וכן במעשה העגל על ידי יין, "וישב העם לאכול ושתו" (שמות לב, ו). והשבטים לא גלו אלא מתוך היין, שנאמר: "הוי משכימי בבקר שכר ירדופו" (ישעיהו ה, יא), "השותים במזרקי יין" (עמוס ו, ו), ואף שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא מתוך היין, שנאמר: "וגם אלה ביין שגו" (ישעיהו כח, ז). אמר הקב״ה: בעולם הזה עשוי לתקלה, אבל לעולם הבא אני עושה את היין עסיס, שנאמר: "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס" וגו׳ (יואל ד, יח):
[כב] ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים (בראשית יא, א). ילמדנו רבינו: בית שנותנין בו עירוב, מהו שיהא צריכה עירוב או לא? ר׳ יעקב בר אחא שאל את ר׳ אבהו, אמר לו: בית שמאי אומרים צריך, ובית הלל אומרים אינו צריך, והלכה כבית הלל. אמר ר׳ יהושע בן לוי: לא התקינו עירובי חצירות אלא מפני דרכי שלום, כיצד? אשה משלחת את בנה לחברתה, והיא נושקתו ומחבקתו, ואמו אומרת: וכן היא אוהבת אותי, ויהא לבי עליה, נמצאו עושות שלום על ידי העירוב. אמר הקב״ה: אני נתתי שלום בעולמי, והרשעים הללו עמדו ליתן מחלוקת. ומנין שחלקו על הקב״ה? ממה שקראו בענין: ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. ואף דור הפלגה עמדו וטרדו בהקב״ה ובקשו לעלות לרקיע, אמרו: לא (הכל ממנו) [כל הימנו] לבור לו העליונים, התחילו להוציא דברים של חירופים, (שנאמר) [ומנין? ממה שקרינו בעניין]: ויהי כל הארץ שפה אחת וגו׳:
[כג] [ויהי כל הארץ שפה אחת]. זהו שאמר הכתוב: "אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו" (תהלים נט, יב). כנגד מי אמר דוד המקרא הזה? לא אמרו אלא כנגד דואג ואחיתופל. אמר דוד לפני הקב״ה: רבונו של עולם, אל תהרגם בהריגה שאתה הורג שאר בני אדם, אלא (הניעם בעולם) [הניעמו בחילך], שיהיו מטולטלין בעולם, [והורידמו] והורידם מגדולתן, למה? "כי מרו בך". "חטאת פימו דבר שפתימו" (שם שם, יג), שהיו חוטאין
