עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יב
ויצדק הויכוח הזה בחכמה ומוסר לירח, אם שיהיו הגרמים השמימיים חיים משכילים, אם שמניעיהם הם המדברים ומשתדלים בתקנתם ונקראים על שמם, וכשיונח היותם בעלי שכל, הוא הדבר אשר אמתוהו חכמי ישראל בפרק מי שהיה טמא (פסחים צד, ב): באמרם שהגלגל קבוע והמזל חוזר. וזה כי המזל הוא חלק שכלי מיוחד בגלגל, כמוח באדם שהוא מנהיג את הגוף בהשכל וחושק ומתדבק ונעשה כסא כבוד לנשמה, כן הדבר במזל שהוא המשכיל ומנהיג בחכמתו את הגלגל וחושק ומתדבק ונעשה בסיס למלאך, אם כן הגלגל הוא בעל נפש חיונית קבוע בשלמותו הקיים באיש, ושכלו הוא המזל החוזר להתבונן ברצון קונו, ומתעורר אל התנועה המסודרת בגלגל שלו, והנפש המשכלת אליו הוא המלאך, כי בלעדיו לא יתבונן בשכינה להשלים חפצה, כשם שאין המוח באדם מכיר את בוראו בשלמות מבלעדי הנשמה, והאומר מזל קבוע וגלגל חוזר דובר אמת, שהרגלים הן הנה מוליכות את הראש, והוא וחומרו שוים בזה המוחש, וכבר הפריז את המדה מי שאמר מן המפרשים שחזרו חכמי ישראל והודו לאומרים כך שאין הסוגיא כדבריו, ויונח ששתקו להם וגם מצאו בשוני הלכות הולך לשטתם אשר אין בה כזב לפי הפשט הנגלה, הנה המה בחכמתם לא רצו לגלות טעמם ונימוקם, ולדעת האומרים שאין לגרמים הללו חיות מעצמם ותנועתם אינה אלא טבעית בסבוב, כעליית היסודות הקלים וירידת הכבדים, אף אנו נאמר שמניעיהם מתחילים במזל ומשלימים בגלגל הנגרר אחריו, לא ידומה ההפך מזה בשום פנים לעומדים בסוד הבריאה ואמות סדורה: