פירוש קדמון על ספר חסידים/כא
ספר חסידים כא
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
חסידים הראשונים כו' כדי להתודות על חטאתם. ואם שכח חטאו אין יכול להתודות עליו לכך היו כותבים באגרת עונותיהם: וכדי שיזכור כו' ר"ל וגם מפני זה כותבי' שיזכור ויעשה תשובה: ולפיכך טוב לכתבם לקיים כו' ר"ל לפי טעמם של חסידים הנ"ל לפיכך טוב לכתבם לקיים מה שנאמר וחטאתי וגו' וזוכר כו' דהיינו אם כתבם מקיים ספסוק וחטאתי וגו' ומפני זה וזוכר כו' ויום הדין כנ"ל שזוכר עונותיו שעתיד ליתן דין עליהם: ולבסוף אהבת שמי' כי היא מובחרת ר"ל אהבה היא מדרגה המובחרת להיות תשובה שלימה בזוכרו חסדיו עמו וראוי שלא יהיה כפוי טובה על טובת הבורא העודפת עליו ויכסה בושה פניו בזוכרו שהוא כפוי טובה וירוץ וישוב: אחד מעונותיו כו' ר"ל אם חלל שבת כמה פעמים יגיד לאדם צדיק וצנוע שחלל שבת פעם אחד שיורה לו תשובה וממילא יודע שאם חלל שבת כמה פעמים שיעשה תשובה זו כמה פעמים כפי פעמים שחלל השבת נשמע מזה שמותר להגיד כו' או ישאל כו' כדי שיורה לו האיך יעשה תשובה ולפי זה יכתוב נמי חטאיו ברמז כנ"ל ומיד היא מתקבלת כו' וצ"ל לפ"ז מה שכתב לעיל סי' כ' כיצד כו' אינו זז משם עד שמוחלין לו היינו בימים שבין ר"ה לי"ה או צ"ל דאינו זז כו' לאו דוקא אלא פירושו דאינו צריך לי"ה ומיירי נמי בשאר ימים אם מתמיד בתשובה וצעקה מוחלין לו: וצועקים בלב שלם כו' ר"ל שמאמצים בתשובה ובצעקה וזהו שמסיים י"ה כו' ולרבים כו' דהיינו שעצמו של י"ה מכפר לרבים אף בלא אימוץ לכל יחיד הוא כמו שכתב לעיל סי' כ' שיש עבירו' ליחיד שאינן מתכפרות עד י"ה וזהו שמסיים הוא קץ כו': לכל ישראל וכו' ר"ל בין ליחיד בין לרבים כנ"ל לפיכך חייבים הכל בין יחיד בין רבים לעשות תשובה ומצות וידוי י"ה כו' שמא כו' ור"ל שנמצאמת בלא וידוי ע"כ יתודה קודם גם י"ל כמו שאיתא על פסוק ועניתם את נפשותיכם בט' לחודש וכי בט' כו' אלא כל האוכל כו' מעלה כו' וטעם שאכילה הוא עינוי לנשמה ע"כ מעלה עליו כו' ואם מת וחנק בסעודה נמצא שמת מתוך עינוי ותשובה ע"כ יתודה ג"כ קודם אכילה שמא יחנק בסעודתו ומת בוידוי ותשובה שאכילה חשיב עינוי ותשובה כנ"ל: ויאמר הוידוי שנהגו אבל אנחנו חטאנו ר"ל כל הנוסחא דהיינו עם אשמנו כו': העבירות כו' ועודנו עומד בתשובתו כו' ר"ל דוקא עדיין עומד בתשובתו מתודה עליהן בי"ה אח' אבל אי לא עומד בתשובה עדיין לא מתודה עליהן כאי' בפרק י"ה ומביא ראיה מדוד שנאמר כי פשעי וגו' ודוד היה מחזיק עצמו בב"ת כמה שנים: