עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/78

19

Genesi I.

הם בעלי גוף וגויה כמונו ובהדיא כתב רש"י (מכות דף י"ב) שאין המלאכים בשר ודם; אבל אמיתת הענין היא כי שֵכל פשוט בלתי גוף כלל, ובלתי שום צורה, ולא אורך ורוחב וגובה כלל, הוא ענין שאי אפשר לבן אדם לציירו ולא יתיישב בלבו, ואם הפילוסופים מדברים עליו, סוף סוף אין להם ממנו אלא ציור שולל, לא ציור חיובי, והתורה ניתנה לכל העם, והעם צריך שיוכל לצייר את אלהיו ציור חיובי לא ציור שולל. והנה הקדמונים היו מייחסים לאל ולמלאכים ולנשמות עצם רוחני דק מכל גוף הידוע לנו, ואעפ"כ ואף על פי כן הוא בעל צורה ותבנית; ועיין ס' ספר מלאכת מחשבת פרשת שלח לך, כדמותנו כדמיוננו, שיהיה דומה לנו, אמנם באיזה ענין האדם דומה לאל, נ"ל נראה לי (כמו שכתבתי בבכורי העתים תקפ"ח עמוד קס"ה) כי כמו שהאל הוא בעל הכחות כלם, וזו הוראת מלת אלהים, כן האדם נבדל מכל שאר בעלי חיים, במה שכל אחד מהם יש לו כח והכנה למדה מיוחדת ולפעולה מיוחדת, והאדם לבדו בעל הכנה וכח לכל מדות ולכל פעולות שבעולם (ע' עיין ס' ספר המדות לרנ"הו רבי נפתלי הרץ וייזל חלק א' פרק א' וב') ומזה נמשך שהוא רודה בבעלי חיים כלם, ולפיכך אמר מיד וירדו בדגת הים וגו', וכן דוד אומר ותחסרהו מעט מאלהים וגו' תמשילהו במעשי ידיך וגו' (תהלים ח'). והנה באדם לא נאמר ויהי כן, כי לא נאמר יהי אדם, אלא נעשה אדם, למעלת האדם צייר כאלו היה מלאכת מחשבת, וכאלו נעשה בהשגחה והתבוננות פרטית יותר מכל שאר ב"ח בעלי חיים. וכיוצא בזה כתב: Seneca,‏ (de beneficiis. Cogitavit L. VIII. c. 23.) nos ante natura quam fecit, nec tam leve opus sumus, ut illi potuerimus excidere-Scias non ease hominem et incogitatum opus, וכל זה אמנם למען נכיר מה גדלו חסדי ה' עלינו. וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ הרמ"בן רבי משה בן נחמן פירש ובכל הארץ על הארץ עצמה, לעקור ולנתוץ ולחפור נחשת וברזל, ולכאורה יקשה איך ידבר על הארץ עצמה ואח"כ אחר כך יחזור וידבר על הרמש הרומש עליה, ואחד מתלמידי היה מתרץ שהוא כלל שאחר הפרטים, כאלו אמר וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ודרך כלל ירדו בכל הארץ ובכל מה שרומש עליה, ויהיה הרמש הרומש כולל בעלי חיים כלם, וכמו שאמר בפסוק שאחר זה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ. ואני אומר כי שאר ב"ח בעלי חיים נקראים בשר הרומש על הארץ, חיה הרומשת על הארץ, אבל מליצת הרמש על הארץ לא נמצאת בשום מקום על ב"ח בעלי חיים כלם, אבל על הרמשים בלבד. והנה בפסוק שאחר זה כתוב וכבשוה, על הארץ עצמה, לפיכך נראין דברי הרמ"בן רבי משה בן נחמן שגם כאן נאמרו ובכל הארץ, היתה הכוונה על כבישת הארץ עצמה, לתפור ולנטוע ולבנות בתים ולעשות בה כרצוננו, ואח"כ אחר כך הזכיר הרמשים להיותם (כדברי תלמידי יוסף ירא) קרובים לקרקע, וגם דרים בתוך האדמה, ונראים כנולדים מן האדמה, לפיכך אחר שאמר שירדו בכל הארץ, הוסיף שירדו גם ברמשים הנראין