עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/91

פרעה צוה אנשים לטובת אברהם, וכן לכי לביתך ואני אצוה עליך (ש״ב י״ד ח') ותצוהו על מרדכי (אסתר ד' ה'), ובכל אלה הדבר פשוט שאין מלת על תורה מניעה ואיסור. אכל תאכל: תוכל לאכול כחפצך, וזה דרך התורה במצות ל״ת להתתיל מן ההיתר, כמו ששת ימים תעבוד ויום השביעי שבת וגו׳ לא תעשה כל מלאכה, שש שנים תזרע שדך וגו׳ והשביעית תשמטנה (שמות כ״ג י' י״א). (יז) ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו: מלת ממנו נכפלה לחזוק כמו למטה, לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת. מות תמות: כמשמעו, ואין להבין מזה שאם לא חטא לא היה מת, אלא אם לא היה חוטא היה מת, כי המות הוא טבעי לגוף האדם ככתוב כי עפר אתה ואל עפר תשוב, וכשחטא היה דינו למות מיד, אלא שהוקל עונשו ולא מת מיד, מפני שלא חטא מרוע לבו, אלא מפני קלות דעתו ששמע לאשתו, והיא בקלות דעתה שמעה להסתת הנחש, ועל כן אמר לאדם כי שמעת לקול אשתך. (יח) לא טוב היות האדם לבדו: אין הכוונה לומר שהאל נמלך ממחשבתו, אלא המכוון הוא להעיר אותנו על יקרת הזווג. ולהודיע כי לא טוב היות האדם לבדו, ולפיכך רצה הק״בה שיהיה האדם שרוי שעה אחת בלא אשה וא״חכ הזמינה לו כדי שתהיה חביבה עליו אחר שהרגיש כי