ספר חסידים כא
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

חסידים הראשונים היו כותבים באגרת עונותיהם כשהיו חוטאים כדי להתודות על חטאתם וכדי שיזכור ויתחרט ויעשה תשובה מפני שזוכר עונותיו שהוא עתיד ליתן דין וחשבון עליהם ויעשה תשובה ולפיכך טוב לכתבם לקיים מה שנאמר (תהלים נא ה) וחטאתי נגדי תמיד וזוכר יום המיתה וגיהנם ויום הדין ולבסוף אהבת שמים כי היא מובחרת אך ברמז יכתבם שלא ימצאם שום אדם ומה שאמרו חצוף מאן דפריש חטאיה זהו שמגיד לכל אשר חטא אבל מותר להגיד לאדם צדיק וצנוע אחד מעונותיו כדי שיורה לו היאך יעשה תשובה או ישאל לו סתם אדם שעשה עון זה ובא לשוב היאך יעשה תשובה. אעפ"י שהתשובה והצעקה יפה לו לאדם בכל עת. ימים שבין ר"ה ליה"כ יפה היא יותר ומיד היא מתקבלת שנאמר (ישעיה נה ו) דרשו ה' בהמצאו בד"א ביחיד אבל בציבור כל זמן שהן עושים תשובה וצועקים בלב שלם הם נענין שנאמר (דברים ד ז) מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו. יה"כ הוא יום התשובה לכל יחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לכל ישראל לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות בי"ה ומצות וידוי יה"כ שיתחיל מבעוד יום קודם שיאכל וישתה שמא יחנק בסעודתו ויאמר הוידוי שנהגו אבל אנחנו חטאנו והוא עיקר הוידוי. העבירות אעפ"י שהתודה ביה"כ זה ועודנו עומד בתשובתו מתודה עליהן ביה"כ אחר שנאמר (תהלים נא ה) כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד: