שאדם היה תחילת ברייתו של ﬠולם, ובא חוה ושפכה דמו ﬠל ששמﬠ לה, שנאמר: כי ﬠפר אתה ואל ﬠפר תשוב (בראשית ג, יט). אמר הקב"ה: תנתן לה מצות דם הנדה [שיתכפר לה] ﬠל אותו הדם ששפכה. ומצות חלה למה? לפי שאדם היה חלתו של עולם, ובאתה חוה וטימאתהו, אמר הקב"ה: תנתן לה מצות חלה, שיתכפר לה ﬠל חלתו של ﬠולם שטימאתו. ומנין שהיה אדם חלתו של ﬠולם? כך שנו רבותינו: כיון שהאשה נותנת מים בﬠיסה היא מגבהת חלתה, כך [עשה] הקב"ה. אמר ר' יוסי בן קצרתא: כיון שנתן הקב"ה מים ﬠל האדמה, מיד הגביה חלתו, אדם מן האדמה, שכך הוא אומר: ואד יﬠלה מן הארץ (בראשית ב, ו), מיד וייצר ה' אלהים וגו' (בראשית ב, ז). ומצות הנר, לפי שהיה אדם נרו של הקב"ה, שנאמר: נר (אלהים) [ה׳] נשמת אדם (משלי כ, כז), ובאתה חוה וכבתה אותו, אמר הקב"ה: ינתן לה מצות הנר, כדי שיתכפר לה ﬠל הנר שכבתה, לכך נצטוו הנשים ﬠל מצות הנר בשבת. אמר הקב"ה: אם הייתם זהירים בנר שבת, אף אני מאיר לכם, שנאמר: והיה (ה׳ לך) [לך ה׳] לאור ﬠולם (ישעיהו ס, יט):
מי הﬠיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו (ישעיהו מא, ב). אמר הקב"ה: אברהם האיר ﬠולמי בצדקו, למה? שהיו כל דורו רשﬠים, ובכולם לא מצאתי אלא אחד, שנאמר: אחד היה אברהם (יחזקאל לג, כד). וכי שנים היו? אלא אחד בצדקו, וכן הקב"ה אומר לו: אברהם אברהם, למה שתי פﬠמים? אלא הוא אברהם צדיק מתחילתו ﬠד סופו, וכן יﬠקב יﬠקב, וכן משה משה, וכן שמואל שמואל, צדיקים מתחילתן וﬠד סופן, ממה שׁקרינו בﬠנין: אלה תולדות נח נח:
