פירוש קדמון על ספר חסידים/ה
ספר חסידים ה
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
לעשות. נ"א יראה תלמיד תלמיד לרב מנין ת"ל הוכח וכו'. דאי לדבר זה לבד אתי קרא שיחזור ויוכיחנו כדלעיל ה"ל למיכתב הוכח הוכח או תוכיח תוכיח ומדנקיט תרי לישנא שמעינן נמי זה ואנו חייבים להוכיח כו' עד שיכו אותנו ויבזו אותנו ויקללו אותנו זה סותר למה שכתב לקמן סי' תי"ג אבל באמת לא מבטן אחד יצאו שניסם אלא מהרב' ס"ח נעתק ס"ח זה בדברי עולם ובדברי שמים להרחיקו מעבירות שבין אדם לחבירו ומעבירות שבין אדם למקום והמחזיק כו' חייב בעונש חבירו שנא' לא תשא עליו חטא שמשמעו שאם מונע מלהוכיח נושא עליו חטא חבירו וע"כ גם הוא בעונש חבירו ואם כו' ויש למוכיח זכותו כו' דקי"ל כל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו ומחשבה טובה הקב"ה מצרף למעשה וכ"ש זה שמדבר דברים ומוכיחו עם המחשבה טובה ע"כ חשוב כאילו זיכה את חבירו ויש לו זכות המזכה את חבירו כמו שמפורש כו' ואתה וגו' הוא בעוונו ישא ואתה נפשך הצלת וגו' כלומר מנ"ל דמה שאמרה תורה ולא תשא עליו חטא הוא חטא חבירו והוא בעונש חבירו וע"ז אמר כמו שמפורש כו' דכתיב ואתה כי הזהרת וגו' הו' בעוונו ימות ואתה נפשך הצלת דמשמע שאם לא הזהירו הוא לא ימות בעונו ואתה בסכנת נפש משום כיון דלא הוכיחו והזהירו הוא בחטא חבירו וכתיב הנפש החוטאת היא תמות וממילא הוא בעונש חבירו ובסכנת הנפש כמו שהיה חבירו אם הזהירו והוכיחו ולפ"ז נמי מה שאמרה התורה ולא תשא עליו חטא היינו חטא חבירו כמו שמפורש בפרשת כו' וזה הטעם שמשנה לשון הפסוק שכתוב ביחזקאל וכתב הוא בעונו ישא להורות לן משום דהזהירו והוכיחו הוא בעונו ישא כלומר ימות כיון דמשמעות לשון הפסוק דיחזקאל ל"ג ח' וט' בעוונו ימות ומלת ישא חד הוא נקט בלישנא מלת ישא ללמוד שכמו כן הוא פירושו של מלת תשא דכתיב בתורה הא אם לא הזהירו והוכיחו אחר שלא הזהירו והוכיחו עונו ישא מיתור' דמלת היא נפקא לן דיוק זה וע"כ מה שכתב בתורה מלת תשא בלא הוכיחו ולא תשא עליו חטא נמי פירושו חטא של חבירו ועונשו כנ"ל שלא כו' דאי ללימוד כמו שאמר יחזקאל לבד אתי ה"ל לכתוב תחלה לא תשא וגו' ואח"כ ה"ל לכתוב הוכח וגו' והוי משמעותו שפיר לא תשא עליו חטא שלא תוכיח רק הוכח וגו' אבל עכשיו דכתיב ברישא הוכח וגו' ואח"כ כתיב ולא תשא וגו' משמע נמי הכי הוכח וגו' ולא תשא חטא בהוכחה ע"כ אמר נמי ועיקר כו':