אברם והיה שמך אברהם (בראשית יז ה) בתחילה הרי אתה אב על ארם ועכשיו הרי אתה אב לכל באי העולם שנ' כי אב המון גוים נתתיך (שם).
14 אף על פי שחזר וקרא את אברהם אברם אינו לגנאי אלא לשבח ליהושע הושע אינו לגנאי אלא לשבח, הוא אברם עד שלא נידבר עמו והוא אברם משנידבר עמו הוא הושע עד שלא נכנס לגדולה והוא [י]הושע משנכנס לגדולה, משה משה אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל לשון חיבה ולשון זירוז, הם הם עד שלא נידבר עמהם והם הם משנידבר עמהם הם הם עד שלא נכנסו לגדולה והם הם משנכנסו לגדולה.
15 כיוצא בו ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון (תהלים עו ג) וכי מה ראה הכתוב להחזיר לה שם הראשון הרי הוא אומר כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת (ירמיהו לב לא) יכול אף עכשיו הרי היא באף ובחמה תלמוד לומר ההר חמד אלהים לשבתו (תהלים סח יז) הרי היא בחמדה ובתאוה מלמד שכיפר לה חורבנה, מניין שאין השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הר תלמוד לומר ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון (שם עו, ג) מצינו כשהוא שלם קרוי הר הא אין השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הר שנאמ' ויקרא אברהם שם המקום ההוא יי' יראה אשר יאמר היום בהר יי' יראה (בראשית כב יד), ואומר זכור יי' לבני אדום את יום ירושלם (תהלים קלז ז) אימתי כשיעקרו יסודותיה הימנה האומרים ערו ערו עד היסוד בה (שם).
ב 1 הקורא את שמע צריך שיזכיר יציאת מצרים באמת ויציב רבי אומר צריך
להזכיר בה מלכות אחרים אומרים צריך להזכיר בה מכת בכורות וקריעת ים סוף.
2 הקורא את שמע צריך שיכוין את לבו ר' אחי אומר משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק הראשון אף על פי שלא כיון את לבו בפרק האחרון יצא.
3 הקורא את שמע למפרע לא יצא וכן בהלל וכן בתפילה וכן במגילה.
4 הקורא את שמע טעה והשמיט בה פסוק אחד לא יתחיל ויקרא אותו פסוק בפגי עצמה אלא מתחיל באותו פסוק וגומר עד סוף וכן בהלל וכן בתפילה וכן במגילה, הנכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חציה וגמר עמהן לא יתחיל ויקרא מראשה ועד אותה מקום אלא מתחיל מראש וגומר עד סוף וכן בהלל
5 הקורא את שמע וטעה ואינו יודע היכן טעה חוזר לראשה טעה באמצע הפרק חוזר לראש הפרק טעה בין כתיבה ראשונה לכתיבה האחרונה חוזר לכתיבה הראשונה.
6 כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה ר' אומר כשם שאין מפסיקין לתפילה כך אין מפסיקין לקדית שמע ר' חנניא בן עקביא אומר כשם שמפסיקין לקרית שמע כך מפסיקין לתפילה, אמר ר' אלעזר בר צדוק כשהיה רבן נמליאל ובית דינו ביבנה היו עסוקין בצורכי ציבור לא היו מפסיקין
