פסיקתא דרב כהנא יב כה
<< · פסיקתא דרב כהנא · יב · כה
ד"א אנכי י"י אלהיך (שם). א"ר חננא בר פפא נראה להם הקב"ה פנים זעופות, פנים בינוניות, פנים מסבירות, פנים שוחקות. פנים זועמות למקרא, כשאדם מלמד את בנו תורה צריך ללמדו באימה. פנים בינונית למשנה. פנים מסבירות לתלמוד. פנים שוחקות לאגדה. אמ' להם הקב"ה אע"פ שאתם רואין כל הדמוייות הללו, אלא אנכי י"י אלהיך (שם). א"ר לוי נראה להם הקב"ה כאיקונין הזו שיש לה פנים מכל מקום, אלף בני אדם מביטין בה והיא מבטת בכולם. כך הקב"ה כשהיה מדבר כל אחד ואחד מישר' היה אומ' עמי הדבר מדבר, אנכי י"י אלהיכם אין כת' כאן, אלא אנכי י"י אלהיך (שם). א"ר יוסי בר' חנינא ולפי כוחן של כל אחד ואחד היה הדיבר מדבר עמו. ואל תתמה על הדבר הזה, שהיה המן יורד לישראל כל אחד ואחד היה טועמו לפי כוחו, התינוקות לפי כוחן, והבחורים לפי כוחן, הזקנים לפי כוחן. התינוקות לפי כוחן, כשם שהתינוק הזה היונק בשדי אמו כך היה טועמו, שנא' והיה טעמו כטעם לשד השמן (במדבר יא:ח). והבחורים לפי כוחן, שנ' ולחמי אשר נתתי לך לחם ושמן ודבש האכלתיך (יחזקאל טז:יט). והזקנים לפי כוחן, שנ' וטעמו כצפיחית בדבש (שמות טז:לא). ומה אם המן כל אחד ואחד לפי כוחן היה טועם לפיו, בדיבר כל אחד ואחד שומע לפי כוחן. אמ' דוד קול י"י בכח (תהלים כט:ד), קול י"י בכוחו אין כתי', אלא קול י"י בכח, של כל אחד ואחד. א' להם הקב"ה לא מפני שאתם שומעי' קולות הרבה, אלא היו יודעים שאני הוא, אנכי י"י אלהיך (שמות כ:ב). בעולם הזה נגאלו ישר' ממצרים ונשתעבדו בבבל, ומבבל למדיי, וממדיי ליון, ומיון לאדום, ומאדום הקב"ה גואלן ואינן משתעבדין עוד, שנ' ישראל נושע בי"י תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד (ישעיה מה:יז). חסלת.