פסוק המתחיל ומסתיים באות פ ה
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ (משלי לא, כו)
- פחז כמים אל־תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה
- פעמן ורמן פעמן ורמן על־שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את־משה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פר אחד בן־בקר איל אחד כבש־אחד בן־שנתו לעלה
- פה אל־פה אדבר־בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה
- פן־תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל־סמל תבנית זכר או נקבה
- פן־יש בכם איש או־אשה או משפחה או־שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את־אלהי הגוים ההם פן־יש בכם שרש פרה ראש ולענה
- פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת־גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה
- פרה למד מדבר באות נפשו [נפשה] שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל־מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה
- פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם־יהוה
- פעלתו אשר־עבד בה נתתי לו את־ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה
- פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה
- פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי־כן תכינה
- פרצת כל־גדרתיו שמת מבצריו מחתה
- פרש ענן למסך ואש להאיר לילה
- פתחו־לי שערי־צדק אבא־בם אודה יה
- פלאיה [פליאה] דעת ממני נשגבה לא־אוכל לה
- פרשתי ידי אליך נפשי כארץ־עיפה לך סלה
- פיה פתחה בחכמה ותורת־חסד על־לשונה
- פנו־אלי והשמו ושימו יד על־פה
- פדה נפשי [נפשו] מעבר בשחת וחיתי [וחיתו] באור תראה
- פתשגן הכתב להנתן דת בכל־מדינה ומדינה גלוי לכל־העמים להיות עתדים ליום הזה
- פשחור אמריה מלכיה
- פלטיה חנן עניה
- פלגש כלב מעכה ילד שבר ואת־תרחנה