וגמר מלאכה ﬠם דמדומי חמה. אמר ר׳ לוי בשם ר׳ חמא בר חנינא, בכל יום היה הקב"ה בורא שלש בריות, ביום ראשון ברא שמים וארץ והאור, בשני ברא רקיﬠ וגיהנם ומלאכי השרת, בשלישי אילנות ודשאים ונהרות, ברביﬠי חמה ולבנה וכוכבים, בחמישי דגים ולויתן ועופות, ובששי היו לבראות ששה של ﬠרב שבת ושל שבת, ואלו הן, תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ, ואדם וחוה, נגמרה מלאכת אדם וחוה ושל בהמה, ומשגמר את אלו ביקש לבראות את השאר, וקדש השבת, שנאמר ויכלו השמים וגו׳, ויכל אלהים, ויברך אלהים וגו׳, אשר ברא אלהים וגו׳ (בראשית ב א, ב, ג):
ד"א אשר ברא וﬠשה אין כתיב כאן, אלא לעשות, שקדמה השבת ולא נגמרה מלאכתן, ר׳ בנייא אמר אלו המזיקין, שברא נפשותיהם, ﬠם שהוא בורא גופן קדש יום השבת, והניחן ונשארו רוח בלא גוף, ﬠד הנה פרים ורבים כבני אדם, ומתין כבני אדם, והבא ﬠל השידה הוויין ליה בנין שדין, וממי אתה למד, מאדם הראשון, שהיו לו בנים מרוחות, וכל מי שבא ﬠליה אין ﬠליו כלום, שהן דומין לאיש מקרה. ויש אומרים אשר ברא אלהים לﬠשות, זו בית המקדש הﬠתיד להיות:
[יח] אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. ר׳ ברכיה ור׳ חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן אמר כל תולדות שבתורה חסרין ו', חוץ משנים שהן מלאין, אלה תולדות פרץ (רות ד יח), אלה תולדות השמים, שניהן מלאים. אמר ר' יהודה הלוי
