עשרה מאמרות מאמר חקור דין ג יא

<< עשרה מאמרות - מאמר חקור דין - חלק ג פרק יא >>

המצוה הראשונה אשר אמרנו, היא בנין אב לכל המצות שהן צריכות שמור והזדמנות רב, כמו שהיה מכריז שלמה המלך ע"ה שומר מצוה לא ידע דבר רע. צא ולמד מאכילתו של פסח מצרים דכתיב ביה חפזון שכינה, שהיתה נחפזת לגאול את בניה. ולהזהיר מן הבלבול והמהומה בקיום אותה מצוה, ללמדנו שלא נאמר בה חפזון אלא על הכוונה הזאת, הקדים ופירש וככה תאכלו אותו בשלשה מיני הזדמנות. ונודע מדברי חכמים, גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה. והוא מאמר גדול העצה, כי הנה בריאת המזיקין עבירה לשמה, וגדולה היא בצורך ההנהגה הישרה מסבת מצוה שלא לשמה שעשה תחלה בחפזון אבינו הראשון כדלעיל פרק ט'. והיא צריכה מירוק להרים קרן לעמו בטוהר המחשבה וזכוך הכוונה, וכשנבראו המזיקין ערב שבת בין השמשות בשעה שהיה כעין חפזון, מדה כנגד מדה פחד אדם לנפשו ויצעק צעקה גדולה, כי הנה אויביך ה'. ורוח הקודש בפיהו אמת, אף היא תשיב אמריה כי הנה אויביך יאבדו ותרם כראם קרני. כי על כן נבראו בריאה גרועה באותה שעה, לא מן היום שלא תשלם להם בריאה, ולא מן הלילה שאין בריאה כלל עם קדושת היום, אלא בין השמשות דוקא כהרף עין ונבארהו. ומן הסימן המפורסם במזל שעות חל"ם כצנ"ש ראשי ימים, כצנ"ש חל"ם ראשי לילות. יתבאר לנו כי בריאת המזיקין היתה בסוף ממשלת צדק, למען יהיו נכנעים אליו שהוא מזלו של אברהם אבינו, כדכתיב צדק יקראהו לרגלו. ולפי שבו נבראו המזיקין, תחלה הוה קאי ליה במערב קרוב לשקוע, עד שגברו רחמיו יתברך עלינו ואוקמיה במזרח, שיהא זורח צומח ועולה מן האופק. והנה הופסקה בריאתם בתחלת ממשלת מאדים דמאריהון לאט להון אבדון ומות. וזהו ודאי גמר מעשה בראשית, להכין למזיקין מטבח שהמה יאבדו, וקדושת היום לעולם תעמוד לשומרי שבת וקוראי עונג. ומשני המשרתים הללו יסתייעו בלילי שבתות המלוים אותנו, לבקש רחמים עלינו שנתמיד בכבוד שבת ואל יהי מונע: