא תוסיף פקודה זו או חלק הימנה לחול על אותה עיריה.
פקודה זו לא תחול על כל עיריה אלא בהתאם להוראותיה.
פורסמה הודעה בדבר תחולת הפקודה על כל העיריות ועל כל המועצות המקומיות הקיימות ושיוקמו בעתיד (י״פ תשכ״ב, 220).
2 בינואר 1936.
- א. ג. ווקאפ
נציב עליון
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.