טו.
אבל אחרת היא עם החיים – כל מצות לא תעשה שבתורה זולת אלה העומדות ביחס: "עבודה זרה" "גלוי עריות" "ושפיכות דמים", אם התקומם איש עריץ אשר ישים אכפו עליך, אם עמד עליך נוגש לאנוס אותך באמרו: עבור או תֵהָרֵג! אז תוכל לעבור עליהן – אבל אחרי אשר מראש – אף כי ללא הועיל – נסית למסור לו את הצלחת חייך ורכושך, לקנות לך חופשך לשמור את המצות מבלי לעבור עליהן – באופן הזה עליך להחזיק את חייך למען תוכל למלאות בימים הבאים את עבודת ה׳ ולשמור אח״כ את דת קדשו – אכן אם הנוגש והמאנס לא שם כוונתו לתועלת עצמו, רק יחפוץ לאנוס אותך לעבור על דתך, וזאת אם יהיה בפומבי ובגלוי, ולמצער, כי ידעו מזה עשרה ישראלים, או גם בסתר אבל בעת כזאת, בעת שעמדו על עם ישראל ברב כח להשמידו ולכלותוו להחרים ולהכחיד את קיום רוחו בחזקה, אז חייך כלא נחשבו לעומת החטא הקל אשר תחטא ואם גם עבירה נגד מנהג ישראל תורה – באופן כזה יאמר לך ה׳: השלך נפשך מנגד, קדש את שמי, הַראה לעדת אחיך בני עמך, כי תאהב את ה' יותר מחייך, ובמסירת נפשך תעורר גם בקרבם את התשוקה הנאמנה לרכוש גם להם אהבה רוממה כזאת – הַראה לנוגשך ומענך, כי קצרה ידו וכחו להכביד את אכפו ולאנוס את איש ישראל למעול מעל בה׳ אלהיו – הַראהו, כי בני ובנות ישראל ילעגו לכחו וגבורתו – כח אנשים – בעוד יוכלו למסור את נפשם וחייהם בגלל דתם, למען ישָארו נאמנים לה׳ אלהיהם.—
טז.
אבל באלה המצות שיש להן יחס עם עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים אחרת היא בתכונתן המיוחדת*) – ואם יחפצו לאנסך ולאלצך, ולוא יהי גם בסתר וגם לא בעתות השמד והחרום, ואף אם יש בזה תועלת למאנסך ונוגשך, לאנוס אותך, כי תעבור על אחת מהעבירות האלה – אז מסור את נפשך וחייך ואל תעבור – הן חייך במה נחשבו עוד אם תעבור עליהן – כה תאמר תורת ה'.—
- *) עוד צריך עיון וחקירה אל איזה יחס כוונו חז״ל ואם גם יחס רחוק בנוגע לגלוי עריות הלא עומד הנהו בשוה אל גלוי העריות בעצמו (סנהדרין עה א), הנה אם כן העבירות נגד רכוש חברך, כבודו וכדומה הלא יהיו כאילו נעשתה העבירה נגד עצם החיים שלו; הן אמרו חז״ל: כל הגונב מחבירו פרוטה כאילו גזל את חייו (שולחן ערוך חושן משפט שנט), ובכל זאת הלא מותר הוא להשתמש בקנין ורכוש חברו להציל את נפשו מסכנת נפשות באופן אם בדעתו להחזיר לו (שם), כמו כן השוו את העבירה לפגוע בכבוד האדם כעוון לשון הרע להיות שוה אל שלשת העבירות הנזכרות (ערכין טו ב), (עיין בזה שו״ת בני ציון למו״ר מו״ה יוקב עטלינגען נ״ע סי׳ קס״ז, קס״ט) וצ״ע.—
יז.
אולם אם לא תאמין בך, כי תוכל לעצור כח ולעמוד בנסיון כבד כזה – הבה! ברח לך מהארץ ההיא, אשר סכנה גדולה כזאת מרחפת על ראשך
