עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב ט
ואף זכריה נתנבא על חרבן הבית, פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ (זכריה יא, א). ומעקרא אינה אלא הודעת התקון המקווה לקץ הימין באתערותא דסליק מתתא לעילא. והוא מאמר השכינה מתרפקת על דודה רשפיה רשפי החמדה אל העבודה האמתית לדבקה בו כמו שרמזנו בירח, ועתיד הלבנון העליון להפתח לקראתה שהיא תחלת המחשבה, ואכילתה ארזי הלבנון הוא סוד המעשה בשוב ההויות לנרתקן, כטעם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל (שופטים יד, יד). כי המחשבה תחלתה למעלה וסופה למטה והמעשה בהפך. ומזה נבין כי תחלת המעשה הוא סוף המחשבה, לזה ולזה לא יתואר הסוף זולתי במשמע הסבה התכליתית, כי לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ (ישעיה ט, ו). ובסוף החלק השני מהמאמר הנזכר רמזנו דרוש עמוק נכבד מאד בפסוק וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים (מלכים א' יט, יח). נמשך אל הכוונה הזאת באמת מן הנבואות שלא נגלה טעמן והיה פתרונן לפי מקומן, ולנו עוד במאמר גור אריה פירוש לשבח נפלא מאד בפסוק הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה וכו' (ישעיה כט, יד). ומעתה ילמד סתום מן המפורש: