פסיקתא דרב כהנא ד ז


ז.    [ עריכה ]
(ז) ויקחו אליך פרה (שם) לולינס בר טיבריס בשם ר' יצחק קאטריקו, ר' עזריה א' לה ר' יצחק ור' יוסה בר חנינה: אמר לו הקב"ה: משה, לך אני מגלה עסקי פרה, אבל לאחרים - חוקה! - דאמר ר' חונא: כי אקח מועד אני מישרים אשפוט (תהלים עה ג) והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון (זכריה יד ו) יקפאון כתב, דברים שהם מכוסים מכם בעולם הזה - עתידין הן להיות צפין לכם, כהדן בולוס! הדא היא דכתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות וגו' (ישעיה מב טו),

הדברים אעשה אין כתיב, אלא עשיתם ולא עזבתים (שם) כבר עשיתים לר' עקיב' וחביריו! דא' ר' אחא: דברים שלא ניגלו למשה בסיני ניגלו לר' עקיבא וחביריו, וכל יקר ראתה עינו (איוב כח י) זה ר' עקיבא

א"ר יוסי בר' חנינה: רמזו שכל הפרות בטילות - ושלך קיימות. ר' אחא בשם ר' יוסי בר' חנינה: בשעה שעלה לשמי מרום, שמע קולו של הקב"ה יושב ועוסק בפרשת פרה, ואומר הלכה משם אומרה: ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים. אמר משה לפני הקב"ה: רבון העולמים, העליונים והתחתונים ברשותך, ואת יושב ואומר הלכה משמו של בשר ודם? אמר לו הקב"ה: משה, צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי, ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחילה: ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים. אמר לפניו: רבון העולמים, יהי רצון שיהי מחלציי! אמר לו: חייך שהוא מחלציך! הדא היא דכתיב ושם האחד אליעזר (שמות יח ד) ושם אותו המיוחד אליעזר.

תמן תנינן, אבא שאול אומר כבש פרה כהנים גדולים עושים אותו משל עצמן, ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו, אלא סותרו וחוזר ובונה אותו משלו. ר' אחא בשם ר' חנינא: יותר מששים ריבוא ככרי זהב היה יוצא עליו, וכולם שחצים היו. והא תני: שמעון הצדיק עשה שתי פרות, ולא בכבש שהוציא את הראשונה הוציא את השנייה? אית לך מימר על אותו צדיק שהיה שחץ? ר' אבון בשם ר' לעזר: משום סילסול פרה.

גוי אחד שאל את רבן יוחנן בן זכיי, אמר ליה: אילין מיליא דאתון עבדין נראין כמן כשפים: מביאין פרה ושוחטין אותה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה, ואחד מכם מטמא למת - ומזין עליו שתים שלש טיפים, ואומרין לו טהרתה! אמר לו: לא נכנסה רוח תזזית באותו האיש מימיו? אמר לו לאו; אמר לו ולא ראיתה אחר שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו הין; אמר לו: ומה אתם עושין? אמר לו מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו ומרבצים עליה מים - והיא בורחת! אמר לו: ולא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר? כך הרוח הזה, רוח טומאה היא, דכתיב וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה וג' (זכריה יג ב)

וכיון שיצא אמרו לו תלמידיו: ר', לזה דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרים! אלא גזירתו של הקב"ה הוא! אמר הקב"ה: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, ואין אתה רשאי לעבור על גזירתי! זאת חוקת התורה (במדבר יט א):