עשירית האיפה על ספרא/הקדמה
הקדמת המחבר עריכה
אמר יצחק יהודה יחיאל בן לאאמ"ו הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם מהו' אלכסנדר בן לאדוני א"ז מו' יצחק אייזיק בן צבי בן הצדיק מהו' אלכסנדר בן הרב הגדול מהו' צבי חתן הרב בעל תוי"ט זללה"ה, בריך רחמנא מרא דארעא ומרא דשמיא שחלק מחכמתו ליריאיו חכמת התורה הנעלמה מעיני כל חי ומסר לנו שש מאות סדרי משנה ראשונה תורה שבעל פה ומסר לנו שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם למצוא כל דברי חפץ בתורה הקדושה ומזה הענין בא רבינו הקדוש וחיבר ששה סדרי משנה ואסף וקבץ מהמשניות ראשונות כל הצורך לצרכי שעה ואסף כל מה שחידשו חכמים במידות התורה וכל מחלקותן שנפלו בזה החלק מחלקי התורה וברמז כולל כל ת"ר סדרי משניות הנ"ל.
ואחר כך בא ר' חייא ור' אושעיא והוסיפו הלכות מה שקיבלו מרבינו הקדוש מת"ר סדרי משניות הנ"ל ומחלק השני שהוסיפו הראשונים בכח סברתן משלש עשרה מדות הנ"ל והכל נרמוז במשנה שסידר רבינו הקדוש אלא שהם ביארו ביותר ביאור איזה דברים הצריכין ביאור יותר מרחב.
ומחלק השני הנדרש במידות שנפלה המחלוקת בין הראשונים כל אחד לפי שרשו וחכמתו במידות הקדושות בזה המחלוקת סתם לנו רבינו הקדוש כר"מ, ור' חייא ור' אושעיא סתמו אותו החלק אליבא דר' נחמיה.
ואחר כך בא התנא אלקי רב, ואסף וחיבר מכל ת"ר סדרים כל מה שנצטרך לבאר פסוקי התורה, וכל הדרשות המקובל מהר סיני לבאר התורה אשר באמת כבר נרמוז הכל במשנה דבי רבינו הקדוש אלא שלקוצר דעתינו נלאה למצוא דבר חפץ. ובא הוא וקיבץ וכתב כל המקובל מהר סיני לדרוש האותיות והתיבות כגון הא דתנן בתורת כהנים ויקרא (ויקרא נדבה פרק ט ) "אותה כשרה בהשלכה ולא פסולה", וזה בודאי מקובל מהר סיני. והוא הספרא דתנא בניהו בן יהוידע.
ואחר כך הוסיפו התנאים הראשונים בפילפולים, והוקשו על דרשות אלו כגון 'והלא דין הוא מה אם במקום וכולי', שהוקשו למה לן דרשה זאת, וכל כיוצא בזה עמוד עליהם בספר הקדוש הזה תורת כהנים. וכל דרשות המקובלת מהר סיני וכל הפילפולים שהוסיפו על דרשות הנ"ל, הכל קיבץ הרב התנא בזרועו עוזו וסתם לן הספר הזה אליבא דר' יהודה, וכן ספרי אליבא דר' שמעון וזהו סלת הדברים בענינים אלו.
וברוך ה' אשר לא הסיר חסדו מאתי על כל הרעות שעברו עלי נפשי, לא מנע טובו מאתי, אין טוב אלא תורה, תורת אמת לשמה, וכל ימי נתגדלתי בין הצדיקים וקדושים לומדי תורה לשמה רודפי (התורה) החכמה חכמת אלהים ולמדתי תורה מתוך הטירוף והטילטול והצער ודוחק ועוני, והתאבקתי עפר רגלי הצדיקים, ועל ראשם נזר ישראל מופת הדור הרב האלקי דודי, אחי אבי, רבינו צבי מזידיטשוב ז"ל, וטעמתי מאורו טעמי התורה באור זרוע לצדיק כפי שלמדני ברוב צדקתו ופרישתו לילך בדרכי תורה והחכמה והעבודה, ובערו כאש עצמותי לרדוף אחר החכמה והעבודה ולדבק נפשי באל עולם, בדביקה וחשיקה וחפיצה, אשר זה לא יושג אלא אחר היגיעה רבה באור התורה והחכמה והמצות כמאמר הקדוש בעל קנה חכמה וז"ל:
- ועתה בני אם תהרהר בלבך לאמר מתי אעלה גם אני במדריגה זו עליונה, והנה עמי מונעים רבים כעין מזג החלש שהוא מונע טבעי ואין תחבולה להפכו עד תכלית המעלה וגם מונע עניות המחייבים רדיפת המזון והלבוש ותיקון הבית שהם עניינים הכרחים בעמידת איש בזמן. גם מונע הגלות בהיות אדם נמכר ומשעבדים אותו בעבודה קשה וכיוצא באלה ענינים רבים. אבל זה אני נשבע לך בני שכל המניעות האלו הם נמשכות אחר היצר הקשה הרע הלוחם והמפתה אותך עד שתמות בלי חכמה ובלי דעת ובלי ידיעות השם, ואתה מתלכלך בחומר ובלבנים עד שלא יתנו לך חלק לעולם הבא.
- אך אם יש אלקים עמך ראוי לך שתחשוב כי החכמה מזון הנפש, ואם תחסר החכמה חכמה אמיתות, תמות הנפש מיתה משונה, ואם לא תחסר החכמה אמיתות ממך -- אז תחיה, כי עליה נאמר כי היא חייך ואורך ימיך. וכאשר תחשוב כי באין הלחם שהוא מזון הגוף ימות הגוף -- כן ראוי שתחשוב על החכמה הזאת. וראה והבן בני כשהאדם רעב אינו ראוי שיאמר איני אוכל עד שיביאו לי מטעמים משונים אבל ראוי שישמח במה שהגיע לידו מן המזון לעתו כדי שיסור רעבתנותו שהוא סיבת המות, ובהזדמן לו מטעמים הרבים ישבע מהם כדי סיפוקו. כך תעשה בני מן החכמה האמיתות. אם תרעב ממנה ותצמא אליה -- דין הוא שתשבע ממנה ותרוה צמאונך כפי הנמצא בכחך כדי להציל נפשך משאול מטה, כי אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים, והוא שישתדל המשתדל תמיד להעלות לבו אל החכמה, ואז ישיגנה מן החכמי' ומן הספרים הקדושים וישתדל בכל יום כפי יכלתו. ואל יחשוב לומר אני לבי לשמים וכל מה שאני עושה לשם שמים הוא והוא אינו מעיין שיביאהו המעשה ההוא לידי חכמה האוהבת השם יתברך ואינו יודע כי התלמוד מביא לידי מעשה ואין מעשה מביא לידי תלמוד ואינו משים בדעתו שהמעשה קל אפילו לנערים כל שכן לבעלי השכל ותלמוד אשר בו חכמות אמת של ד' אלקים אמת קשה אפילו לזקנים כ"ש לבעלי הדמיון השקרי, וחושב כי מעשיהו מקובל מפני דיבור פיהו או מפני דמיון השקרי שדמהו לבבו כי הוא מאוהבי השם כי אין מעשה טוב בעולם אלא על ידיעות חכמת המעשה ההוא שהוא עושה ואז מקובל לפני השי"ת ולא במצות אנשים מלומדה.
- ודע בני שכל המונע עצמו מזה ואינו משתדל בחכמה הזאת לדעת מעשה אלקים לעשותו כמשפטו ואורו, ואם לא כולה, לפחות מקצתו -- דע כי המניעה ההוא מצד היצר הממית החיים. ואלו בקשו למנוע ממך מזון גופך ולא היית סובל אלא היית צועק להקב"ה ולבריות לפרנסך והיית בורח מעיר לעיר, ואלו היה באפשר לפרוח באויר היית פורח, וכל זה לבקש מזונך לקיום הגוף הנמשך אחר היצר. כ"ש וק"ו לקיום הנפש. ואלו יעזרך השם בזה הציור השכלי לקבלו ולהאמינו ולהמשיך אחריו בכל יכולתך, דע שלא ימנעך שום מונע, הן עוני הן גלות, ואפילו אם היית אסיר בבית האסירים לא ימנעך מלבקש החכמה והבינה והדעת, שהוא מלך בשש קצוות ומי הוא השוטה העב והגס שלא יהיה בורח מן המות בהכירו מהות המות וכו'
- ואתה בני אם חכם אתה ואוהב השם בכל לבבך שים דעתך אל השורש אשר ממנו חצבת, ודע כי מכסא הכבוד נלקחת, ומאור השכל נשפעת, ובצלם אלהים ודמותו נבראת, ומשפע אמיתות מציאותו נמצאת, ולא לבטלה באת בהאי עלמא שפילה, ומזה תשתדל להגות יום ולילה בתורת משה בחכמת אלקים ולקרא בספר הנביאים בתבונה ולשורר בדברי כתובים בדעה, ולגרוס במאמרי חז"ל בעיון זך ושכלי, ולהסתכל בחבורת הצדיקים העוסקים בשכל אלקי, ותמצא כולם צועקים על חסרון החכמה ועל פחיתות המעשים הנעשה בלתי חכמה והשכל, ובעשותך זאת שים לבך לדעת את השם הנכבד והנורא וחקקהו בלבך חקיקה שאין לה מחיקה, עכ"ל הפליאה של הקדוש בעל קנה חכמה.
ואתם אחיי עמדו על דבריו הקדושים איך מעורר לנפש המשכלת לרדוף אחר החכמה והתורה. ומיום היותי על אדמתי, אף שעברו עלי רעות רבות וצרות, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי מלרדוף בכל יכולתי אחר אור התורה לטעום ממתק אור התורה, מתוק האור לעינים, מטעמי עמר, מן אור אלקי השופע בכל רגע על עוסקי התורה לשמה, ולעשות המצות באור ושמחה, ולתקן נפשי לאור באור החיים לקנות חכמה מזון לנפש המשכלת באור אילת אהבים ויעלת חן אשר דדיה ירויך בכל עת, בכל בחינה קטן וגדול שם הוא, ולעשות מחלצת באור המצות בתום לבבי באמת בלתי חכמות ושכליות זרות.
ומעודי עד היום הזה היה נפשי שוקקה לזכות להשכיל בספר הקדוש תורת כהנים שהוא אחד מהשאלות ששואלין למעלה כמבואר במדרש משלי "בני, תורת כהנים למה לא שנית וכולי שכל דיני ישראל שהם דנין מתוכו הוא", עכ"ל עיין שם היטב. אף שידעתי שלבי חסר הרבה מיותר השאלות המבוארין לשם, כי לא בינות אדם לי, אלא כלי ריקם מחכמה ומיראה וכל דרכי בחזקת מקולקלים -- אף על פי כן מה שביכולתי לעשות אעשה בכל כחי לשם פעלם. ואחר שנגנוז ארון הקודש רבינו הקדוש אשר אין מקבלין תנחומין על החי אשר עבר עלי אחר כך טילטולא רבא וצער ויגון, בחזוזא(?) דלילה רז גילה לי שאזכה לשערי בינה ותיכף נזדמן לידי ספר הקדוש הזה תורת כהנים אשר כל ימי הייתי מצטער לראותו כמבואר בספר (חסד לאברהם) גודל מעלות ספר הקדוש הזה וז"ל:
- ספר תורת כהנים יש בו קע"ב פרקים כטעם עק"ב תיבות שיש בעשרת הדברות. ומי שזוכה ומתעסק בספר הזה יתברך בקע"ב ברכות כמנין פרשיותיו, וחשוב עליו כאלו קיים כל עשרת הדברות, והקב"ה בעצמו שומר אותו בכל עת ובכל מקום, עכ"ל.
וכן בגמרא ברכות דרשו על ובניהו בן יהוידע שלמד ספרא דבי רב הוא הכה את הארי בתוך הבאר וגם חלק נפשי משם. ומהאמוראים הנ"ל הית' צמאה נפשי לחזות בנועם ספר הקדוש הזה ולטעום מאורו. וכשזימן השי"ת לידי הספר הנ"ל עמדתי לעיין ועברתי על דברי רבינו הרב בעל קרבן אהרן ראיתי שמאוד האריך בדברים שאינם נצרכים כלל לענין דברי הספר הקדוש הנ"ל כמו שהתנצל בעצמו בסוף חיבורו שאמר אחר מאריך טירחא ועלה בלבי לחבר פירוש צח ונקי בקיצור לשון לפי הצורך וההכרח אשר יכלול כל דברי ראשונים בקיצור. וזאת היא עבודתי עבודת הכהנים לדקדק בכל אות ותיבה של ספר הקדוש הנ"ל שיהיה הכל מתוקן אשר רבינו הנ"ל מרוב חריפותו לא שת לבו לזאת.
ובמקום שיש עיון גדול בדברי ראשונים וקשיות אלימות על איזה ברייתא מהספר הנ"ל -- כתבתי בקיצור נמרץ פירוש צח לתקן הכל. וכן בפירושי רבינו אם יש בו דבר מספיק לקוצר דעתי -- כתבתי בקיצור כל דבריו, ואם יש בו דבר שלא נראה לקוצר דעתי אבל נראה בעיני פירוש היותר מרווח -- אחזתיו ולא ארפנו והביאותיו בכור הבחינה.
ושלש שנים רצופות יום ולילה עסקתי בספר הזה לדקדק בכל דבריו, ואתה הקורא הידיד הנעים בקשתי לעיין בכל דברי בהשכל ולעיין בדברי הראשונים. ובדברי רבים(?) אם המצא תמצא בידי איזה שגיאה תדין את נפשי לזכות, כי במלאכתי אין לי לא רב ולא חבר. ולכן אחי וריעי -- עפר אני תחת כפות רגליכם, בקשתי שטוחה לדון לעני זה לכף זכות ולחבב דברי אלה הנאמרים לכבוד השם יתברך באמת. וגם שלפעמים מאהבת הקיצור ומטעם הכמוס כתבתי דברים הנראים שהם לשון עילגים או בלתי הבנה -- בקשתי לעיין היטב ובודאי יהיה נכונים דברי כשחר נכון מוצאו.
וקראתי שם הספר עשירית האיפה שהוא מנחת עני הנותן נפשו, כך אני לא עשיתי בכאן אלא כעני זה המלקט ונותן נפשו לד' יתברך. וגם על שם קרבן אהרן -- עשירית האיפה -- שכל דבריו בענין הספר הזה נכללו בדברי. ועוד טעם אחר בלבי עצורה, וזה חלקי אמרה נפשי חלקי חלק תורת אלהים חיים והוא אשר נתן מאורי אור על השמים ידריכני בנתיב תורתו המשולה כמים ונפשי תהיה דבוקה בו חי וקיים ונפוצות יהודה יקבץ לירושלים וינחמנו בנחמות טובות כפלים.
דברי נפשי נענה(?) יצחק יהודה יחיאל בהרב המאור הגדול מהו' אלכסנדר זצוקללה"ה מקמארנא.
הקדמה - נכד המחבר עריכה
במקרא פרשת צו "זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו עשירית האיפה וכו'" פירש"י ז"ל אף ההדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהם מתחנכין לעבודה אבל כהן גדול בכל יום מנחת תמיד והכהן המשוח תחתיו מבניו חקת עולם, ובזוה"ק "זה קרבן רבי חזקיה פתח צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו"" ולכאורה מה שייכות מקרא "צדיק ה' וכו'" עם מקרא "זה קרבן אהרן וכו'".
ויש לומר בס"ד על פי דברי הבחינה הנפלאה של רבינו הקדוש בעל ישמח משה איש האלקים מאוהעל זי"ע זצללה"ה על מקרא (תהלים קיט, קל) "פתח דבריך יאיר מבין פתאים", כי אין ראשית כראשית החסידות כי לכל אדם מישראל יש לו בחייו שעה אחת שנתלהב לבבו לעבודת הבורא כל העולמים ב"ה וב"ש ואח"כ הולכת ונתקררת ח"ו. וזה "פתח דבריך יאיר מבין פתאים", רק ההתחלה של פתאים "יאיר", ואח"כ נתקרר ח"ו. אבל צדיקים הם כל חייהם בהתלהבות כשעה ראשונה. וזה כהן הדיוט מביא מנחה פעם אחת בחייו ביום חניכתו לעבודה עשירית האיפה יוכל אז להתלהב באור גדול, אבל כהן גדול אותו התלהבות בכל יום בבוקר ובערב מביא מנחה עשירית האיפה באותו התלהבות כמו בפעם הראשונה כמו בתחילת עבודה, ואינו מקרר ח"ו, עיי"ש בכל דבריו הקדושים זי"ע ובכאן קצרתי.
וזה אמרתי לפרש בס"ד לקשר סיום התורה עם תחילתה "לכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל..בראשית", כי היראה הגדולה מרומז "ליראה עילאה" אשר היה אצל משה מילתא זוטרתא כדברי חכמז"ל, "אשר עשה משה" לשון תיקן את ישראל אשר יהיה תמיד "לעיני כל ישראל בראשית", כמו ההתגלות הראשונה, שלא יתקרר ח"ו בחינת "כהן גדול" כהנ"ל שיהיה תמיד בהתלהבותם כמו ראשית החסידות בהתלהבות נוראה.
וזה פרשתי בס"ד מש"ה נחתמה "כתר כהונה" של אהרן הכהן ע"ה "בברית מלח" כדברי רש"י ז"ל וזה לשונו הק': "כרת ברית עם אהרן בדבר "בריא" ומתקיים ומבריא את האחרים" עכ"ל, וזה לא די שאהרן היה תמיד כמו מלח שאינו מסריח ועומד במדרגתו הראשונה, "מבריא" את אחרים שיעמדו תמיד בצדקתם ובהתלהבות הראשונה כמו "דבר" שנמלח במלח שאינו מסריח כ"כ משה ואהרן כהנ"ל. וזה פרשתי מק' "האד'ם לנפ'ש חי'ה" ס"ת משה, כדברי חכמז"ל על מק' "כ"ן אברכ"ך בחיי" זו קריאת שמע שכל ימיו היה במסירת נפש, וכן אמר רבי עקיבא כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה ולאו דוקא בשעת אמירת שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. וזה אנחנו אומרים ומיחדים שמך בכל יום תמיד כל היום מס"נ רק ואומרים פעמים באהבה, ורש"י ז"ל פירש על "האד'ם לנפ'ש חי'ה" הדע"ה והדבור שהיה משה סוד הדע"ת וסוד הדבו"ר וזה ואשר מצטרפים שני דלתי"ן לאתוון משה מספר שמח"ה, וזה אמר המדרש על מק' "ורא"ך ושמ"ח בלב"ו" כי ראית מש"ה מעור"ר שמח"ה היינו לעבודת הבורא כל עולמים ב"ה וב"ש.
וזה פרשתי המדרש פליאה בשעה שאמר המלאך לאברהם אבינו ע"ה "אל תשל"ח יד"ך א"ל הנע"ר" תן לבני עשרת ימי תשובה, היינו כדברי המדרש על מק' "ועשיתם עולה" שיעשה א"ע "עולה" במסירות נפש לה' בראש השנה וזה יוכל ח"ו להתקרר אח"כ וזה התפלל אברהם תן לבני עשרת ימי תשובה שכל עשרת ימי תשובה יהיה בהתלהבות מס"נ כמו בראש השנה ועשיתם עולה כמו אברהם אבינו ע"ה שהלך בהתלהבות לשחוט את בנו גימ"ל ימים מש"ה תולין הנסיון העקידה לאברהם יותר מיצחק בנו כי יצחק אבינו ע"ה נתודע שהוא יהיה הש"ה רק שעה אחת כנודע, וזה שפיר בסליחות קודם ראש השנה לא ימצא סליחה לעקידה ובעשרת ימי תשובה יש בכל יום סליחה לעקידה, וזה דברים נכונים בס"ד בדר"א.
וזה יתפרש כמין חומר דברי הזוה"ק: "ז"ה קרבן אהרן ובניו, רבי חזקיה פתח צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו", כדברי רבינו הגדול והקדוש המגיד מהרד"ב זצלה"ה ממעזריטש וצדיק ד' בכל דרכיו ש"צדיק" כוונתו בכל דרכיו לכבוד השי"ת, ו"חסיד" כוונתו לכבוד השי"ת בכל מעשיו, וזה שפיר מביא ר' חזקיה מקרא "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו" למקרא "זה קרבן אהרן וכו'" לרמז דברי רבינו הקדוש הישמח משה זי"ע בחינת אהרן הכהן ע"ה שכל ימיו היה במדרגתו כמו שעה ראשונה בגודל התלהבותו כהנ"ל, וזה תלי"ת נפלא בס"ד בדר"א.
וזה נוכל לומר על זקיני רבינו קוה"ק המחבר זי"ע שאמר עליו רבינו הגדול והקדוש איש אלקים רבי יעקב יצחק זצ"ל החוזה מלובלין בשעת התקשרות ה"תנאים" של זקיני הנ"ל עם בת זקיני הרה"ק איש אלקים רבי ארבהם מרדכי זצ"ל מפינטשוב שרבינו הקדוש מלובלין קרא את ה"תנאים" ואמר שהחתן יש לו נשמת עלי הכהן, וזה מרומז בהתחלת ה"תנאים" "המגיד מראשית אחרית" שיום פטירתו של זקיני הנ"ל יו"ד אייר כיום פטירתו של עלי הכהן וזה פלא. שזקני הקדוש הנ"ל היה בכל ימיו בחינת צדיק גדול בהתלהבות עבודתו בתורה ומדרגתו ובהיותו בן גימ"ל שנה התחיל רוח ה' לפעמו שדיבר ברוח הקודש ועלה והשיג גודל מדרגתו הנפלאה, בתורת הנגלה והנסתר שספריו שחיבר ברוח קדשו המה מאירים מסוף העולם ועד סופו והתקשר דברי התנא הרשב"י ע"ה עם דברי מרן האריז"ל ועם מרן רבינו הקדוש בעש"ט זי"ע כמו שהספיד אותו הגאוה"ק שר התורה מרן בעל הייטב לב זי"ע ואמר שהה"ק ר' אייזיקל זי"ע מקאמרנא יש לו ידיעות התורה כמו מלאך, וראה בעיניך בהסכמת רבינו איש אלקים הישמח משה זצ"ל מאוהעל על הספר עשירית האיפה בעוד שהיה רבינו זקיני בימי הבחרות והשכינה במעשי ידיו שור"ה לדעת לרמז דברי הנ"ל שהיה לו בחינת כהן גדול שהשכינה שור"ה בידיו בברכת כהנים.
ועתה אני נותן שבח והודיה לבורא כל עולמים ב"ה וב"ש בתוך קהל ועדה שזכיתי שהחייני והגיעני לראות עתה נדפס מחדש בהוצאה שניה בפאר והדר ספר עשירית האיפה על התו"כ מאת זקיני גאון ישראל וקדושו הנשר הגדול בעל כנפים ברוחו פי שנים, בנגלות ובנסתרות לו עשר ידות, המאיר לארץ ולדרים, ונוגה לו קרנים בחבוריו היקרים, מנורה הטהורה, שר התורה, מארי דרזין אספקלריא המאירה, הארי החי התנא אלקי נהירין ליה שבילין דרקיע כשבילי דנהר דעה, רשכבה"ג איש אלקים מרן רבינו רבי יצחק יהודה יחיאל רבי אייזיקל אדמו"ר מקאמארנא זצללה"ה זי"ע.
ויה"ר שזכותו הגדול יעמוד לנו להפקד בדבר ישועה ורחמים שאזכה לישב באוהל תורה ועבודה בלי מפריע בבריות גופא ונהורא מעליא, וללכת בדרכי אבותי הקדושים ביחד עם זוגתי הרבנית הצדיקת אשת חיל מרת רבקה העניא שתילט"א בת הרב הגאון הצדיק בנש"ק רבי יצחק זצ"ל. וזכות המחבר יגן עליה שתתברך באורך ימים ושנים עם בריאת הגוף ונזכה אנחנו וזרעינו וזרע זרעינו היקרים כל אחד על שמו יבורך לאויש"ט ולראות מהם חיי נחת דקדושה אכיה"ר.
וכפי פרושות השמים בתפלה ותחנונים שזכות אבות כציפרים עפות, עלינו יגן ב"אלף המגן" שנזכה לאורך ימים ושנות חיים ולאמיתיות הגאולה, בתוך אמוני עם סגולה, עם משיח בן דוד ובנין בית המקדש המקוה בית יעק"ב בירושלים בחן בחסד וברחמים בכלל ישראל עם הקדוש במהרה דידן אכיה"ר.
והנני נותן רשות להדפיס הספר עשירית האיפה עם התורת כהנים לידידי הרבני החסיד ר' יוסף סאקס נ"י ולשותפו הרבני החסיד ר' חנני' יו"ט ליפא יאקובאוויטש נ"י, ובזכות המחבר זקיני קוה"ק הנ"ל יתברכו מן השמים בברכה והצלחה ובכל משאלות לבבם לטובה אכיה"ר.
עיה"ק ירושלים תובב"א יום ג' לסדר כי מראש צורים אראנו תשכ"א.
בהה"צ הקדוש אברהם מרדכי זצ"ל מקאמארנא בהגה"ק רבינו הגדול והקדוש המקובל הנורא איש אלקים רבי אליעזר צבי זצללה"ה אדמו"ר מקאמרנא בן רבנו קוה"ק המחבר זי"ע אכיה"ר.