פירוש קדמון על ספר חסידים/רנא
ספר חסידים רנא
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
בראשונה לא כו' כגון הצבור אומר נאוה תהלה והעומד לפני התיבה מתחיל בפי ישרים. ר"ל כיון שהצבור סיימו ואמרו רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה אז שייך להעומד לפני התיבה לומר בפי ישרים תתהלל כו' וכשהיו כו' מתחיל למעלה לפי שלא כו' ור"ל כשהיו פריצים לומר כו' אז היה היורד לפני התיבה מתחיל למעלה דהיינו במקום שהי' עומד בשעה שסיימו הפריצים כי זה הוא מן הצורך לפי שלא היה רוצה למהר כפריצים ונמצא כשהם סיימי הוא לא סיים ע"כ היה צריך לומר מה שלא סיים אחר סיומם אבל כשהם טובים ואינם ממהרים ויכול לסיים כמו הם בלא מהירות לא היה חוזר למעלה לומר מה שכבר אמר ועתה שחוזרין למעלה עון הוא לפי כו' כיון כו' ולא מהרו א"כ היא אמר כמו הם לפ"ז מה צורך לחזור למעלה מה שכבר אמר הלא אין להיורד לפני התיבה אלא כו' ואם הוא מתחיל למעלה כו' מי שאינו יודע משום שאינו אומרם בכל יום יש מי שאינו יודע ואומר היורד אותו בשביל להוציאו ידי חובתו לפי זה היה לו להתחיל מנשמת כל חי כי משם ואילך אין אומרים בכל יום: ולכך סמך ולא ידברו וגו' וסמיך ליה רני וגו' ר"ל מדכתב וסמך אהדדי ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית משמע דתרמית אינו כזב אלא דבור שיהיו נגלהו טוב הגון והי' מרומם בתוכו כגון האי דאמרי' שאינו כזב שהכל אפשר להיות מאת הקב"ה אבל לא ימצאו בפיהם לשון תרמית כיון שאין רגיל להיות הוי כמרומה בתוכו וסמיך ליה רני כו' וגו' משמע שלא ירצו אלא מה שידברו ומה שימצא בפיהם: נ"א וסמיך רני וגו' ועלזי בכל לב וצריך למשורר את הניגון שלא ישמח הלב אלא במשך הניגון מי שאומר בקול רם כו' מגרונו ויאמר ממקום שפסק ור"ל מדכתיב ועלזי בכל לב ע"כ המרנן ומשבח להקב"ה צריך לשורר בניגון השבח ורינון שהרי לא ישמח הלב אלא במשך הנגון והמלות שאם יהיה רוקק להשליך מחוטמו שיקנח שייך לסי' רנ"ב: