עירובין צ א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
לנטורי תרביצא הוא דעבידא בעי רמי בר חמא שתי אמות בגג ושתי אמות בעמוד מהו אמר רבה מאי קא מיבעיא ליה כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליה ורמי בר חמא אגב חורפיה לא עיין בה אלא הכי קמיבעיא ליה ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה מהו מי אמרינן כיון דלא האי חזי לדירה ולא האי חזי לדירה חדא רשותא היא או דילמא כיון דמגג לגג אסיר מגג לאכסדרה נמי אסיר בעי רב ביבי בר אביי ב' אמות בגג וב' אמות בחורבה מהו אמר רב כהנא לאו היינו דרמי בר חמא אמר רב ביבי בר אביי וכי מאחר אתאי ונצאי אכסדרה לא חזיא לדירה וחורבה חזיא לדירה וכי מאחר דחזיא לדירה מאי קמיבעיא ליה אם תימצי לומר קאמר אם תימצי לומר אכסדרה לא חזיא לדירה חורבה חזיא לדירה או דילמא השתא מיהא לית בה דיורין תיקו גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן רב אמר מותר לטלטל בכולו ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' רב אמר מותר לטלטל בכולו קשיא דרב אדרב התם לא מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות קשיא דשמואל אדשמואל התם לא הוי יותר מבית סאתים הכא הוי יותר מבית סאתים והני מחיצות למטה עבידן למעלה לא עבידן והוה כקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בד' איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' רב אמר מותר לטלטל בכולה
רש"י
עריכה
לנטורי תרביצא עבידא - וסילק עצמו מן הגגין:
ב' אמות בגג זה - כרב סבירא ליה דאמר גג שבין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד' דאסרי אהדדי:
מהו - לטלטל מאחת מהן לעמוד העומד ברה"ר סמוך לו גבוה י' ורחב ד':
כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליה - בתמיה כלומר פשיטא דאסיר דהא גג כרמלית הוא כדאמר' אין מטלטלין בו אלא בד' ועמוד רשות היחיד:
ורמי בר חמא אגב חורפיה כו' - התלמוד קאמר ורמי בר חמא נמי ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי אלא אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין בה יפה:
והכי הוא דמיבעיא ליה ב' אמות בגג - שבין הגגין:
וב' אמות באכסדרה - של בעלים אחרים ע"ג תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים ואין לה מחיצה ואין לה פי תקרה דנימא יורד וסותם דעבידא כי אורזילא בשפוע כגגין שלנו וכדאמרן בעושין פסין (לעיל כה:) דהשתא הויא לה נמי כרמלית מהו לטלטל מזה לזה:
חדא רשותא הוא - ואף ע"פ שאינן של איש אחד אין בהם חלוק רשותא ואפי' לרבנן דלא דמו לשני גגין דהתם איכא דיורין למטה בשניהם וי"ל כשם שיש חלוק רשות למטה בבתים כך יש חלוק למעלה דחלוק למטה סליק ואזיל לעיל אבל באכסדרה ליכא למימר הכי:
או דילמא כיון דמגג לגג אסיר - טעמייהו דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים הוא ומגג לאכסדרה נמי:
בחורבה - של אחרים ופרוצה לרה"ר דהויא נמי כרמלית כגג בין הגגין:
לאו היינו דרמי - מה בין חורבה לאכסדרה:
וכי מאחר אתאי ונצאי - מפי אחר באתי וחלקתי בשאלה ששאלה אחר באתי לקנתר בתמיה:
מאי קא מיבעיא ליה - הא לא דמי לגג ואסיר:
אם תימצי לומר קאמר - כלומר לא פשיטא לרב ביבי דתיהוי חורבה חזיא לדירה ולא פשיטא ליה נמי דתיהוי כי אכסדרה דהא עדיפא מינה פורתא ובא להוסיף על שאילתו של רמי בר חמא על ידי את"ל והכי קאמר אם פשיטא לרמי בר חמא דשרי הכא מאי התם הוא דאכסדרה לא חזיא מידי לדירה אבל חורבה חזיא לדירה בתיקון מועט או דילמא כו':
גגין השוין - שאין בהן גג גבוה מחבירו עשרה ויש הרבה סמוכין יחד:
לר"מ - דמשוי להו כולהו חדא רשותא ולא אסרי אהדדי:
וגג יחידי לרבנן - שאינו סמוך לאחרים דאפילו לרבנן ליכא דליסר עליה:
ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' - והא דקאמר ר' מאיר רשות אחת הן לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה וטעמייהו דרב ושמואל מפרשא ואזלא:
קשיא דרב אדרב - דא"ר לעיל (פט.) בגגין השוין לרבנן דאסרי אהדדי אלמא לא אמר גוד אסיק מחיצות שביניהם להיות מובדלת ה"נ בגגין השוין לר"מ נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי להו מיהו בני רה"ר העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצות לגגין ומחיצות תחתונות אמר רב דלא מהני להו וכן בגג יחידי לרבנן ליתסרו עליה בני רה"ר וחצירות שסביבותיו: ומשני התם בין גג לגג לא אמרינן גוד אסיק דלא מינכרן מחיצתא שהן מכוסות בגגין הלכך כיון דאמרו רבנן יש חלוק רשויות למעלה וגוד אסיק נמי בכי הני לא אמרי הרי הן פרוצים כל אחד לרשות האסורה לו לפיכך אסור לטלטל בו:
אבל הכא מחיצות מינכרן - וקאמרינן בהו גוד אסיק הלכך לר' מאיר דמשוי להו חדא רשותא ליכא דליסר דהא מחיצות חיצונות אית להו והוו כולהו כחד גג מוקף מחיצות וכן גג יחידי לרבנן: הכי גרסינן התם לא מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא:
התם ליכא יותר מבית סאתים - כיון דאית ליה לשמואל גוד אסיק אף במחיצות שבינתים ואע"פ שאינן ניכרים ופלוגתייהו קמייתא אליבא דרבנן היא דמשוו לכל חד רשותא באנפי נפשיה הוי כל גג וגג מוקף בפני עצמו ובכל חדא ליכא יותר מבית סאתים אבל הכא דפלגינן אליבא דר' מאיר דמשוי לכולהו כחד וכולן ניתרין במחיצות חיצונות יש כאן יותר מבית סאתים והיקף זה דגוד אסיק אינו היקף לדירה דהנך מחיצות של מטה אף על פי שנעשו לדירה למטה עבידן לדור בחללו למטה ולא לדירת גג הלכך כי מסקינן להו הוי מוקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וגג יחידי לרבנן נמי בדאיכא טפי מבית סאתים דומיא דגגין השוין לרבי מאיר:
מותר לטלטל בכולה - ואפילו ישנה יותר מבית סאתים דהוקף לדירה הוא:
תוספות
עריכה
כרמלית ורה"י קמבעיא ליה. וכגון שהעמוד מופלג מן הגג ד' דאי בסמוך לו לא הוי עמוד רה"י דנפרץ במילואו לגג וכגג דמי אבל כשהוא מופלג אסור אע"ג דדרך למעלה מעשרה משתמש דהוי מקום פטור מ"מ אסור להחליף ואפילו מאן דשרי לעיל הכא מודה כיון דאין נח במקום פטור:
אלא ב' אמות בגג ושתי אמות באכסדרה מהו. פירש בקונטרס ע"ג תקרה של אכסדרה של בעלים אחרים יותר מבית סאתים דהשתא הוי ליה כרמלית אבל תוך אכסדרה לא רצה לפרש דכיון דמקורה לא הוי כרמלית במה שהוא יותר מבית סאתים כדמוכח בפרק עושין פסין (לעיל דף כה.) דאמר קרפף יותר מבית סאתים וקירה בו בית סאה כו' ומיבעיא ליה באכסדרה דלא שייך בה כל כך. כשם שדיורין חלוקין למטה דלית בה דיורין כל כך כדפי' בקונטרס ובתר הכי בעי בחורבה דחזי' לדירה טפי ובעי נמי בגג דחורבה כמו באכסדרה ומלשון הקונטרס משמע דבחורבה לא בעי בגג אלא בקרקע החורבה ור"ת פי' ב' אמות בגג דהוי רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית שאינו גבוה י' והוא רחב ד' וחשיבא לגג כרה"י משום דמהני ביה עירוב לטלטל בכולו ולא הוי כשאר כרמלית:
או דילמא כיון דמגג לגג אסיר. פי' בקונטרס וטעמא דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים קצת קשה דלקמן (צא:) אמרינן גג וחצר ומרפסת רשות אחת לרבנן משמע אע"פ שהן של בעלים הרבה:
ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד'. פי' בקונטרס והא דקאמר ר"מ רשות אחת היינו לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה אע"ג דלפי המסקנא דמוקי שמואל ביתר מב' סאתים אתי שפיר דאיכא לאוקומי מתני' דלא הוי יותר מבית סאתים מ"מ הוצרך לפרש הקונטרס למאי דסלקא דעתיה השתא:
קשיא דרב אדרב. דס"ד דבלא מינכר מחיצה איירי דאי מינכר מחיצתא לא היה שמואל אומר אין מטלטלין בו אלא בארבע:
הכא דהוי יותר מבית סאתים. ולא אמרינן גוד אסיק לר' מאיר בגגין הרבה אלא במחיצות החיצונות כיון דכולן רשות אחת הן אע"ג דלענין כלים ששבתו בבית אינו רשות אחת ואמרינן גוד אסיק לשמואל ואם תאמר כיון דשמואל חשיב גג כקרפף לאסור ביתר מבית סאתים אם כן בבית סאתים או בפחות נמי יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן (צא.) אמרי' דלרבנן גג וחצר רשות אחת וקרפיפות רשות אחת וי"ל דדירת גג הויא טפי דירה מבקרפף לענין כשאינו יותר מבית סאתים:
איתמר ספינה. ביתירה מבית סאתים איירי כדפי' בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת לדירה אי לא אבל בפחות מבית סאתים לכולי עלמא הויא מחיצה ומטלטל בה דהא נעשה כולה כד"א דפסקי רב ושמואל כרבן גמליאל בספינה בפ' מי שהוציאוהו (לעיל דף מב:) ואי אפילו בפחות מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד' לא היתה נחשבת כד"א כמו בשבת בתל ונקע דדוקא מד' אמות ועד בית סאתים אבל יותר מבית סאתים לא:
ראשונים נוספים
שתי אמות בגג שהוא רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית כו'. בעי רמי בר חמא ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה כיון דמגג לגג אסור מגג לאכסדרה נמי אסור כו' ועלתה בתיקו בעי רב ביבי בן אביי ב' אמות בגג וב' אמות בחורבה מהו אמר רב כהנא לאו היינו בעי דרמי בר חמא ועלתה בתיקו.
איקפד רב ביבי בר אביי רב כהנא מאחר אתי נצי כלומר הנה הוא בא ומיריב אכסדרא לא חזיא לדירה כו' ועלתה גם זו בתיקו.
גגין השוין לר"מ דתני כל גגות העיר רשות אחת וגג יחידי לרבנן דתנן כל אחד רשות לעצמו. רב אמר מותר לטלטל בכולו דהכא מינכרא מילתא (מיחזקי) [ומתחזי] מחיצתא ואמרינן גוד אסיק מחיצתא ולא דמי לגג בין הגגין דהתם לא מינכרן ולא (מתחזק) [מתחזי] מחיצתא דכל גג וגג לפיכך אמר רב התם אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ושמואל אמר הכא בגגין השוין לר' מאיר ולגג יחידי לרבנן אין מטלטלין בהן אלא בד' מאי [טעמא] משום דהני גגין הוויין להו יתר מבית סאתים והני מחיצות למטה עבדין למעלה לא עבדין. והוויין כקרפף שלא הוקף לדירה וכל קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מיטלטלין בו אלא בד' וכי קאמינא בגג בין הגגין מותר לטלטלו בכולו בגג שיש לו בית סאתים אבל ביתר מבית סאתים לא וכן חלק בספינה רב אמר מותר לטלטל בכל הספינה דהא איכא מחיצות ושמואל אמר הני מחיצתא להבריח מים עשויות ולא לדירה הלכך אין מטלטלין בה אלא בד' אמות.
בעי רמי בר חמא שתי אמות בגג ושתי אמות בעמוד מהו: כלומר: לרבנן ואליבא דרב דאמר אסור לטלטל בגגין השוין לרבנן אלא בב' אמות משום דנפרצו במלואן למקום האסור להם וכרמלית נינהו. ומשום הכי אתמה עלה רבה כרמלית ורשות היחיד קא מבעיא ליה, כלומר: שאלו עמוד זה גבוה עשרה ורחב ארבעה רשות היחיד גמור הוה, וגג בין הגגין ככרמלית משוי ליה רבנן ומאי קא מבעיא ליה. גם זה פשיט' דעמוד זה כרמלית גמורה היא, ואלו הגג אעפ"י שאתה עושה אותו כרמלית כדי לאסור ובטלטול אלא בד' אמות, ומ"מ דבר תורה רשות היחיד גמורה הוא והזורק מרשות הרבים לתוכה או מתוכו לרשות הרבים חייב, וכדאמרינן בקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין, והלכך אסור לטלטל מזה לזה כמו שהוא אסור לטלטל מכרמלית לרשות היחיד דעלמא.
ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרה: פירש הראב"ד ז"ל: דבאכסדרה הפתוחה לרשות הרבים או לכרמלית קא מבעיא ליה ובשיש לה ג' מחיצות ואינה מקורה וכיון שיש לה ג' מחיצות הויא רשות היחיד גמורה אלא שאין מטלטלין בה אלא בד' אמות מפני שנפרצה במלואה למקום האסור לה, ודמיא ממש לגג בין הגגין לרבנן דהוי רשות היחיד גמורה אלא דאסור לטלטל בו אלא בד' אמות מפני שנפרץ לשאר הגגין האסורים לו. ומשום הכי קא מבעיא ליה כיון דדמיין אהדדי תרוייהו נמי לא חזו לדירה מטלטלין מזה לזה, או דילמא ה"ל כ[מ]גג לגג דאסור. ואיכא למידק מאי קא מבעיא הא בהדיא תניא לקמן (צא, ב) גג חצר אכסדרה ומרפסת רשות אחת הן ואוקימנא כרבנן. וראב"ד ז"ל פירש: דלא שמעינן ליה בברייתא. ואינו מחוור דהיאך אפשר לומר כן דאע"ג דלרמי בר חמא לא שמיע ליה, היאך אפשר דסלקא בתיקו ולא דייקי ליה בגמרא מההיא ברייתא. ונראין דברי רבותינו הצרפתים ז"ל שפירשו דההיא ברייתא דלקמן באכסדרא של שותפין, דכיון דאית לה לבעל הגג שותפות בגויה, ועוד (דדרכן) [דקרובין] (להיות) תשמישתן להיות שוין הרי הן רשות א' לטלטל מזה לזה. והא דהכא באכסדרא של [בעלים] אחרים שאין לו בה שום שותפות. וכן פירש"י ז"ל לקמן [צא, א ד"ה לדברי] גבי ההיא דרב יהודה דאמר כשתמצא לומר לדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת, בחצר שיש לו בה שותפות דוקא.
קשיא דרב אדרב: איכא למידק מאי קושיא התם משום דנפרץ במלואו או לשאר גגין האסורים לו, הכא אינו נפרץ למקום האסור לו. ורש"י ז"ל נשמר מזה ופירש קשיא דרב אדרב דלעיל (פט, א) אמר בגגין השוין דלרבנן אסרי אהדדי, אלמא לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא שבשניהם להיות כמבדילות, הכא נמי בגגין השוין לר' מאיר נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי להו, מיהו בני רשות הרבים העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצות לגגין, ומחיצות התחתונות אמר רב דלא מהנו להו. וכן בגג יחידי לרבנן ליסרו עליה בני רשות הרבים וחצירות שבסביבותיהם ע"כ לשונו. פירוש לפירושו: (דלא) [דקא] סלקא דעתין השתא שתקרת הגג בולטת חוץ למחיצות הגגין כעין גגין של רעפים שלנו, ובכי הא לא חשיבי מחיצות נכרות וכמו שכתבנו למעלה.
ופרקינן: דהכא במחיצות הנכרות: ונראה מכאן דלרבה מחיצות שבסביבות בעינן שיהא ניכרות. הא לאו הכי הרי הוא ככרמלית ואע"ג דגבוה עשרה. ואע"ג דאמרינן בריש פרק קמא דשבת (ז, ב) שאין כרמלית למעלה מי' כדמוכח התם דאקילו ליה רבנן מקולי רשות היחיד ומקולי רשות הרבים. וכן דעת רבותינו הצרפתים ז"ל. ויש מכאן ראיה מהא דאמרינן לעיל (פט, א) אמר ליה רב יוסף אנא לאו הכי אמרי לכו הכי אמר לכו אלא שיש מחיצה על זה ועל זה דגדול משתרי בגפופי וקטן נפרץ במלואו ואסור ומאי מחיצה על זה ועל זה דקאמר מחיצה הניכרת בלבד. אלמא דגדול נמי בעי הכר מחיצות אעפ"י שאינו צריך למחיצות. ועוד מדאמרינן לקמן (צב, א) גבי גג הגדול סמוך לגג קטן לרב קתני גג דומיא דחצר מה חצר מנכרא מחיצתא אף גג דמנכרא מחיצאתא, ומפרשי לה הכין מה חצר גדולה שההתר שלה משום דמנכר, אף גג גדול נמי דמנכרי מחיצאתא. אלמא אף לגדול נמי בעינן היכר מחיצות.
אבל הראב"ד ז"ל כתב: דלא בעינן מחיצות ניכרות בכל סביבות הגג, אלא אפילו תקרת הגג בולטת לבד מן המחיצות אין בכך כלום, מאי זה טעם נאסור אותו כיון דמן הדין רשות היחיד גמורה היא. ואפילו תאמר דכקרפף שלא הוקף לדירה משוי ליה כיון דלא מנכרי מחיצאתא, והלא קרפף כל שאינו יותר מבית סאתים שרי ומאי שנא גג ומאי גריעא אפילו מקרפף שאינו יתר מבית סאתים. ועוד דתל ונקע שהן מד' אמות עד בית סאתים שאנו חושבין אותו כד' אמות (לעיל טו, א), מי לא עסקינן שהן מתלקטין ועולין עד עשרה מתוך ד' אמות, וכשעלה למעלה מעשרה היה המישור שלהם בית סאתים בגובה עשרה הרי (הן) [אינן] מחיצות נכרות, ואע"פ כן נדונין כד' אמות. וההיא דרב יוסף דאמר לא שנו אלא בשיש מחיצה על זה ועל זה, כבר פירש למעלה דמחיצות גמורות אמרינן. ואף על גב דבעלמא לא בעינן מחיצות כדאמרינן בתל (ועומד) [ועמוד], הכא להציל מידי רשות האסור לו שנפרץ לו בעינן מחיצות שבסביבות עד שתהא באמצען מחיצות כל שהוא בולטות להכיר. והא דאמרינן לקמן (צב, ב) מה חצר דמנכרא אף גג דמנכרא מחיצאתא הכי פירושו: מה חצר דמ[נ]כרין מחיצאתא (אף) [בין] חצר לחצר, דאי לא מנכרא במאי משתרייא, אף גג בעינן דמנכרא מחיצאתא בין גג לגג, דאי לא הוי ליה נפרץ במלואו למקום האסור לו לדעת רבנן דמחיצות דמנכרות בעינן בין דדרסי בה רבים בין לא דרסי בה רבים.
ולדידי קשיא לי דהא הכא בגגין שווין לר' מאיר וגג יחידי לרבנן דאינן נפרצים למקום האסור להם, ואפילו הכי קא בעי רב מחיצות הנכרות וכדפרכינן אליבא דרב התם ליכא מחיצאתא הכא איכא מחיצאתא, דאלמא לא שרי רב בין לר' מאיר בין לרבנן עד דאיכא מחיצות נכרות בסביבות. וי"ל דהתם ה"ק התם ליכא מחיצאתא בין גג לגג הלכך אסיר משום דנפרץ במלואו למקום האסור לו, הכא איכא מחיצאתא, כלומר: הרי הוא גבוה עשרה ושרי כאילו איכא מחיצאתא דמנכרן דמאן קא אסר ליה. ומחיצאתא דקאמר לאו מחיצות הניכרות אלא משום דקאמר דהתם ליכא מחיצאתא קאמר הכי נמי איכא מחיצאתא. א"נ י"ל דהכא בין לרב (בין לרבנן) בין לשמואל [ב]גגים יתרים על בית סאתים קא מיירי וכדאמר לפרוקא דשמואל וטעמא [ד]שמואל לאפוקי מדין כרמלית, דאפילו לרב נמי אע"ג דלא עביד ליה לגג ככרמלית וכקרפף שלא הוקף לדירה, היינו משום דסבירא ליה דמחיצות בין (ד)למטה בין למעלה עבידן, והא לאו הכי מודה רב דאין מטלטלין בו אלא בד' אמות כחצר וכקרפף שלא הוקף לדירה, וכדקאמר בסמוך (בע"ב) גבי ספינה ומודה רב שאם הפכה לזופתה שאין מטלטלין בה אלא בד' אמותיה. והלכך כי ליכא מחיצות לא מפקי ליה מדין כרמלית. הא כל שאינו יותר על ב' סאתים לא בעינן מחיצה הניכרת בין לרב בין לשמואל. כנ"ל.
והני מחיצות למטה עבידן למעלה לא עבידן והוה ליה יתר על בית סאתים כקרפף שלא הוקף לדירה: כתבו בתוספות וא"ת כיון דשמואל חשיב ליה גג כקרפף לאסור יותר מב' סאתים, א"כ בבית סאתים נמי ואפילו פחות מבית סאתים יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה דאסור לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר, ואנן הא אמרינן לקמן בסמוך (צא, א) דאפילו לרבנן גג וחצר רשות א' הן כדאמר רב יהודה ותנא נמי הכין בברייתא. וי"ל דדירת גג חשיבא קצת דירה לענין זה שאינו יותר מבית סאתים, אע"ג דמחיצות התחתונות לאו למעלה עבידן, אפילו הכי לא חשבינן ליה כקרפף.
איתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד' אמותיה: הכא בספינה יתירה על בית סאתים קאמר, אבל באינה יתירה על בית סאתים לכולי עלמא מטלטלין בה בכולן. וכן פרש"י ז"ל. ואפילו למאן דאמר מחיצות להבריח מים עשויות, לאו למימר שתהא כאילו אין שם מחיצות, אלא שאינן כמחיצות גמורות העשויות לדירה, אלא הרי היא כתל ונקע, עד בית סאתים מטלטלין בכולן, ויותר מבית סאתים אין מטלטלין בהם אלא מדאורייתא בד' אמות. ותדע לך מדאמרינן בשלהי הזורק בשבת (ק, ב) דשתי ספינות הקשורות זו בזו מערבין ומטלטלין מזו לזו. ובפרק מי שהוציאוהו (לעיל מב, ב) נמי אמרינן דרב ושמואל סבירא להו הלכתא כר"ג בספינה דכולה ספינה כד' אמות. ואפילו לר' זירא דאמר התם בפרק מי שהוציאוהו (מג, א) גבי ספינות דמחיצות להבריח מים עשויות, היינו לענין יוצא חוץ לתחום דלא שרי להלוך את כולה. ואסיפא נמי לא תקשי לן ולא ארשויות דשמואל דאמר הכא דמחיצות להבריח מים עשויות, וקא פסיק התם כר"ג. דהא טעמא כדאמרינן, דהכא לא קאמר אלא שאינן מחיצות גמורות להתיר יתר מבית סאתים. וקיימא לן כרב, חדא דקיימא לן כרב [ב]אסורי. ועוד דאפילו שמואל הדר ביה ואמר לרב חייא בר יוסף הלכתא כוותיה דרב, והלכך מטלטלין בכולה ואפילו לדור תחתיה.
בעא רמי בר חמא כו': פרש"י ז"ל כרב ס"ל דאמר לעיל בגג בין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד' אמות דאסרי אהדדי מהו לטלטל מאחד מהם לעמוד גבוה עשרה העומד ברשות הרבים סמוך לו. והיינו דאמרי' וכי כרמלית ורשות הרבים קא מבעיא ליה כלומר פשיטא דאסור דהא גג כרמלית היא כדאמרינן שאין מטלטלין בו אלא בד' אמו' ועמוד רשות היחיד אע"ג דאמרינן לקמן דלרבנן גג וחצר רשות אמת ואע"ג דגג כרמלית וחצר רשות היחיד שמותר בכלה כלים ששבתו בתוכה אע"פ שלא ערבו. י"ל דדילמא ההיא בגג יחידי שיש לו מחיצו' ניכרות דלא הוי רשות כרמלית ואפילו לרבין ואליבא דרב וא"ת ודילמא רמי בר חמא בעמוד שאינו גבוה עשרה קא מבעיא דהוי כרמלית י"ל דאפ"ה ניחא ליה דהא תלמוד הגג רה"י הוא מן התורה כיון דגבוה עשרה ורחב ד' והזורק לתוכו מרשות הרבים חייב אלא שעשאוהו חכמי' ככרמלית שלא לטלטל בו אלא בד' אמות כמו שעשו בקרפף יותר מב"ס שלא הוקף לדירה להחמיר עשאוהו ככרמלית ולא להקל וכיון שכן אף בעמוד ברשות הרבים רחב ד' שאינו גבוה עשרה הוו להו הגג והעמוד רשות היחיד וכרמלית.
אגב חורפיה כלומר מיהר בשאלה זו ולא עיין בה והכי הוא דמבעיא ליה שתי אמו' בגג ושתי אמו' באכסדר' מהו פרש"י ז"ל באכסדרה של בעלים אחרים ואין לה מחיצה ואין לה פי תקרה דנימא יורד וסותם. דעבידא ביה אורזילא דהשתא הוי כרמלית וק"ל דאכתי רשו' היחיד וכרמלית קא מבעיא ליה לפום מאי דפרישנא שהגג רשות היחיד הוא מן התורה ולהחמיר הוא שעשאוהו ככרמלית ולא להקל להתירו עם כרמלית גמורה. והנכון שהאכסדרה הזאת יש לה ג' מחיצות שכן סתם אכסדרה כדבעינן למימר קמן לדעת ר"ת ז"ל שהוא הנכון אלא שהיא פרוצה לרוח רביעית לרשות הרבים או לכרמלית ואין שם פי תקרה שיהא יורד וסותם דהשתא הוי' לה רשות היחיד מן התורה וכרמלית מדרבנן שנפרצה במלואה למקום האסור לה וכעין הגג הזה דה"ל גג ואכסדרה כשני גגין לרבנן אליבא דרב אלא דקא מבעיא ליה מדאמרינן כיון דחד מינייהו לא חזי לדירה כלו' כיון שהן שווין בתשמישן ועניינ' חדא רשות' היא ואע"ג דאיכ' שינוי בעלים ולא דמי לגגין מטעמא דפרש"י ז"ל דסתם איכא דיורין חלוקין למטה משניהם ואמור רבנן כשם שהחלוקים למטה כך יהו חלוקין למעלה או דילמא כיון דמגג לגג אסור מגג לאכסדרה נמי אסור וא"ת ואמאי לא פשטיה בעיא מהא דתניא לקמן גג וחצר אכסדרה ומרפסת רשות אחת הם ואוקימנא לרבנן ואפילו תימא דרמי בר חמא לא שמיעא ליה היאך אפשר דלא שמיעא להו לבעלי הש"ס וסלקא בתיקו. וי"ל דלעולם לא שמיע להו כדאבעיא ליה לרמי בר חמא וטובא איכא בתלמודא דסלקא בתיקו בחד דוכתא ומפשטי בדוכתא אחרינא וכדכתיבנא בכמה דוכתי בס"ד. ובתוספו' פירשו דברייתא דלקמן באכסדרה של שותפין דכיון דאית ליה לבעל הגג שותפו' בגויה ועוד דקרובין תשמישתן להיות שוים הרי הם רשות אחת לטלטל מזה לזה והא דהכא באכסדרה של בעלים אחרים וכדפרש"י ז"ל ולקמן ג"כ פרש"י ז"ל בהא דאמר רב יהודה לדברי חכמים גגים וחצרות רשות אחת הם בחצר שיש לו בה שותפות דוקא ושתי אמות בחורבה מהו פי' והחורבה פרוצה לרשות הרבים ודינא כגג שהוא רשות היחיד מדאורייתא וככרמלית מדרבנן וכשת"ל דגג ואכסדרה מותרין קא מבעיא ליה מטעמא דמפרש ואזיל דלא ידע אי דיינינן לה לחורבה כגג שאין בה דיורין כיון דהשתא לא חזיא לדירה והויא לה בהדי גג חדא תשמישתא וליכא אלא שינוי בעלים בלחוד ושריא הכא כדשרי' בגג ואכסדרה משום דתשמישתן שוה או דילמא דכיון דחזיא לדירה אין תשמישתן שוה עס הגג דלא חזי לדירה וכיון דאיכא שינוי תשמישתן ושינוי בעלים שתי רשויות הם ולא אפשיטא. גגין השוין פי' שאין אחד מהם גבוה עשרה מחבירו. לר' מאיר פירש דחשיב ליה רשות אחת וגג יחידי פירש שאינו סמוך לאחרים לרבנן פירש דאפילו לרבנן ליכא גג דליתסר עליה.
רב אמר כו': ושמואל אמר כו' בד' אמות כדין כרמלית ואמרינן קשיא דרב אדרב פרש"י ז"ל דאע"ג דטעמא דרב דלעיל הוה אליבא דרבנן דחשבי גגין כל אחד רשות לעצמו ונמצא שכל אחד מהם פרוץ במלואו הוא למקום האסור לו ואלו הכא אינו פרוץ למקו' האסור לו דהא גג יחידי הוא לרבנן וגגין השוין לר' מאיר כלן רשות אחת מ"מ לא סגיא שלא תהא רשות הרבים או כרמלית עוברת בגגין הללו לפניהם ולאחריהם ולצדי הגגין החיצוניים ואם כן אמאי לא אסרי עלייהו דהא ליכא מחיצות לגגין אלא לשם. פי' לפירושו דמסתמא כל שהוא גג יחידי וכן בגגין השוין נותנין בסוף הגג היוצא לרשות הרבים או לכרמלית שום כסוי הבולט כעין גגין של רעפים שלנו וכה"ג מחיצות שאינן נכרות הם חשיבי מחיצות למימר גוד אסיק ואליבא דרב כדאיתא לעיל ופרקינן דהתם ליכא מחיצתא אבל הכא מיירי בדאיכא מחיצתא שאין שום כסוי בולט על שפתם. והקשו בתו' וכי ליכא מחיצתא נמי היאך רשות הרבים או רשות כרמלית אוסרת שם שהרי אין כרמלית למעלה מי' ולא רשות הרבים. ויש שתרצו שהתם הוא שכרמלית אין אוירה עולה ותופסת אלא עד עשרה דלמעל' מעשר' רשות הרבים או דכרמלית הוי מקום פטור אבל זיז או נסר שבולטין שם ואין להם מחיצות המגיעות לארץ ודאי אסו'. והשר מקוצי ז"ל הקש' שאין זה טעם שאין אויר רשות הרבים או כרמלית למעלה מי' והוא אויר המותר מאיזה טעם נאסר זיז הבולט שם או גג הסמוך שם והרי אינו יוצא למקום האסור. ועוד תל שהוא מד' אמות עד ב"ס שהוא ברשות הרבים קי"ל שמותר לטלטל בכלו אם הוא גבוה עשרה ורחב ד'. ואע"פ שהוא פרוץ במלואו לרשות הרבים והתם אין מחיצו' נכרו' סביב ואפ"ה דינו כד' אמות ופירש הוא ז"ל דהא דהכא בגג יחידי שהוא יותר מב"ס משמע לתלמודא דהכין קים להו וכדאמר שמואל לקמן הא איכא יותר מב"ס ומעיקרא נמי הכי הוי סבירא לן אלא דאתיא לשמואל בין ב"ס ליותר מב"ס ולהכי פרכינן קשיא דרב אדרב דהיכי שרי לטלטל בכלו כיון שהוא יותר מב"ס ולית ליה גוד אסיק מחיצתא כדאיתא לעיל דהכא נמי שפתם מכוסה לחוץ ואין כאן מחיצות נכרות מן הסתם וכדפריש' לעיל ופרכי' דהכא בדאיכא מחיצתא הניכרת עסקינן וכיון דכן אע"פ שהוא יותר מב"ס אינו ככרמלית דאמרי גוד אסיק וכיון דמחיצות דלמטה לדידן עבידן הרי הוא מוקף לדירה הא אלו ליכא מחיצתא ס"ל כאקרפף יותר מב"ס של הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא בד' אמות אבל בגג ב"ס לא בעי' מחיצתא קשיא דשמואל אדשמואל פירש דאפילו בדליכא מחיצות הנכרת קאמר לעיל דאמרינן גוד אסיק וכ"ש הכא דאוקימנא דאיכא מחיצתא ופרקי' דהתם ליכא ב"ס וכי אמרינן גוד אסיק אפילו תימא דמחיצות כיון דלמטה עבידן למעלה לא חשיבא הוקף לדירה וס"ל קרפף יותר מב"ס שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא בד' אמות ורב סובר דכיון דלמטה לדירה עבידן למעלה נמי לדירה עשאן וכתבו בתו' שלא דן שמואל להיו' גג כקרפף משום מחיצ' דלמטה עבידן אלא בגג יותר מב"ס אבל יות' מב"ס אינו דן אותו כקרפף אלא כחצר ותדע דהא אמרינן לקמן דלרבנן גג וחצר רשות אחת וחצר וקרפף שתי רשויות ואם איתא דגג דינו כקרפף אפילו בב"ס היה להם לאסור גג וחצר כמו קרפף וחצר אלא ודאי כדאמרן וטעמא דמילתא משום דגג לדירה חשוב קצת לענין דכשאינו יותר על ב"ס לאחשביה בקרפף ואע"ג דמחיצות התחתונה לאו למעלה עבידן והלכתא כרב באיסורי דאפילו ביותר מב"ס חשבי' ליה מוקף לדירה.
ספינה רב וכו' ושמואל וכו': פירש לאו למימרא דלהבריח מים עשויות ולא חשיבי מחיצות כלל ולאסור אפילו בספינה דב"ס דהא ליתא דא"כ תקשי דשמואל אדשמואל דהא איהו דפסק בפרק מי שהוציאוהו הלכה כר"ג בספינה דכלה כד' אמות דמיא ומהלך את כלה ולאפוקי מדרבי זירא דאמר התם מחיצות להבריח מים עשויות ולא חשיבי מחיצות כלל והיוצא מחוץ לתחום אינו מהלך שם אלא ד' אמות אלא הכא בספינה יותר מב"ס היא כדפרש"י ז"ל דבעינן מחיצות לשם דירה וסבר שמואל דכיון דלהבריח מים עשויות אין תשמישו חשוב להיות היקפו היקף לשם דיר' והויא לה כקרפף יותר מב"ס שלא הוקף לדיר' הא לאו הכי ודאי מחיצות שמם אליבא דב"ס להתיר לטלטל בכלה כשאינה יתירה יותר מב"ס ולהתיר ליוצא חוץ לתחו' להלך בכלה ואפילו היא יתירה על ב"ס ובלבד שלא יטלטל בה אלא בד' אמות ומודה רב שאם כפאה על פיה שאין מטלטלין בה אלא בד' אמות.
מהדורא תנינא:
בעי רמב"ם שתי אמות בגג זה ושתי אמות בעמוד מהו מה שפירש המורה דרמי ס"ל כרב דאמר אין מטלטלין בו אלא בארבע ואמר שהגג הוא כרמלית וגם האכסדרה והחורבה פירש כגון שהי' כרמלית אינו נ"ל דאמאי קמבעי' לי' בכרמלית ולא קמבע' לי' ברשה"י כגון שהיו לי' לגג מחיצות הניכרות דאפי' לרב מטלטלין בכולו ואכסדרה ורורבה נמי ברה"י קמיירי ומפני שהן של שני בעלים קמבעי' לי' אם מטלטלין מזה לזה בלא עירוב ונ"ל דמשום דקאמר ב' אמות וב' אמות פי' המורה דבכרמלית מיירי דאי ברה"י הו"ל למימר מהו לטלטל מגג לעמוד וגם באכסדרה וגם בחורבה אבל קשיא לי דכיון דמצי למבעי' בגג אכסדרא וחורבה רה"י אמאי מידחק למבעי' בכרמלית והנכון בעיני דהאי דנקט ב' אמות וב' אמות משום דסתם טלטול לא חשוב פאות מד"א ולאו משום דאסור לטלטולי בכוליי ולעולם ברה"י מיירי ומשום שינוי בעלים והאי דקא מתמה רבא על גג ועמוד מושם דעמוד ברה"ר לית לי' בעלים ואפי' את"ל דאית לי' בעלים לא חשיב תשמיש שע"ג שיהא צריך עירוב שאינו אלא לכיתוף בעלמ' ולא דמי לאכסדר' וחרבה שמשתמשין בתוכן וצריכין עירוב הלכך אם הגג הוא רה"י שיש לו מחיצות הניכרות פשיטא ודאי דשרי לטלטולי מגג לעמוד ואם הגג הוא כרמלית שאין לו מחיצות הניכרות פשיט' ודאי דאסור דהו"ל מכרמלית לרה"י והאי דקמבעי' להו אכסדר' וחורבה משום דאמרי' לקמן דלדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת וטעמ' דמילתי דכיון דס"ל לרבנן דכשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה א"כ דירת הגגין דירה חשובה היא כמו דירה החצרות והלכך אע"פ שהן של שני בעלים מטלטלין מזה לזה כיון דדמי להדדי ודוק' בשני גגין אסרי רבנן מפני שהדירות מסומנות דירת גג זה לזה ודירת גג זה לזה ואסור לטלטל מדירת זה לדירת זה בלא עירוב אבל חצר אע"פ שדירתה חשובה אין הדירות מסומנות זו לזה וזו לזה אלא הכל יחד בשותפות הלכך מטלטלין מגג לחצר ואע"ג דליכ' שינוי בעלים ולא דמי גג לבית שדירת הבית חשובה הרבה הלכך אסור לטלטל מבית לצר בשינוי בעלים אבל הגג אינו חשוב אלא משום הבית שלמטה וכן חצר נמי אינה חשובה אלא מפני הבית שבתוכה הלכך דמי להדדי גג וחצר ומטלטלין מזה לזה ומגג לאכסדר' קא מבעי' לי' לרמי מי אמרי' כיון דגג לא חזי לדירה אצולי הבית שלמטה ואכסדר' נמי לא חזיא לדירה אילולי הבית שלפני' נמצא שהן שוין ודומין זה לזה הלכך אפי' בשינוי בעלים מותר כמו גג וחצר (או דלמא כיון דמגג) ואל דמי לשני גגין מושם דגגין דירת הבתים של מטה אוסרתן אבל מגג לאכסדרה מורת או דלמא כיון דמגג לגג אסור מפני שהן מסומנין זה לזה וזה לזה גג ואכסדרה נמי אסורין שגם האכסדרה מסומנת היא לאדם אחר ולא דמיא לחצר שאין דירתה מסמנת ורב ביבי בר אביי מיבעי' לי על גג וחרבה באם תימצי לומר דאכסדרה שריא מושם דלא חזיא לדירה בלא הבית ודמיא לגג אבל חורבא חזיא לדירה ודינה כבית או דלמ' השת' מיהא לית בה דיורין ודמיא לאכסדר':
ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע. פירש המורה והאי דקאמר ר"מ רשות אחת הן לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה ואניו נ"ל דהא מוקמינן מילתי' דשמואל ביותר מבית סאתים ומתני' בדליכ' יותר מבית סאתים:
קשיא דרב אדרב פי' כך דרך התלמוד כשרוצה לחלק מה בין לבין עושה כעין קשיא ותירץ ואע"ג דלק"מ ודברי המורה לא נ"ל:
והני מחיצות למטה עבידן למעלה לא עבידן נמצ' עכשיו שבמחיצות שאינן ניכרות שמואל לקולא ורב לחומר' דרב לא אמר בהו גוד אסיק ושמואל אמר בהו גוד אסיק ובמחיצות הניכרות רב לקול' ושמואל לחומר' דרב סבר כיון דאמרי' בהו גוד אסיק כמחיצות שהוקפו לדירה דמיין ושמואל סבר אע"ג דאמרי' בהו גוד אסיק כמחיצות שלא הוקפו לדירה דמיין:
מתוך: מאירי על הש"ס/עירובין/פרק ט (עריכה)
הספינה אפי' היתה יתרה מבית סאתים מותר לטלטל בכלה שהרי יש שם מחיצות והרי היא מוקפת לדירה ואין אומרי' שהמחיצות להבריח מים לבד הן עשויות ולא לדירה אלא אף לדירה הם עשויות ומטלטל בכלה בין בים בין ביבשה. ומכל מקום אם הפכה לזפתה אין מטלטלין על גבה אלא בארבע אמות שהרי בטלו מחיצות הא מכל מקום אם הפכה לדור תחתיה הרי גגה נחשב כגג יחידי ומשתמשין בכלו שהרי מחיצות הספינה מחיצות נכרות הן ואם אין בה יתר מבית סאתים אף בהפכה לזפתה משתמש בכלה. ובשם תוספתא ראיתי שהבתי' שבספינה צריכים לערב והילכך כל ספינות גדולות שיש בהם חדרים חדרים מיוחדים לשוכרים אם היו שם שני ישראלים צריכים לערב ולקנות רשות מן העכו"ם שבה אלא שיש מקילים לומר שבישכרו מרב החובל דים. ויש אומרי' דוקא כשרב החובל השאיר לעצמו תפישת יד במה שהשכיר. וכבר כתבנו ענין זה בכדי הצורך בפרק רביעי:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה