פסיקתא דרב כהנא יב יט
<< · פסיקתא דרב כהנא · יב · יט · >>
אינו אומר בירח השלישי כשם שהוא קורא לחדשים אחרים, בירח זיו (מלכים א' ו:לז), בירח בול (שם לח), בירח האיתנים (שם ח:ב), אלא בחדש השלישי, א"ר יהודה בר' סימון אמ' להם הקב"ה חידוש דברים אני עושה ומחדש אתכם. למלך שהיה לו בן ועמד הבן על פירקו, ביקש להשיאו ולא היה לו אנגנטרון חדשה, א' המלך אין כבודו של בני כן, אם נמתין עד שנעשה אנגנטירין חדשה אני מאחר שמחתו של בני. מה עשה המלך, הביא נפחים ואומנים והיו מצחצחים בכלי נחשת, והביא חרשים והיו מסרגין בכלי העץ, נמצא המלך משיא את בנו על אנגנטירין ישנה שהיא נראית חדשה. כך הקב"ה בשעה שיצאו ישר' ממצרים ביקש ליתן להם התורה, והיו בתוכן סומין חיגרים חרשים, א' הקב"ה התורה כולה שלימה, שנ' תורת י"י תמימה (תהלים יט:ח), נותן אותה לדור הזה שיש בהם בעלי מומין, ואם נמתין עד שיעמדו בניהם, אני מאחר בשמחתה של תורה, מה עשה הקב"ה, ריפא אותם ואחר כך נתן להם את התורה. ומנין שריפא אותם, מי שהיה סומא נעשה רואה, שנ' וכל העם רואים את הקולות (שמות כ:טו). ומי שהיה חרש נעשה שומע, שנ' כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שם כד:ז). ומי שהיה חיגר נעשה שלם, שנ' ויתיצבו בתחתית ההר (שם יט:יז). הוי חידוש דברים אני מחדש בכם ועושה בכם מעין דוגמה העולם הבא. מה לעתיד לבוא אז תפקחנה עיני עיורים (ישעיה לה:ה), אף הכא וכל העם רואים (שמות כ:טו). מה לעתיד לבוא ואזני חרשים תפתחנה (ישעיה שם ה), אף הכא ויאמרו כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). מה לעתיד לבוא אז ידלג כאיל פסח (ישעיה שם), אף הכא ויוצא משה את העם לקראת האלהים ויתיצבו בתחתית (שמות יט:יז). מה לעתיד לבוא ותרון לשון אלם (ישעיה שם), אף הכא ויענו כל העם יחדיו ויאמרו (שמות יט:ח).