עשרה מאמרות מאמר חקור דין א טו

היודע לחשב י' תארי הסליחה לארך אפים ורב חסד, כנוסח השגור בפי כל ישראל, אל מלך יושב על כסא רחמים. לבבו יבין כי בא מרבה מחילה עם בטול הדלטוריא מן המדור שכנגדו למטה דתמן אשכחת ולא למעלה ממנו בשום פנים, יעויין בזוהר בראשית דף מ'. כי על כן לא הוזקקו בעצירת מגפה כי אם פנחס ודוד ואהרן שלוחו של משה, כי היא באה בגבולם והם לא באו בגבולה, ואולם זו כחו של אהרן בעמדו בין המתים ובין החיים, כי שם היה מלאך המות מתגבר כנגד הפכו, עד שזרזו משה לאהרן ואמר והולך מהרה. וכתיב וירץ אל תוך הקהל. תפש מדתו של אותו מלאך שהוא רץ בשעת המגפה, ובתמורת א"ת ב"ש למלת מגפה [ירוץ] תדעהו, כי ח' פסיעות שהוא רגיל לפסוע, ברשות ח' אותיות הקריאה והכתיבה לשם הגדול, הנה בשעת המגפה ירוץ וכוללן כאחד כדבריהם ז"ל במסכת ברכות, וכבר כפתו אהרן, לקיים מה שנאמר צדיק מושל יראת אלהים. ומלתא אגב ארחין מבעי לן לאודועי, כי מיכאל באחת. לפי שהוא משרת ליו"ד שבשם, ובתר רישא גופא אזיל. וגבריאל בשתים, שהוא משרת לה"א. וצריך ליטול רשות מן היו"ד תחלה, ומשנטל רשות אחר כך מן הה"א, כל שאר אותיות נשמעות אליה. ומדכתיב במעשה בראשית ועוף יעופף. הא רמיזי תרוייהו באורייתא ומלכיהון דמלאכיי' אינון, כדאיתא במדרש שוחר טוב. ואיכא למשמע מהאי קרא ומסברא נמי, דאיתיה לחד שהוא בשלש, ומנו אוריאל משרת הוא"ו. מדכתיב על הארץ נרמז אליהו בארבע ורפאל כמוהו. כי אמנם לכל המשרתים קדושים האלה, הנה אותיות הכנוי הולכות למסע אותיות השם, ואין צריך ליטול רשות מבית דין: